השימושון

הודעת מערכת

אתמול עופרה תופסת אותי בבית ספר ושואלת: אחותי תגידי, למה מושבה חופשית לא עולה ראשונה בגוגל כמו כרגיל?
וואלה? אני משתוממת,
כן, תבדקי את זה.
אז בדקתי ואכן, אם כותבים מושבה חופשית בגוגל האתר לא עולה. פרצו אליו סוחרי ויאגרה וסיאליס ועכשיו אני מוצאת פתרון. זה די כמו לעשות טיפול כינים.

להחזיק אתר זה כמו לגדל ילד. ובדיוק עכשיו מושבה חופשית בת 3.
יעלה, אני יודעת שאת נכנסת לפה בכל אופן אז תזכירי לי – מה זה שלוש?

עדכונים בהקדם.

הראה עוד

20 thoughts on “הודעת מערכת”

  1. גיל שלוש זה אצלנו עכשיו "קקי" אחרי שהערימה הריחנית כבר על השטיח "פיפי" אחרי ששלולית טיפטפה מהמכנסיים התחתונים והגופיה על כיסא המחשב ונספגה בשטיח.
    כי הוא עסוק מידי בשביל לעצור ללכת לשירותים ולטרוח שם.וגם..תשומת לב עוד לא הזיקה לאף אחד ..
    יותר פשוט שאמא תעשה ערימות של כביסה …
    לא הייתי כאן בזמן הבלאגן …היתי ברכבת הלוך חזור, הייתי אצל ההורים- עכשיו כשנגמרה המלחמה …
    נראה שבן השלוש בשליטה אצלך מזל טוב זה היה יקר אבל קצר, שיעור אבל מאלף..
    הצלחת להתארגן בזמן עשית עבודה והנה כולם חוזרים להגיד לך סחטיין אחותנו
    …ספרת פעם כמה יש יותר נשים או גברים (כאן בתגובות באתר בפוסטים?)

  2. (עדיין שקט פה, למרות שהתנועה מתחילה להתחדש. ועכשיו אפילו יש לי כלי חדש שאני יכולה לראות איתו אונליין כמה גולשים מסתובבים באתר. נה נה נה נה נה!)

    לגישה קלה יותר תכניסו את מושבה חופשית למועדפים או הכי טוב, הפכו לדף הבית.
    היכנסו לכלים >> אפשרויות >> ובחלון שמגדיר את דף הבית תכתבו את זה:
    https://local-blog.co.il/home
    כן כן, קופי פייסט.

  3. אוחח זה נהדר. גלים גלים עולים בחזרה כל הפינגים לתוך הפוסטים ונהיית רטרוספקטיבה של כל האנשים החמודים שאי פעם הציגו את עצמם במושבה חופשית, ועולים רגעים קטנים ואירועים גדולים, וזה ממש ממש מגניב. כאילו מישהו פה מנער שטיח צבעוני גלים גלים.

    גלים. זה היה שמו של עיתון בית הספר שלי בתיכון. ערך אותו אחד מתולתל מהחטיבה העליונה שאני הייתי דלוקה עליו. לזוועתי, הוא התגלה כעורך פרווה שמלקק למורים. באקט חתרני הוצאתי עיתון קיר נשכני וקראתי לו צוללת.
    האמת, השם הזה הוא הברקה של מיכל אחותי, שהיא הקופירייטרית האמיתית במשפחה.

  4. כמו ברעידת אדמה, או בחריש עמוק אם תבחרו להסתכל על זה ככה, צומחת מחדש האינטר-טקסטואליות של מושבה חופשית. אפשר לראות את זה בתגובות האחרונות. כל לינק פנימי מהלוח לפוסט – שלא זכה לפינגבק מפאת עתיקות הגרסה שעבדתי עליה – צומח עכשיו מחדש. כאילו מבול, גשם צמח על האפליקציה. שלא לדבר על ממשק הניהול. מאחורי הקלעים נראה עכשיו כל כך אחרת, ממש אתר חדש לגמרי מבפנים. עכשיו רק נשאר להתקין את הקלנדר מחדש.

    1000 שקל עלה לי התענוג.
    יותר זול מביקור במוסך (חמסה חמסה טפו טפו טפו) ומספיק יקר כדי שאני אפסיק לעגל פינות מול לקוחות שבמהלך הזמן יצרתי איתם אי-בהירות בנוגע לתשלום.
    ותודה לרונן, שעוזר לי לעבור לשלב הבא.

    עכשיו נראה איך האתר חוזר למקומו הטבעי, כלומר: מושבה חופשית עולה ראשונה בגוגל בכל חיפוש שקשור בפרדס חנה כרכור והסביבה.

