טורים אישייםכלליכתיבה פרטיתניו אייג'שיטוטים

היציאה שלי מעבדות לחירות

פסח… התקופה הזאת בשנה שתמיד גורמת לי לחשוב על מושגים כמו: חופש, עבדות, חירות… מעניין למה… וכל שנה בליל הסדר, כשאני לא מצליח להבריז באמתלת סיני (אוי הגעגועים), קמפינג (הוי כמה קשה עם ילדים קטנים) או מניפולציות משפחתיות (הוי פולניה) אני שוב חושב כמה המושגים האלו הם פנימיים, והאם, בהתקרבי לגיל הארבעים, האם באמת צריך ללכת במדבר 40 שנה בכדי להגיע אל הארץ המובטחת?

או שאפשר גם בטיול קצר אחד ברחוב ביאליק בת"א, בצהריים אביביים אי שם לפני כ-7 שנים בערך, כשברגע אחד יצאתי (לפחות חלקית) מהעבדות הגדולה שהייתי בה, לחירות מרנינה ומשחררת.

היו אלו ימי הרווקות התל אביבים. גרתי בדירה משגעת ברח' ביאליק עם גג-מרפסת של 100מ'. מטר מהים, מטר מהשוק, קרוב להכול, ורחוק מעצמי. מבחינה כלכלית חייתי בשיטת הדייג – כל פעם יצאתי לדוג כמה שקלים להמשך החיים, לא מחויב לכלום, לא כבול לשום שיטה. הייתי מומחה בזה, פעם מסיבה גדולה, פעם פרוייקט אקסל בנעלי בית, פעם בדיקות איכות, פעם מכירות. בכל הזדמנות ברחתי לטיול או עבודה בחו"ל ותמיד דיברתי על כל עבדי העבודה הקבועה – כמה הם לא חופשיים ובמינוס. ואני, לא הייתי מחויב ותמיד היה לי מספיק כסף לחלום הבא. הייתי חופשי!

כך חשבתי.

במקביל הייתי חסר שקט וחיפשתי תשובות. נרשמתי לקורס פילוסופיה כדרך חיים באקרופוליס החדשה. בערב מבוא מטלטל עם פייר פאולין, מקים הסניף הישראלי, דיברנו על חופש. בשבילי להיות חופשי היה היכולת לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. בלי מגבלות. בלי אילוצים. פייר דיבר על חופש כהבנה שבחיים האלו יש דברים שאנו חייבים לעשות כדי להתקיים – וההתייחסות אליהם בקבלה ואהבה. אם נקבל את העבודה בחיים האלה כ-Built In, נוכל לנווט בחופשי בתוך המסגרת הזאת שאנחנו יוצרים לעצמנו מבלי להרגיש כבולים. החופש האמיתי הוא בהרגשה, שהמטלות לא כובלות אותי, אלא רק משרתות מטרות נעלות יותר. אני זוכר שישבתי בכיתה בדרום ת"א, והמילים חדרו אלי כ"כ עמוק שנאלמתי דום עד למחרת בבוקר. פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שבאמת הקשבתי.

למחרת יצאתי לטיול קצר ברח' ביאליק הקסום ובדרך חזרה מהפיצוציה זה היכה בי.

"אני עבד לחופש שלי!".

אאוריקה. חזרתי על הביטוי כל הדרך הביתה והבנתי. בשם החופש לא התחייבתי לעבודה, לא לזוגיות או לכל דבר אחר. בשם החופש לא חסכתי ולא חשבתי על העתיד. בשם החופש לא התקדמתי ולא התפתחתי. כי הוא תמיד היה שם לפני. השתעבדתי לחופש.

השינוי היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי שיהיה. כל שעשיתי היה לשנות את תפיסת החופש שלי וחיי השתנו. יצאתי מעבדות לחירות.

תגיות
הראה עוד

3 thoughts on “היציאה שלי מעבדות לחירות”

  1. ואז, אחרי גיל חמישים, אתה מבין שדרך כבר עשית, מימשת חיים ומה עכשיו? מה עוד עוצר אותי בחיים? ואז מגלה שוב את קוהלת הישן והטוב – הבל הבלים אמר קוהלת, הבל הבלים – הכל הבל. לחיים יש דינמיקה משל עצמם והחלק שלך – להגיד תודה על היש, יום יום. כי לא הכל מובן מאליו, בעצם כלום.

כתיבת תגובה

Close