אתמול אחר הצהריים. משבר העייפות של חמש הפך את הילדים לפקעות עצבים קטנות ונחושות. הפיתרון היחיד זה לשחרר אותם בחוץ שישתוללו, אבל החצרות כבר משעממות ולגן שעשועים אין חשק. ליד בית הקרח יש מכתש גדול שהוא בדיוק זה: קרוב וחדשני ואפשר לרוץ בו ולקפוץ ולזרוק רגבים ולעשות מדורה ולשחק שהבנות זה המלכות והבנים זה אבירים. כל כך קרוב וכל כך פראי, עם חריצים עמוקים שאפשר לדלג מעליהם ועם הר חמרה גדול באמצע שאפשר להתגלץ' ממנו עד שכל המכנסיים אדומים:
ואז הביתה, מקלחת ולישון……….
2 thoughts on “המכתש הגדול”