העלאת אחוז החסימה – גן עדן להון-שלטון

[אורלי בר-לב]

אזרחי ישראל היקרים, בצער רב וביגון קודר הריני להודיעכם שבזמן שישנתם, הטייקונים גנבו לכם את המדינה.

על פניו, המשפט הזה ייראה לכם כלא קשור למשפט הבא:
לפני שבוע התברר כי כל מפלגות הקואליציה הגיעו להסכמה דרמטית להעלות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת מ- 2% ל- 4%.
מה הקשר בין זה לבין הטייקונים שגונבים לכם את המדינה? מיד.

בטרם נצלול רגע לסיפור הזה של אחוז החסימה (ובעקבותיו לטייקונים) חשוב לומר לפני הכל שמדובר במהלך שנוגד את הגנים הדמוקרטיים של משטר פרלמנטרי. עקרון הייצוגיות של מיעוטים ומגזרים שונים הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, וכשמדברים על העלאת אחוז החסימה, מדברים על הקטנת הייצוגיות, כלומר פגיעה בדמוקרטיה. כדי לעשות דבר כזה – צריכה להיות סיבה טובה לזה, כזו שתביא לכך שהציבור ירוויח מהמהלך. האם זה מה שעומד לקרות?
(ספוילר: לא).

נתחיל בזה שבאופן תמוה ולא מוסבר, הצליח להתקבע לו בשיח הציבורי המיתוס לפיו העלאת אחוז החסימה תגביר את היציבות השלטונית, ותאריך את חייהן של ממשלות. מעטים יודעים זאת, אך המיתוס הזה מופרך באמצעות מחקרים רבים המראים כי דווקא ההפך הוא הנכון.
(מחקר לדוגמא: http://works.bepress.com/cgi/viewcontent.cgi?article=1041&context=josep_colomer).

פרופסור אברהם דיסקין (חוקר מדעי המדינה בעל שם עולמי מהאוניברסיטה העברית) אומר: "ככל שמספר המפלגות יותר גדול, היציבות של הדמוקרטיה יותר גדולה. יש הרבה מאוד מחקרים אמפיריים שבודקים מהם גורמים שקשורים עובדתית ביציבות של ממשלות, ותתפלאו לשמוע באופן חד משמעי קורים שני דברים בניגוד לתפיסה העממית המקובלת, גם התפיסה העיתונאית: ככל שממשלות יותר קטנות, וככל שמספר המפלגות בפרלמנט יותר גדול, אורך החיים של הממשלה גם כן יותר גדול". את הדברים אמר דיסקין בישיבת של ועדת חוקה חוק ומשפט ב-2007 בכנסת ה- 17 וניתן לקרוא אותם בפרוטוקול הישיבה שמהווה מסמך מאלף ומאיר עיניים בנושא (http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2007-03-13-01.html).

טיעון מרכזי נוסף בעד העלאת אחוז החסימה מדבר על הצורך בהקטנת מספר המפלגות כדי להגדיל את כוחן של המפלגות הגדולות. אבל בכל הפעמים שהועלה בישראל אחוז החסימה, לא השתנה מספר המפלגות בכנסת וכוחן של המפלגות הגדולות דווקא ירד, בזמן שכוחן של המפלגות הבינוניות התחזק. אפשר לקרוא על כך בפוסט של Uri Apelboim (אשר חוקר את הנושא כבר שנים):http://tinyurl.com/a8xrjgr.
(והנה עוד פוסט חשוב בעניין: http://tinyurl.com/cj5zkzb ).

בטרם נגיע לטייקונים ואיך הם קשורים לכל זה (תחזיקו מעמד, יהיה שווה), חשוב להדגיש עובדה פעוטה שמשום מה נשמטת בכל פעם מהדיון בנושא אחוז החסימה:
רוב המדינות הדמוקרטיות כלל לא מנהיגות כלל אחוז חסימה חוקי. ואלה שיש בהן אחוז חסימה חוקי גבוה, לא פעם זה כולל סייגים שמאפשרים למפלגות שלכאורה לא עוברות את הסף, להיכנס בכל זאת לפרלמנט (גרמניה).

ככה שאם מסכמים הכל במשפט אחד: ריבוי מפלגות הוא זה שדווקא תורם ליציבות שלטונית ולאריכות חייהן של ממשלות, העלאת אחוז החסימה תגדיל את כוחן של המפלגות הבינוניות (ולא הגדולות) ובכלל רוב הדמוקרטיות בעולם לא מנהיגות אחוז חסימה כלל. ומעל לכל: יש כאן פגיעה בייצוגיות הדמוקרטית.

אז אם הממצאים והמחקרים מראים שהעלאת אחוז החסימה גם פוגעת בדמוקרטיה וגם לא תפתור כלל בעיות של יציבות שלטונית – איך זה קרה שכמעט כולם (כולל התקשורת על שלל עיתונאיה) חושבים בדיוק ההיפך? מי ניתב את השיח הציבורי למקום הזה? מי ירוויח ממהלך כזה?

