הביתה

עכשיו כשהפרויקט הזה הסתיים , בנתיים..אצלינו אי אפשר לדעת
אני רוצה קודם כל להודות לקבוצה ת השחקנים/בני האדם הנפלאה הזו שהיתה לי זכות גדולה ללות אותם וללמוד מהם המון , לצוות העוטף , לשירי להנס לעמוס לצפריר לחגית ולבנימין
בבין לבין ההצגות ובהצגה אחת ספציפית – חשבתי על גלעד ומשפחת שליט
שבאותו ערב צינו 3 שנים לחטיפתו – חשבתי על השולחן המשפחתי הקרוע המיוסר והכואב שלהם
בכל שולחן , בכל משפחה סביב השולחן מצטברים מטענים – שחלקם מעובדים ומותרים וחלקם מיסרים מכווצים או להיפך מרחיבים את הנשמה
ויש שולחן קולקטיבי – כמו בהצגה- הגופה שסמבולית המיתית – הנעדר, המת, החסר- מכוסה במפה/תכריך והחיים ממשיכים עם הענינים הפרטיים הקטנים קטנוניים ועם חשיבות עצמית וראית עצמי כמרכז העולם או עם אידאלים נשגבים ועבודה חדורת משמעות , גם כאן וגם כאן יש משמעות אך לעיתים אנחנו שוכחים להרים עינים למי שלידינו ,להקשיב, לסלוח לעצמינו ואחרים , לתת מרחב לנשום , להתגמש ,לוותר כדי להרוויח משהו נשגב יותר
אני חשבתי על המפה הסמבולית המכסה את גלעד המכסה את המקומות הרבים עד ללא נשוא שנותרים לפתע ריקים ומלאים בכאב ליד שולחנות כה רבים
חשבתי על שולחנות שלא יכולים להתקיים במלואם בערים כבושות באימה בדם בהפרדות בשנאה
על שולחנו ריקים בארצות אקזוטיות כשההורים הנרדפים כאן בארץ היהודים כזים כחסרי פנים זהות ומעמד
חשבתי על השולחנות בדירות ומבנים מטונפים מודחקים בשולי החברה בהם מנסים לקיים יים ולזכור את המשפחות שתלויות במעט הכסף שהם שולחים
בשולחנות הפליטים
בשולחנו העשירים שמתקשרים עם השף הרוקח להם סעודה שאת טעמה המעודן כבר לא חשים
כי החושים מצועפים וטעמו האמיתי של האוכל כבר הפך לטעם המעמד והפוזה
חשבתי על שולחנות אליהם מסב אדם בודד
חשבתי על ההלך היושב ליד מדורה על ראש ההר ומביט למרחקים נושם את החופש – האם הוא חופשי
האם החופש הוא להיות נוכח בכל רגע על יד השולחן , דווקא זה המורכב והטעון כל כך ושם להרגיש נוכח קיים ער בעל משמעות ויופי
לרגע ארוך היתה החוויה הזו מנת חלקי עם הקבוצה שהתמודדה עם אתגר אמנותי ואנושי ממדרגה ראשונה ובעל משמעות מרפאה -הנסיון הבלתי אפשרי כמעט- עד שהוא נהיה אפשרי – להיות ער וקשוב אל האחר מבלי לאבד את עצמך להיות תיכול להתבטא לבטא , להיות יכול להכיל ולהיות מוכל
להיות יכול לנוח במקומות הכי לא נוחים (זוכרים את סיד מעידן הקרח מנסה לישון על אבן?)
אוהבת אתכם אנשים יקרים ומודה לכם על הזכות הטעימה מאוד להיות חלק ולהיות נוכחת בתהליך הזה
נראה לי שכולנו ניקח הביתה משהו חדש אחר אל השולחן המשפחתי שלנו
חופשה נעימה

נוספה עוד הצגה, מוצ"ש 27.06.09 בשעה 21:00, כרטיסים אצל מיכל : 0544320240

אמרו שיש אוכל 🙂

כיווץ שרירי הרקטום יכול להועיל בהצגה מעין זו

הרגע הזמנתי כסא ליום ג. אני צריכה כסא כפול בשביל להניח בו את אחורי המכובדים בנוחיות..בקיצור..לא לדאוג, אני מגיעה.

תודה…….

כשהבטן מדברת המוזות יוצאות במחול..

אתה מדבר מהפוזיציה, שמא?