  5. איזבל כפרה,

    זה לא המקום המתאים לתגובה הזאת, תנסי בפוסט שממש מעל, שם מוזכר ערב הבובות..

    (ואולי התגובה של איזבל דווקא כן מתאימה פה? איכשהו? מבחינה פואטית? קוסמית? לפעמים אני מרגישה שכן, כמו שעושים איזה תפר רק בשביל היופי או מוסיפים חרוז, טוב….. אני הולכת לרונן, להמשיך לשדרג את האתר).

  6. ביליתי במיטה שלי, מתהפכת על משכבי ומנסה ללקט את התמונה השלמה, האנרגטית. מה קרה למה קרה איך פותרים וכו'. פשוט קמתי מותשת ובוכה מעל הסנדוויצ'ים והקפה של הבוקר.

    האיש בהוסטינג האשים את הוורדפרס ולא נתן יותר מידי פרטים, יודה יודה עשה כמיטב יכולתו אבל בבוקר הוא ישן אחרי לילה של עבודה, ואני מצאתי את עצמי נוסעת לחדרה, להסדיר איזה חוב לביטוח לאומי (ועל כך בפוסט אחר). אררררררר!!
    ובתוך כל זה אני משננת לעצמי מתוך הערפילים: יש לך עזרה, יש לך עזרה, הכל בסדר.
    (אגב נועה, זה שקפצת לפה בדיוק ששאלתי שאלה ביוגרפית, ואני יודעת שאת אורחת מזדמנת באתר, גרם לי לחיזוק האמונה מאוד. תודה!)

    העזרה הראשונה באה מעדי ברק שפגשתי במקרה על הבוקר. גם האתר שלו על וורדפרס. כמה רעיונות ביחד והופה טלפון לרונן ואנדראה. מסתבר שיש פה בשכונה מחתרת וורדפרס מיומנת ומשומנת! אבל רונן לא ענה אז נסעתי לחדרה. גם שמה משתוללת לי שריפה פרטית באיזורי הדחיינות הכרונית.

    בביטוח לאומי היה תור של איזה שלושמאות בני אדם, שחיכו בתור למכונה שנותנת מספרים לתורים. לא יכולתי לעמוד בזה. ישר התחלתי לבכות כמו בסרטים מצויירים, עם ממטרת דמעות. ואז רונן צלצל. שמע אותי בוכה. בגלל שהוא גם מורה ליוגה וגם יועץ ומפתח עסקי וגם צלם אז הוא ישר הביא לי את הטוויסט של ההתבוננות. הוא אמר משהו על להפריד את התגובה הרגשית מהסוגיה הטכנית, שניתנת לטיפול ושהוא בדיוק בדיוק בפוקס הבוקר פנוי. אז עזבתי את התור של הביטוח הלאומי ודהרתי חזרה לפרדס חנה.

    אנדראה המתוקה הזאת פתחה לי את הדלת בחיוק מבין. חיבוק קצר ודהרתי למעלה, לאטלייה של הגיק. הוא הציע לי בתור התחלה לנשום. "החכמה לנשום זה עכשיו, לא כשרגוע", אה נכון, תודה שאתה מזכיר לי, ותוך כדי שהוא מלהטט במסכים גם התפנה לנגן לי נעימה יפנית בחליל זן שהוא קנה באינטרנט.
    אז עכשיו רונן מטפל בעניין ועל הדרך גם שידרג לי את האתר לגירסה מתקדמת + התאמות. משהו שכבר מזמןןןןןןןן רציתי ודחיתי כי חשבתי שזה ווג'ראס.

    ……..לאט לאט כמו אחרי רעידת אדמה מתחילים לנבוט בגוגל חזרה תכנים ממושבה חופשית.
    שהצטברו בעמל, בלי שום טריק לקידום אתרים. רק מתוך עבודת רגליים של שלוש שנים.
    ובקרוב אינשאללה הכל יבוא על מקומו בשלום.

    מסקנה: אף פעם לא להשאיר דברים לרגע האחרון!! ידעתי שאני צריכה לשדרג ודחיתי את זה. ידעתי שאני צריכה לגבות את בסיס הנתונים כי אייל עמית המליץ מפורשות, וגם נועם לסטר כתב לי משהו על האפשרות של פריצה. ידעתי ולא עשיתי עם זה כלום.

    אז כמו שאמא של שפיגלר אומרת: או שאתה לוקח החלטה או שמישהו אחר לוקח החלטה בשבילך. זה אשכרה ככה. אני מתנחמת בזה שמי שפרץ למושבה חופשית הוא ערס דיגיטלי שמשתמש בויאגרה כדי לחדור לאתרים ולא איזה משהו פוליטי.

    עדכונים בהמשך…

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close