מאת: טליה טוקר
ב- 21/3/06, הגעתי לטיקאל, אחד האתרים המקודשים והקסומים של המאיה, בגוואטאמאלה. לא ידעתי אם עדיין נוהגים לערוך טקסי מאיה פתוחים לציבור בימים אלה, של שנות ה- 2000, אך שיערתי, שאם אכן יתרחש סוג כזה של טקס, מן הסתם יום השיוויון הוא עיתוי מצוין. ולכן הגעתי לטיקאל מוקדם בבוקר, מקווה שאזכה בטקס מאיה משובח. לקראת 11:00 התמקמתי באזור של שני מקדשי השמש, שבמרכזן מקום מקודש לטקסים וחיכיתי. לקראת 12:00, הזמן של שיא היום והשמש, הוא הופיע. שמאן מאיה מכובד, לבוש בלבוש המאיה המסורתי, לבן בבגדיו, מטפחת אדומה לראשו וחגורה ססגונית למותניו והוא מלווה בחבורה עליזה, שנושאת עימה המון ציוד לטקס. כך התחיל לו, מפגש חזק של 3 שעות בשמש הקופחת, שבו הכנסנו כוונה מרובה למחזור חדש, שיבוא לטובה על כולנו. הדלקנו אש ענקית, ובה נרות צבעוניים לארבעת הכיוונים, לרוחות השמיים, קטורות של טיהור וריפוי, זרעי צמחים ממינים שונים והאש, הלכה והתעצמה והתחזקה. 3 שעות של מיקוד, כוונה וזריעה לאביב פורח. זו היתה חוויה מופלאה ומרגשת, עליה אני מודה ומברכת. ובהשראתה, משתפת אתכם באנרגיות הצפויות לנו ביום הקצר בשנה, המסמל את תחילת החורף. הנכם מוזמנים לערוך טקס קטן, מספיק בנוכחות עצמכם, שבו אתם נושמים את האנרגיות וזורעים כוונות חיובית, לתחילתו של חורף קסום.
מזה עידנים ימי השיוויון מהווים נקודת יחס, עפ"יהם ניתן לקבוע את עונות השנה.
התרבויות העתיקות במצרים, במקסיקו, בסין ועוד, התייחסו לימי השיוויון כנקודות מפנה בזמן, בהן ניתן לנקות את האנרגיה, שלא רלוונטית יותר, להשתנות ולהיטען באנרגיה חדשה, מהמחזור החדש.
כדי להבין מעט את החלוקה לעונות, הבה נסתובב מעט במסלולה של השמש ונבין את הקשר הישיר שימי השיוויון מראים בין השמש לכדור הארץ: פעמיים בשנה השמש זורחת בדיוק באותה נקודה במזרח, ב- 21/3 וב-21/9 והצל שהיא מטילה על כדו"א זהה. ימים אלו קרויים ימי השיוויון, ,"equinox" הסתווי והאביבי והם מעידים על בואם של הסתיו והאביב, בהתאמה. ה- 21/12 הוא היום הקצר בשנה, ,"winter solstice" המביא עימו את החורף, ממנו הימים הולכים ומתארכים במסלולה של השמש צפונה, עד שהיא מגיעה לנקודה הכי צפונית, ב- 21/6, ", "summer solstice ביום זה של תחילת הקיץ, משך הצל של השמש הוא הכי ארוך ואז היא שוב חוזרת חזרה דרומה, עד ליום הקצר בשנה.
ימי השיוויון מהווים ימי שער קולקטיביים, בהם האנרגיה של כל מה שאנו חווים מתחזקת וכך קיימת האפשרות להגיע לראייה רחבה יותר, לצמוח ולברוא דברים חדשים אל תוך חיינו. דרך המעבר בשערי הזמן שנוצרים, ניתנת לנו אפשרות להתחבר לגרמי השמים ולהכניס כוונה לקראת המחזור החדש שמתחיל.
הקודים של הזמן, שהשאירו בידינו אנשי המאיה, בצורה של סמלים, צבעים ומקצבים, מאפשרים למקד את המודעות שלנו, ברגע ההווה ובפוטנציאל הטמון בו. על כן, מפרטת אני בפניכם על הסמלים שמלווים את הימים הללו של היום הקצר בשנה. כל אחד מוזמן לנשום את הסמלים הללו לתוך גופו, לבקש הדרכה ספציפית למחזור החדש וליצור מציאות חורפית קסומה ומצמיחה.
