דברים שקורים בשבת 28/10/06

הכתבה משעמעת להפליא….חבל שנכנסתי לאתר איזה שיעמום פה..אני מחפשת חתן מישהו יכול לעזור לי בכך שיפנה אליי לטלפון
ללכלכחדםכדםגדלוןכגדש98רכק'נמבייי

בן אדם מנסה להתפרנס ולשלב בתוך זה יצירתיות מסוג מסויים, הן בתכנים, הן בכתיבה והן בעריכה, ותמיד יבוא הציניקן/צייקן ויגיב באופן שלא רק יטיל ספק אלא גם ישאיר קצת רפש מאחוריו וריח לא נעים.

קצת היסטוריה: מי שבעצם שתל את הבסיס לבלוג הנוכחי זו אילנה פלדה עם "צרצר הכפר", היא עשתה את זה על חשבונה, דרך האי מייל הפרטי שלה ועל חשבון הזמן שלה. היא העבירה את השרביט(אם אפשר לקרוא לזה כך) לרונית כי היא התעייפה וגם כי היא לא "הצליחה" לכמת את את זה באופן כלכלי.

רונית, עד כמה שזה נראה מכאן הצליחה תוך זמן קצר לייצר (אחלה פועל) אתר שהוא גם תוסס מבחינה חברתית וירטואלית, גם אינפורמטיבי וגם משקף -ולא רק עבור יודעי ח"ן אלא גם עבור זרים- את האווירה הייחודית שיש בפרדס חנה כרכור.

מה שטוב ברשת, זו האפשרות לבחור. קורא כמו גלנדון יכול לבחור להיכנס לאתר או שלא להיכנס. הנחת המוצא היא שברגע שבחרת להיכנס אתה יכול לסנן את האינפורמציה באיזו דרך שתמצא לנכון.

וכאן עולה השאלה:האם העובדה שרונית מקבלת כסף עבור כתבה ממומנת פוגעת באובייקטיביות שלה. אני מטיל ספק. האם מישהו שכותב בעיתון מסחרי ומקבל משכורת ממו"ל רווי אינטרסים, הוא יותר אובייקטיבי ממנה. אני שוב מטיל ספק.

המבחן צריך להיות מבחן התוצאה. האם נפגמה הנאתו של גלנדון מקריאת התוכן רק אחרי שנודע לו שזו כתבה ממומנת או תוך כדי הקריאה. אני מעריך שמה שחורה לו מבחינה מהותית ואסתטית זה העירבוב ה"נוראי" של כסף ותכנים.

גלנדון יקירי, ראשית, איך שלא תסובב את זה, תראה שבסופו של דבר , המושג הלא מופשט הזה שנקרא כסף מסתובב לו ברקע. שנית,והנה מגיעה שורת המחץ: אין בזה שום דבר רע. זה לגיטימי , נכון וצודק לעשות כסף ואפילו להנות מזה. זו תובנה שאולי מפריעה לך כשאתה קורא את הבלוג של רונית -במיוחד לנוכח אורח החיים הפחות חומרי של בני המקום -אבל זה שם, זה קייים וטוב שכך.

בוא ניקח רגע לקיצוניות את דוגמת דוכן הנקניקיות בשיקשוק. אם תדע שהיה מי שהכין את הנקניקיות במו ידיו (כן, כמה שזה נשמע נורא) ובישל אותן על פרימוס עם מים, ועמד בתנאי הסף של השיקשוק (אם יש כאלו) האם גם אז זה היה מפריע לך או שאז הייתה מפריעה לך העובדה שמדובר באוכל בשרי בשעה שהשיקשוק אמור לטעמך להיות צמחוני.

במילים אחרות: האם בכל מקרה משהו היה מפריע לך בגלל הנטיה המיוחדת הזו של אנשים ל"תקן עולם"" ולאוו דווקא על חשבונם?

והאנלוגיה לעיניננו: האם מפריע הלך העובדה שהאתר (מי בכלל אמר בלוג?) מצליח, שרונית אולי מצליחה להתפרנס ממנו או העובדה שמישהו לא סיפר לך שיש כאן כתבות ממומנות?

