השימושון

אורחים, לרגע

אתמול שוב ינאי לא הלך לגן. לא רצה. קצת מאבק ואז כניעה מתוקה.
אחרי שעה קלה ביקור מפתיע מהגננת הראשונה שלו שעברה בסביבה בדרך לאסוף חברים מהצפון שמתארחים פה קרוב. ואז טלפון מלירון: מה, ינאי בבית? ראיתי את כל הגן בתירגולת התפנות למקלט. מזל שדילגנו על היום הזה. למה ילדים קטנים צריכים את זה בעצם? לדעתי מספיק שהגננות ידעו לאן ומתי ואם וכאשר – ושהפעוטות ימשיכו להנות מהתום הילדותי. הרי כבר יש להם את כללי היציאה לטיול מהגן, אז למה לבלבל אותם עם "המצב"?

שעה וחצי בבית ואנחנו יוצאים להסתובב. מגיעים לחברים שמארחים אצלם זוג עם שתי בנותיהם מהצפון הגבולי. הגברים חברים עוד מהצבא, הנשים חברות… מעצם היותן אמהות. לשתיהן אותו השם. זה היום השלישי של שתי המשפחות ביחד.
בבית שוררת אידיליה עצלה של צהריים. הילדים משחקים, הנשים בתנועה, בעל הבית עובד מהבית אז הוא מדי פעם נעלם אל המחשב, אבל האורח קצת נבוך. התפנה לו זמן, מין ריק שכזה עם המשפחה. אשתו מתקתקת בישולים ומעבירה סמרטוטים בשעה שבעלת הבית מעסיקה את צי הילדים בגן שעשועים. זה קונספט טוב שתי נשים בבית אחד. יעיל ונעים ומתפקד בלי מילים כמעט.
זה לא פשוט להתארח. לקבל על עצמך חוקים של בית של מישהו אחר. בשביל המבוגרים זה עוד מילא, מקסימום אין איפה לריב את הריבים הקטנים, אבל בשביל הילדים המצב קצת יותר מורכב. מצפים מהם להיות מתארחים למופת, לא לריב, לא לכעוס, לא לעשות פדיחות, כי אמנם המארחים הם אנשים מקסימים ומכילים אבל בכל זאת, בעלי הבית.

הילדים רואים טרזן ואוכלים פסטה ואפונה ושניצל תירס. הנשים מכינות לעצמן צלחות על הדרך, בין הגשה לילדים והאכלת תינוקות. הגברים מקבלים צלחות עמוסות במה שנשאר, ויושבים לאכול תוך קיטור מבודח על זה שאין בארוחה הזאת בשר. הם מדברים על המצב ועל "הקם להורגך השכם להורגו", ו"אם היה נכנס אלי מישהו הביתה הייתי תופס אותו ויושב עליו והוא… הוא לא היה יוצא חי! אז מה ההבדל ברמה המדינית!" אומר האורח וקם מהשולחן לרגע ומנופף בעצ'בים באצבע המורה: "אתם יודעים מה זה עמלק? על מנת לקבל. לקבל לעצמם! בלי להתחשב באחר!". הם גומרים לאכול, קמים ומשאירים את הצלחות על השולחן.

בסוף הארוחה כולם רובצים על השטיח, מדי פעם מניפים תינוקת תועה. בעל הבית מבקש מאשתו מסאז', החבר שלו מנמנם על הפוף עם הגב לאשתו. אני צופה מהספה ושואלת מה דעתם על התפקוד המדיני. "כל הכבוד לפרץ" מפתיע אותי בעל הבית, שליכלך על פרץ כהוגן בבחירות האחרונות. "המרוקאי הזה יראה להם מה זה. הוא הצליח לנצח את ההסתדרות, וההסתדרות זה יותר מסובך מהחיזבאללה" הוא אומר, ונכנס להתקלח, ואחר כך הוא והחבר יוצאים מהבית לאיזה סיבוב במרכז הארץ. שלושתנו נשארות במזגן, מרככות, מחבקות, נוזפות, מציעות, מסיחות דעתם של ניצים קטנים. הטלויזיה נדלקת לעוד מטח קטיושות על חיפה. הילדים מסתובבים ליד המסך הגדול וסופגים. "הי תראו! הנה שריפה!" ינאי אומר. "זה טיל, זה פצצה, לא שריפה" אומרת בשקט היפהפיה בת החמש מהצפון. אני מתבאסת קשות מהניוז-פורנו הזה ואומרת את דעתי. "מה יש! שידעו מה הולך במדינה הזאת!" אמא שלה חותכת.
יש בכל זה כל כך הרבה התרחשות תת קרקעית שאני מוצאת את עצמי מהרהרת באסף ציפור.

הראה עוד

3 thoughts on “אורחים, לרגע”

  1. אני חושבת כמוך בעניין ה"ניוז פורנו"… בשביל מה, בשביל מה צריך להציף את המח והנשמה הקטנים והרכים האלה בעדכונים שוטפים? למה זה טוב? לא מתחברת לאמירה: "שידעו מה קורה במדינה הזאת"… אני בעצמי בקושי מסוגלת להבין ולהכיל ולעכל ולעבד את כל זה… מה גם שאין לי ממש הסברים למקרה שאוצף בשאלות שלהם… תנו להם עוד קצת להנות מהחסד והתום והבורות המסוימת, המבורכת של הילדות… רגע, עוד קצת, עוד שניה…

  2. ממש מתבקש להגיד "ככה זה גברים".
    אבל לא ככה זה.
    ככה מקובל. ככה מתקבל. ככה בסדר. אז ככה.

    מי שלא מוריד צלחת בבית שלו לא יוריד גם בבית של מישהו אחר.
    מי ש"עוזר עם הילדים, לפעמים" ולא "שותף" (שותפות זה לא רק 50-50), יעזור, לפעמים.

    איזו הזדמנות נפלאה לעצור ולהתבונן. כל הזמן בידיים. לא צריך ללכת לעבודה. יש שיגרה מנותקת ממקום וזמן. הזדמנות לעצב מחדש דפוסים.

    אבל לא.

    (ונשים, אמהות, הן אמהות. מתקתקות בלי למצמץ. נערצות. אין מה להגיד.)

    מי שהולך להתארח בבית של מישהו אחר, ולא לכמה שעות (אז אתה באמת "אורח" ומותר לעצור את החיים ולכרכר סביבך, אם רוצים), כדאי שיחשוב wwoofing http://wwoof.org/ (רונית, את מוזמנת להכניס את הקישור לתוך המילה. אני לא יודעת איך עושים את זה אצלך).
    לקבל משהו בחינם לאורך זמן זה לא בריא.
    לגור עם מישהו בבית שלו.
    לשאת בנטל.
    לקחת חלק בעבודות הבית.
    לבשל לנקות לסדר לדאוג לילדים של כולם.
    לתחזק את הבית. לעזור במה שצריך.
    ואם אין שדה או דיר או משהו דומה שיכול להיעזר בזוג ידיים – אז יש גינה או חצר או שקע רופף (אורחים רואים הכי טוב את כל הרופפים האלה) או מאוור שצריך להתקין כבר מהחמסין של מאי. תמיד יש מה לעשות (תשאל את האשה, היא יודעת).

    יאללה גברים, תראו שאתם יכולים.

כתיבת תגובה

Close