השימושון

ורד רוצה שיהיה פה אחרת

מאת: ורד לב

ושוב אינני מסוגלת לכתוב על הדברים הרגילים עליהם אני כותבת בדרך כלל, כי עניינם של גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדווסר עומד הרבה למול עיניי.
אולי כי אני אמא, אולי אני נהיית רגשנית ומעורבת יותר במה שקורה מסביב יותר ויותר עם השנים.
אולי כי הנושא הזה עולה על גדותיו מכל כיוון אפשרי וטוב שכך!!!
אני לא מבינה איך יכול להיות אחרת!!!
חייבים להמשיך ולזעוק את זעקתם של החטופים האלה, ושל משפחותיהם, אי אפשר להזניח את הנושא ולתת לו לשקוע לאיזו תהום אפלה סטייל רון ארד.
איך זה ייתכן שבעידן הכל כך מודרני שלנו, שנת 2008, לא נמצא עוד פתרון הולם לשחרור האנשים האלה. והרי אלה יכולים להיות הבנים שלי ושל כל אחד מכם- היום או בעוד 18 שנה, מה זה משנה?

למה אנחנו מצופים להוליך את ילדינו כצאן לטבח? להסכים שיהיו לויאליים למערכת שלא יודעת להגן עליהם ולשמור על זכויותיהם הבסיסיות?

אני זוכרת שכשאחי הצעיר נולד, לפני כ-20 שנה באמת חשבתי לתומי (כבת 13 טיפוסית) שהוא בטח כבר לא יילך לצבא ואתם יודעים מה? אני דיי בטוחה שמחשבה כזו עוברת אצל כל אם ואצל כל אחד מאיתנו כשנולדים לנו ילדים. נו, וברור שזה לא קורה…
זה מצב מתסכל, מקומם, מאכזב, לא נעים, לא רצוי- מה עושים עם זה????

כנראה שלא הרבה ברמה שלנו, האנשים הרגילים שאינם קשורים למערכות פוליטיות- כלכליות הקשורות ברמות החלטה והסכמים למיניהם.
כמובן שמתגנבת אצלי תמיד תחושה של קונספירציה, של טובות הנאה עמוקות למיניהן- שהרי איך לעזאזל הם עוד לא משוחררים? כמה מסובך זה באמת צריך להיות???
למה לא נראה לנו, האזרחים שאינם מקורבים, שמישהו באמת עושה משהו? פועל למען העניין?
למה זה צריך תמיד להגיע לפעולות פרטיות של מחאה שהאמת היא, אני לא בטוחה שהן בכלל מזיזות למישהו- לא נעים לומר!

כי אנחנו מצדנו יכולים לעשות את הכי הרבה שאפשר: להצטרף למטה המאבק, לחתום על עצומות, להקשיב לשירי התמיכה והתקווה שנכתבו עבורם, לארגן עצרות מחאה ואפילו להגיע למחאות רשמיות מול בית ראש ממשלה כזה או אחר, לכתוב מכתבים, מאמרים, לנסות להפעיל כל מיני קשרים, ולבכות- לבכות הרבה!!! אבל אנחנו כאלה קטנים פה…
ומי יודע מה עלה בגורלם של גלעד, אלדד ואהוד? או של רון ארד לצורך העניין?

האם האנשים האלה נידונו להיות סמל בלבד? מיתוס שגדלים עליו?
למה שזה מה שיקרה?

אולי זה יכול להיות אחרת?
אולי מישהו יכול לוותר על האגו שלו, או של מדינה שלמה?

הראה עוד

2 thoughts on “ורד רוצה שיהיה פה אחרת”

  1. כן, נראה לי שהרבה אנשים שואלים את זה ואת יודעת מה? נראה לי שהתקשורת דיי משחקת על הקטע הזה.
    לא שאני חושבת שאולמרט הוא כזה שה תמים, אולם באמת קשה לי להאמין שהכל נופל על גחמותיו של איש אחד בלבד, שופע כוח כמה שיהיה.
    יש משהו במערכות הצדק בארץ בכלל שהוא כ"כ איטי, מגושם עד כדי לא קורה שזה ממש מתסכל!

  2. הי ורד מרגישה בדיוק כמוך. עצב מתח וחוסר אונים.הרבה חמלה והזדהות עם המשפחות המעונות. הלוואי שיהיה סוף טוב לסיפור הכואב הזה. אמן. כולם אומרים שהשיחרור תלוי בעיקרבראש הממשלה שלנו, בהחלטתו- ואני שואלת בראשי"אולמרט מה אם זה היה הבן שלך שם?"

כתיבת תגובה

Close