השנה, היום הקצר נחגג בגל הלוחם:
השנה, היום הקצר ממקום בשיא גל הלוחם, שמלמד כיצד לבטא את האמת הברורה שלנו, באלגנטיות, בחכמה ובתעוזה. גל הלוחם מניע את המעבר מהמערכת הדפוסית, שממחזרת שוב ושוב את אותן התבניות המוגבלות אל מערכת הגיונית, שבה אנו בעלי בחירה אינסופית. זהו גל, שבו אנו מבטאים את האמת שלנו ומקרקעים אותה אל מציאות חיינו. הגל מלמד כיצד להפוך את הרעיונות והכישורים שבנו למציאות חיובית ופורחת, כיצד לפעול מתוך הרצון (הרצון- רץ) הפנימי (מתוך חופש) ולא מתוך הצורך (הצורך-הצר) וכיצד ביום השיוויון החורפי, להתמלא בחיוביות וברוח אומנותית לקראת חורף מלא בעשייה ובהשראה.
הפוקוס המרכזי ביום השיוויון השנה הוא בחיבור לאנרגיה של הרוח. הרוח מלמדת, קודם כל לנשום. הנשימה היא מפתח בסיסי למימוש ולביטוי. אמנם, הדבר נשמע הגיוני, אך רובנו לא נושמים בכלל. כדי שנוכל לבטא, להתייצב, ליצור, עלינו ללמוד למלא את בית החזה שלנו באוויר ואת מוחנו בחמצן, החיוני לערנות ולריכוז שלנו. מעבר לכך, הרוח מחדירה קלילות ושמחה אל תוך היום הזה, כך שנוכל לנוע ולפעול מתוך הנאה בחורף של השראה, עם תקשורתיות קולחת וברורה ותחושת נועם שמלווה.
התמיכה שלנו ביום השיוויון החורפי היא של האדמה. לא במקרה, האדמה מבקשת שנעזר בה, ביום השיוויון החורפי. האדמה העתיקה סופגת בחמלה אין קץ את המלחמות, הכשל והשליליות בעולמנו ולכן ביום שער זה,היא מנערת את חיינו ומעוררת חלקים רדומים במוח שלנו כדי שנוכל לעזור בדרכינו, להביא לשלב חדש באבולוציה של כדור הארץ. מעצם הבחירות והמעשים שלנו, אנו יכולים להשפיע על האחרים, ללא צורך בדיבורים מיותרים ובשכנוע, אלא בזרימה לכיוון של צמיחה והתפתחות גבוהה וישום של מידע. ברגע שאנו מבטאים את קולנו, אנו חווים תחושת חופש פנימית ועושים את שלנו, ללא צורך בחיזוקים והערכה חיצוניים. האדמה מסנכרנת אותנו עם אינסוף סיטואציות "משמעותיות" ומפגשים, שמבקשים להעיר אותנו מתרדמת החורף שלנו ולהניע אותנו לפעול, בדרך הביטוי שנעימה לנו.
קיימת הקבלה בין הסמלים של המאיה, לסמלים של הסינים, לפרשות השבוע ובכלל, כל תרבות עם השפה שלה, אך כולם מתכוונים לאותו הדבר. ולכן נסיים עם החכמה הסינית, עפ"יה, האנרגיה בימים אלה של היום הקצר קרויה "מתינות", "צניעות" (הקסגרמה 15). סמל זה מלמד כיצד לממש עניינים גשמיים בעזרת מתינות, איזון ויצירת שיווי משקל פנימי. הסינים אומרים שאם נאזן מצבים קיצוניים בחיינו, נשלים בדרכנו משימות שהתחלנו ונשמור על כנות עם עצמנו, המטרות שהצבנו לעצמנו לחורף זה, יתממשו. החכמה הסינית מוסיפה כי עלינו לזכר לעשות הכל במידה, למתן את הפנטזיות מרחיקות הלכת שלנו ולהישאר מרוכזים ברגע ההווה שלנו.
מאחלת לכולנו חורף מערסל ומצמיח.
טליה טוקר: מתמחה בידע הזמן והמרחב. מלמדת ולומדת כיצד לחיות את הקודים המוצפנים בלוחות הזמן, עורכת מפות אסטרולוגיות אישיות של המאיה ומטפלת בטיפולים אישיים. פרטים נוספים באתר. ליצירת קשר:052:2203337 ובאימייל.
