התפתחות האתריוזמות חופשיותכתיבה פרטיתמהעולם

היסטוריה גדולה, בקטנה # 1 – ההיסטוריה של השוקולד…

עד המאה ה-16 אף אחד באירופה לא טעם שוקולד. פולי הקקאו לא היו קיימים באירופה, ומי שגידלו וצרכו אותם היו אינדיאנים במרכז אמריקה – בכמה תרבויות נהגו להפיק נוזל מהפולים, להקציף אותו ולשתות אותו עם צ'ילי. רק אחרי שהאירופאים הגיעו לאמריקות והתחילו לנצל את משאבי היבשות הם נחשפו לקקאו.

בהתחלה השוקולד היה מוצר שנצרך על-ידי האריסטוקרטים של אירופה. הוא היה משהו אקזוטי, שיובא במיוחד מהעולם החדש שמעבר לים, ולכן הפך לסמל סטטוס. וטוב שכך, כי הקקאו שהאירופאים של המאה ה-16 צרכו היה פשוט דוחה. הוא היה מר, ולא מר של שוקולד מריר, מר של איכ-נראה-לי-שאכלתי-משהו-שלא-הייתי-אמור-לאכול-כל-החושים-שלי-אומרים-לי-לירוק-את-זה. אפשר לטעון שהפער בין הטעמים שלנו לאלה של אנשים שחיו לפני מאות שנים הוא גדול, ואולי הם ידעו ליהנות ממשהו שמעורר בנו בחילה, אבל במקרה הזה יש עדויות מהתקופה שמספרות כמה שהמשקה הזה היה דוחה. שתו אותו לא בגלל הטעם, אלא בגלל היוקרה שלו. מי ששתה אותו שידר לסביבה שלו "אני כל-כך עשיר שאני יכול להוציא כסף על משהו יקר ונדיר מהעולם החדש שלא רק שאני לא נהנה ממנו, הוא בעצם גורם לי לסבל פיזי". כמו פיתה עם עגבנייה אצל אייל שני, רק ממש מגעיל. 

אז למזלו של הקקאו, האריסטוקרטים של אירופה שיחקו בלמי יש יותר אשראי והפכו אותו לסחורה מבוקשת באירופה, אבל הוא היה צריך לעבור עוד דרך ארוכה לפני שיהפוך למוצר המתוק והממכר שקיים היום בכל בית. בשביל זה צריך סוכר. הבעיה עם סוכר היא שממש קשה לעבד אותו. הוא צומח רק באקלים טרופי, והקצירה והעיבוד שלו הם מעמסה פיזית לא פשוטה בכלל. ברגע שאירופאים התיישבו באיים סביב אמריקה, הם התחילו לחפש ידיים עובדות שיוכלו להחזיק את מפעל ייצור הסוכר, אבל אף-אחד לא היה מוכן לעשות את זה. אז הביאו עבדים.

זה לא שלפני מטעי הסוכר לא היה סחר עבדים באמריקות, אבל הכמיהה לסוכר, במיוחד בבריטניה, גרמה לו לתפוח למימדי ענק. עבדים היו מובאים ממערב אפריקה למטעים, המטעים היו מייצאים חומרי גלם לאירופה, ואירופה הייתה שולחת לאמריקות מוצרים מוגמרים – בגדים תמורה כותנה, נשק תמורת סוכר. הסוכר שהגיע לאירופה היה להיט, והתחילו להוסיף אותו כמעט לכל דבר, וגם לשוקולד, שפתאום נהיה אכיל. מעבר לזה, התפתחות הסחר וגם התעשייה סביב המוצרים האלה הוזילו אותם מאוד, וכך הם הפכו מפריטים אקזוטיים שזמינים לפלח צר באוכלוסייה לסמל המעמד הבורגני.

המהפכה התעשייתית הביאה לעוד התפתחויות בתחום, ושינויים טכנולוגיים אפשרו עיבוד יותר טוב של השוקולד והוזלה שלו. במאה ה-19 התחילו להופיע יצרנים שגם אנחנו מכירים, כמו לינדט ונסטלה, שעלו על רעיונות גאוניים כמו להוסיף חלב לשוקולד, או שהמציאו שיטות עיבוד חדשות ששיפרו את הטעם שלו. רק אז הוא הפך למה שאנחנו מכירים היום.

מדהים כמה שלדבר כל-כך יום-יומי יש היסטוריה כל-כך סבוכה, לא?

——————————————————————————————————

הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

Close