השימושון

הסיפור הקוסמי של נועה עם יאפ

כמו את סיגל, גם את נועה ברקת הכרתי בבאופן טבעי. היא הראשונה שחשפה בפני את נפלאות הביוגרפיה בראיה אנתרופוסופית, והיא גם פרטנרית עמוקה לתפיסת עולם שרואה את הסיפור הקוסמי שבכל דבר (כלומר חוץ מבתקופות יובש, שאז ההקשרים האלה מתבשלים במעמקים..). בקיצור, אישה חכמה ואהובה מאוד, יועצת ביוגרפית, עורכת, מחברת הספר "מבטן ומלידה – נשים מדברות על הריון ולידה" ומקימת אתר לסיפורי לידה. הוציאה לאור וערכה את הספר "ללדת בבית", מאת אילנה שמש, ובשנים האחרונות מתמחה בחקר ההריון והלידה מנקודת מבט רוחנית.
מה זה סיפור קוסמי? >משהו רצוף הקשרים, טריפי מהחיים, עם תשומת לב לפרטים. הזיה פרטית שמתחברת לקריאה ממעמקים ומהעולם החיצון בו זמנית. איך שנועה הכירה את יאפ יאפ ואן דר ואל, אמבריולוג הולנדי שיגיע לארץ בסוף אוקטובר ויעביר את סמינר עובראשית זה סיפור שכזה:

לפני ארבע וחצי שנים ביקשו ממני להרצות על התעברות מנקודת מבט רוחנית. המחשבות התרוצצו בראשי, תמונות, תחושות, חיפשתי דרך לסדר את הכל למשהו ברור.
ישבתי ליד מחשב המקניטוש שלי במשרד (הה, ימים רחוקים כל כך) וחשבתי, כשלפתע נצנץ במוחי רעיון. למה שלא אשווה את ההתעברות למעשה בראשית, אמרתי לעצמי, שהרי אם אני מחפשת אחרי החוקים הארכיטיפיים שפועלים בכל מעשה בריאה הם יימצאו גם בסיפור התנ"כי.
ישבתי כמה שעות טובות כשספר התנ"ך מימיני ומולי על מסך המחשב מצגת של התפתחות העובר בשבועות הראשונים ועשיתי השוואות. חוויה מומלצת. מצאתי כל כך הרבה הקבלות, כל כך הרבה תובנות, כמו העובדה המדהימה שהביצית המופרית מגיעה לחלל הרחם ביום השישי בצהריים ורק בסוף היום השביעי נוחתת על קיר הרחם ומתקרקעת. שבת.
או למשל, הביצית והזרע כשמים וארץ או תוהו ובוהו שממנו נברא הכל ואלא רק דוגמאות אחדות.
אחרי שסיימתי עברה בי לפתע מחשבה נוספת. לא יכול להיות, חשבתי, שאני הראשונה בעולם שמצאה את ההקשר המדהים הזה בין שבעת ימי הבריאה לבין שלבי התפתחות העובר. בטח איזה אנתרופוסוף כבר חשב על זה, אמרתי בעודי מקישה בגוגל את הביטויים המתאימים.
יום קודם לכן העלה יאפ ואן דר ואל, אמבריולוג הולנדי, את האתר שלו לרשת, כולל חלקים נרחבים באנגלית. תחום התמחותו הוא בדיוק התבוננות באימברולוגיה מנקודת מבט רוחנית. קראתי ובכיתי מהתרגשות. התחושה המדהימה שיש מישהו בעולם שמבין וחוקר את השאלה שלך היא מתנה שהאינטנרט יכול להביא. ראיתי שיש לו סמינר בהמבורג והבנתי שבחורף הבא אני נוסעת לפגוש אותו.
רק אחר כך , נודע לי ששכני, במרחק כמה דלתות ממני, מלמד בדיוק חומר דומה מאד בבית הספר בהרדוף ושההקשר של שבעת ימי הבריאה להתפתחות העובר הוא נושא ידוע לכל אנתרופוסוף מתחיל (ככה בכל אופן התבטאה אחת מחברותי לימודי הביוגרפיה וגרמה לי למבוכה גדולה). לא התפלאתי, תמיד אני מגלה דברים במאמץ, תוך הקשרים קוסמיים חובקי עולם, רק כדי לגלות שכולם יודעים את זה כבר.
כתבתי ויאפ ענה לי והתגלה כאיש נלבב, מלא רוח של התלהבות ושמחה. כשהצעתי שאבוא לסמינר שלו בגרמניה, הוא ממש התרגש. הרגשנו שנינו כבר אז, בלי שהוא ידע עלי הרבה, שהמפגש חשוב.

לא עבר זמן ומצאתי את עצמי טסה בליל חורף קר לגרמניה, שם העביר יאפ סמינר על עוברים והתעברות, כשחברתי היקרה מתרגמת לי באוזן מגרמנית לעברית.
יאפ בשר ודם התגלה כפקעת של אהבה ושמחת חיים, תקווה, אמונה לצד ראש מדעי ואנליטי. הרגשתי מיד שמצאתי אח אבוד. אולי אחד מאותם אחים למסדר הסודי של פוריות… מי יודע.
צפיתי בו מסביר ומדגים את מחוות הביצית ואת מחוות הזרע וצחקתי כשהוא תיאר את התכונות האופייניות שלהן (הביצית כל כך שלווה כלפי חוץ וכל כך רגישה מבפנים…), אהבתי כשהוא תיאר את ההתעברות כמעשה רוחני, לא באופן מיסטי, אלא באופן מדעי ומחושב, כיצד החומר הופך בתהליך של ההתעברות לאל-חומר ומזמין בכך את הנשמה לבוא. השתאיתי כשהוא הדגים את ימי הבריאה: בריאת הארץ והשמיים, הצומח, החי והאדם כשלבים בהתפתחות העובר בימים הראשונים להתעברות. כשהוא הסביר על עיקרון האדם בעובר וכיצד העיקרון הזה מלווה, ומהווה חלק חשוב מחיינו כבני אדם, הרגשתי שהוא מחזיר אלי את כבודי האנושי. כשהוא דיבר על כל השאלות שטרדו את מנוחתי: הפלות, הפריית מבחנה, הנדסה גנטית, הרגשתי כאילו סוף סוף אני פוגשת גישה שאינה חד צדדית אלא מביאה בחשבון את כל ההיבטים של האנושי: גוף, נפש ורוח.
נפרדנו בהתרגשות ובהבטחה שהוא יגיע לארץ. זה היה לפני שנתיים. עוד מעט הוא מגיע שוב, האיש היקר הזה, שעבודת חייו היא להביא ידע ולשפוך אור על אחד השטחים הכי אפלים בתודעה האנושית, תחום שהמדע חודר אליו עוד ועוד בלי לדעת דבר וחצי דבר על הרוח היוצרת שחיה והווה, אותה רוח שכך אני מאמינה, הביאה למפגש ביננו ושמחברת בין כל האנשים ששותפים לשאלה מי אני? ומאין באתי?

הראה עוד
Close