והנה הגענו לטייקונים.

אחד הגופים שמקדמים מזה כמה שנים ללא לאות את נושא העלאת אחוז החסימה (ועוד רפורמות לשינוי שיטת ממשל) זהו "הפורום לייצוב הממשל" שהקים גוף המתקרא "המרכז להעצמת האזרח". מי שיתבונן ברשימת האנשים המרכיבים פורום זה, יגלה שם רשימה מרשימה של בעלי הון ואנשי עסקים בכירים: מיכאל שטראוס, עמוס שפירא, נוחי דנקנר, דב לאוטמן, יצחק נזריאן, אורי דורי, איתן רף, גליה אלבין, אלישע ינאי והרשימה עוד נמשכת. התבוננות ברשימה הזו מעלה תהיה אם אולי בכלל מדובר ב"מרכז להעצמת הטייקון" ולא האזרח.

אז למה בעלי ההון רוצים כל כך להקטין את מספר המפלגות בכנסת? מה יש להם להרוויח מזה? או! הגענו לתיבת האוצר. משטר שבו יש מעט מפלגות הוא גן עדן להון-שלטון. איך?

נשמת אפה של הדמוקרטיה היא המשא ומתן בין גורמים אינטרסנטיים שונים. ככה מקבלים החלטות. משטר של מיעוט מפלגות, אומר מפלגות גדולות. ועדיין, גם כשיש מפלגות גדולות יש צורך במשא ומתן הזה. רק שבמקום שהמשא ומתן הזה יתנהל בין מפלגות שונות ותחת עינם של התקשורת והציבור, מפלגה גדולה תביא לכך שהגורמים האינטרסנטיים יפעלו מבפנים ובשקט. המשא ומתן השקוף (ההכרחי לקיומה של הדמוקרטיה) ייעלם ממסדרונות הכנסת אל מסדרונות המפלגה.

ואז כמה קל יהיה לקנות קולות והצבעות, וכמה יחגגו אז בעלי ההון. שהרי יותר קשה לקנות מפלגה שלמה, מאשר לקנות ח"כ או שר בודד. אפשר לראות זאת למשל בהמלצות ועדת ששינסקי שקוצצו קשות בעקבות עבודה משותפת של בעלי ההון והשלטון בתוך הליכוד.

ובאמת באופן לא מפתיע לחלוטין, בשבועות האחרונים היינו עדים לקמפיין אגרסיבי של בעלי ההון בנושא הזה. זה התחיל ימים ספורים לאחר הבחירות כאשר אותו פורום טייקונים פנה לראשי המפלגות בדרישה (!) להתנות כניסה לממשלה וחתימה על הסכם קואליציוני בהתחייבות לשנות את שיטת הממשל במהלך הקדנציה הקרובה.
http://on.fb.me/ZKelAR

וזה המשיך עם בליץ תקשורתי בוויינט לפני כשבועיים, כאשר הוקדש יום שידורים מיוחד לנושא, עם מאמרים, ראיונות באולפן וסקרים שכולם באופן ממש פלאי – תומכים במהלך. כמובן שיום השידורים הזה היה בשיתוף המרכז להעצמת הטייקון (סליחה, האזרח).

זה היה דוגמא ומופת לקמפיין אינטרסנטי בתחפושת של עיתונות. עיתונות לא-מאוזנת המציגה נושא באופן נטול ביקורת כמעט לחלוטין (ביקורת אקדמית לא הייתה שם). וויינט הקפידו לראיין שני פוליטיקאים אשר ביקרו מעט את הנושא, ומבלי דעת אותם פוליטיקאים סיפקו מראית עין של איזון, אשר נבלע בכל מקרה בים של שטף תמיכה מקיר לקיר בשינוי שיטת הממשל, זו שנוני מוזס חפץ בה גם הוא.

סיכום:
1. קחו בחשבון שאתמול בעלי ההון רשמו לעצמם הישג נוסף בדרכם לגנוב מאיתנו את המדינה לצרכיהם. משנודע שסוכם על 4% אחוז חסימה – הרבה כוסות ויסקי נמזגו. הרבה סיגרים הודלקו.
2. אל תתפלאו למצוא בהסכם הקואליציוני שטרם נחתם ונחשף עוד סעיפים חינניים המקצצים אנושות את כנפי הדמוקרטיה המרוטות ממילא.
3. זה הזמן להפעיל לחץ ציבורי בנושא. עד עכשיו היינו יותר בורים, לא הבנו בדיוק מה קורה, מי נגד מי, למה, עכשיו זה כבר ברור: יש מי שיש לו אינטרס לשנות את שיטת הממשל, וזה לא מקרי שאנחנו מוצאים שם את בעלי ההון בוחשים במרץ.

גן עדן להון-שלטון הולך וצומח כאן, ובימים אלה הוא עושה קפיצת גדילה. גונבים לכם את הדמוקרטיה, גונבים לכם את המדינה.
עשו משהו בעניין.