השימושון
התחילה עונת הנחשים
כן כן, כבר צריך לשים לב איפה שדורכים.
ויחד עם הנחשים באים הסיפורים. על הילד שנכנס לו צפע לחדר, על הצפע שגלית ראתה חוצה את הכביש כשהיא היתה בדרך לקחת את הילדים מהגן, על זוג הנחשים המזדווגים שענת ראתה בקיץ שעבר מחלון המטבח, על הנחשוש שהחתולים פיצחו והשאירו לי פעם במרפסת.
חיה מרתיעה נחש, עם כל המשקל הזואולוגי-תיאולוגי שלו.
לפני כמה זמן קראתי את מעגל אבנים ויש שם את הסצנה של זינה עם הנחש, שגרמה לי לחוש כלפיו יותר יראה מאשר פחד. והנה היום גיליתי את הבלוג הנפלא של כרמית מזרחי, מכשפה בשלבי פירוק והרכבה כהגדרתה, ובו פוסט נפלא על נחש. שווה קריאה, כמו כל מה שהיא כותבת.
כשלעצמי, אני מעדיפה לפגוש נחש כסמל בלבד.
זוג הנחשים המתפתלים אחד סביב השני שראיתי, כנראה לא היו בזיווג, אלא שני זכרים שעושים קפוארה, בגלל שהראשים שלהם היו מורמים.
כך הסבירו לי יודעי דבר.
בכל מקרה זה היה אחד החזיונות המרהיבים בעולם.