ומי בכלל קבע שרונית צריכה לכתוב בסוף הכתבה שזו כתבה תדמיתית? האם יש כללי אתיקה שקובעים מה מותר ומה אסור? למה צריך להכניס צנזורה? הרשת היא חופשית (עד כמה שניתן) וזכותו של כל מי שכותב לעצב את בכללים בעצמו. אם רונית סבורה שהיא מספיק אובייקטיבית לכתוב על סיגל הספרית, על שירה טילס המעצבת, או על על קפה המושב (ולקבל על זה כסף) אז זכותה לכתוב את התוכן מבלי שהיא תצטרך לתת לך, לי או לאף אחד אחר דין וחשבון.

ובאשר לפלטפורמהשהיא עושה בה שימוש ציני /כלכלי כביכול (אני לא יודע מהם התנאים לשימוש באותה פלטפורמה) אבל מהרגע שמישהו החליט שזה חופשי, זכוותו של כל אחד לעשות עם זה את השימוש שהוא רואה בו לנכון (כמובן עד שזה מגיע לאף של השכן, אבל לא ניכנס כאן לדיון על צדק, חוק, משפט טבעי ומה שביניהם).

בשורה התחתונה: זכותו של אדם להתפרנס ממכלול הכישורים, הקשרים והקישורים שלו. נדמה לי שלא צריך ישר לקפוץ , לקבוע מה ראוי בשם אותו צדק אבסולוטי ובטח ובטח שלא לקבוע עבור מישהו אחר כיצד הוא אמור לעשות את הדברים.

זכותך גלנדון, להרגיש טהור, לא להתלכך בכסף ולהראות לנו את האור. אבל לא חייביים לצעוק את זה . כבר שנו רבותינו "מילה בסלע, שתיקה בתריי".

כבר הסתפרתי אצל סיגל ויצא מושלם, והזמנתי ארוחה למשפחה אצל מיכל ויצא טעים, אני אוהבת את הקפה וכדורי שוקולד והרגשה של סיני בכפות הרגלים בקפה המושב ואני בדרך לקנות שתילים ודשן סרפד אצל עמליה. ואני מאד אוהבת לקרוא את מילותייך.
תודה

וכמובן שלא ענית לי על השאלה
צק צק צק
ואל תתפסי תחת בלוגרית מזוייפת שכמותך

נתחיל מהסוף, לגבי וולווט אנדרגראונד ודומיה, זה סבבה לגמרי שכתיבה היא ממומנת . אני בעד שהכותב יחיה מכתיבתו ולא יגווע בעוד הוא מאכיל את קוראיו בתכנים מעניינים. כל פעילות רשת, כחלק מפעילות בתוך העולם בו אנו חיים מכילה בתוכה גם שאיפות כלכליות. השאלה היא ממי ואיך אתה מתכוון להתפרנס. איזבלה ואני מפרסמים תכנים חופשיים ברשת כבר הרבה שנים כשכוונות הרווח הן השפעה על התרבות בה אנחנו חיים.
כמובן שכל פלטפורמה יכולה להיות מנוצלת בכמה האפנים, וגם בלוג יכול להיות מסחרי. אני לא אוהב את זה, זה כמו להקים דוכן נקניקיות מדוגם בשיקשוק.זה אקט חוקי אך אופורטיניסטי. אני בטוח שגם גד בירון מאד נהנה לכתוב סופרלטיבים על אלו שמזמינים ממנו, אבל אני לא מאמין לו. אפילו לג. יפית אני לא מאמין, מה תגידי.
בלוג, בפלטפורמת וורדפרס או כל פלטה אחרת, הוא כלי ביטוי אישי. בניגוד לוויינט למשל. השימוש בבלוג יוצר קשר מיידי חסר תיווך בין הכותב לקורא. ברגע שאת כותבת דברים בתשלום, אך לא מספרת שהם בתשלום, את מנצלת את האמון שנותן בך קורא הבלוג. או קי, אז ייתכן שאני אחרון התמימים וכל פרדסחנה מלאה במעכרים ציניים שמבינים מה שאני לא.
זה לא מספיק שתאמיני במושאי כתבתך. תשאלי את עצמך אם היית כותבת עליהם גם בלי כסף .
אני מטיל בזה ספק.
תחושת האופורטוניזם יכולה להשתנות עבורי, כאמור אם תוסיפי את המילים : כתבה בתשלום או כתבה מוזמנת
לדעתי את לא תעשי את זה. מה את חושבת?