אקולוגיהבילוייםיוזמות חופשיותסביבה וקהילהשיטוטים

דיבור אחר

הבנתי את הקטע של מיקרובלוגינג: בין ניתוק אחד לשני של תשתיות הוט 140 תוים זה כל מה שאפשר להשחיל. זה או לשבת שעות עכשיו מול התקליט של הוט או להתעורר מהזיית המחשב עד שהחיבור יתחדש. ובינתיים להסתכל על הצד החיובי, להפוך את האופליין לאונליין.

הניתוקים מקפיצים אותי החוצה מהבית לגיחות קצרות.
קבעתי עם חגית בעשרה לאחת בבנימינה ובגלל שאין אינטרנט יצאתי קודם, מה שמשאיר לי מרווח לשיטוט.
דוהרת באוטו בתודעת אבשלום, מסתכלת על האקליפטוסים במבט חדש, תוהה מאיפה היתי חותכת אם הדרך הזאת היתה נעשית על סוסה..
ברקע הדיסק של שירי ומוניקה, כבר חודש רצוף. היום אני שומעת בלופ את השיר "מקום אחר".

והיידה לבנימינה.

בחורשת האקליפטוסים שליד פלוגי מתנוסס האוהל של אלון. מחצלת סגולה בוהקת ממגנטת את הדרך פנימה. על מוט האוהל תולה הצהרת הכוונות (שנוסחה ע"י דני לסרי) ומתחתיה שולחן קטן עם מחשב נייד מחובר לאינטרנט, פלוגי מפנקים.
קרה לי שם משהו מוזר: הייתי בטוחה שנכנסתי לשם ב- 12:57, ואחרי זמן מה של פיטפוטים הצצתי שוב בשעון והיה 12:36.

אישה צעירה עם משקפי שמש מתקרבת לאוהל, ונעמדת בפתח בהיסוס.
מה זה פה? היא שואלת מבחוץ ומקבלת הזמנה לבבית פנימה: "ואת לא חיבת להוריד נעליים".
"קודם תגידו לי מה זה..", היא ממשיכה לעמוד על הסף.
"זה מצחיק לראות איך אנשים ניגשים" אני משתפת אותה במחשבה "יש כאלה שעומדים על הסף וקודם כל רוצים לדעת מה זה ויש כאלה שישר קופצים פנימה להסתכל"
היא מחייכת. מורידה את משקפי השמש ואת הכפכפים ונכנסת.

אוהל נודד – מרחב לדיבור אחר
מיום ראשון ה – 31.10 ועד מוצאי שבת ה – 6.11 בחורשת האקליפטוס ליד מסעדת פלוגי. האוהל הנודד נולד מתוך ההכרה כי דרוש מרחב ייחודי ומזמין למפגש אנושי, המכיר בייחודיותו של כל אדם. ההזמנה לאוהל הינה הזמנה למעגל, שהשיחה בו היא ללא נושא ידוע מראש וללא מטרה. העיקר הוא לזמן יחדיו קולות מגוונים ושונים ולאפשר מפגש ישר, ומפרה. האוהל פתוח לכל, לא צריך לתאם מראש, פשוט לבוא.
האוהל פתוח החל מהשעה 10:00 בבוקר. מעגל יתקיים כל ערב מהשעה 19:00 ועד 22:00 בכל שאלה: אלון שלום וייץ: 04-6271148 054-5870778

לפייסבוק של האוהל >>

תגיות
הראה עוד

6 thoughts on “דיבור אחר”

  1. פינגבאק: ממאהל למעגל
  2. יום אחרון בבנימינה, שבת שלום לכולם.
    אנחנו פה, אני בברלי, רותם, איריס. ויונתן אחרי ערב שישי ולילה קר ושקט…
    עכשיו הגיעה טל ואנחנו משחקים בששבש וקלפים, מדי פעם בא אורח מקבל הסבר קצר על מי ומה, חלק ממשיכים חלק נשארים ומדברים.

  3. מקום אחר, דיבור אחר ואפילו לפעמים זמן אחר…
    והבוקר, פגשתי באוהל שני צעירים אחרי מסיבה, הם נמשכו אל הצבעוניות המפתיעה בתוך חורשת האקליפטוס של ל"ג בעומר. אחד נרדם לו ועם השני נוצר דיבור, הוא שואל אני עונה ולאט לאט הוא מתחיל להבין מה קורה פה. הקסם שבהקשבה, המרחב המזמין, כל זה מקבל משמעות חדשה. הוא לוקח את ההשוואה בין וויכוח לדיאלוג הביתה להראות למשפחה, מרגיש שאולי יעניין אותם…. ואני נשאר עם חיוך מרוח על הפרצוף.
    מגיעה ילי מהמתנס,של בנימינה, אחריה ישראלה מזיכרון, וגם ענבר שעובדת עם ילדים ומבקשת שנשלח לה את מבנה הפעילות לילדים ונוער בנושא דיאלוג, שאנחנו מכינים בימים אלה.
    ועכשיו אני "במשרד" מגיב על הפוסט הנפלא הזה, שולח תודה לרונית ומבטיח להמשיך לשתף מהמתרחש באוהל נודד. להשתמע…

כתיבת תגובה

Close