זוגיות ומשפחהיוזמות חופשיותילדיםנשיםסביבה וקהילהצדק חברתי

זכויות האדם בלידה

בתחילת מאי יתקיים באוניברסיטת בר אילן לראשונה בארץ כנס זכויות האדם בלידה.
אני רוצה להקדים את ההזמנה לכנס הזה בטקסט של שרהל'ה, שהיתה המיילדת שלי ושכרגע, עם תינוק בן 7 שבועות אין לי רגע לשבת ולכתוב את כל מה שיש לי לכתוב על הלידה הזו, ועל גלו ועל אביב, שלוש נשים מופלאות שעזרו ללדת בכל הרבדים.

איזה עולם נפלא!
[מאת: שרהלה וינקלר שפס]

הוא ישן עכשיו. העור הרך, השלווה, הפנים הרגועות, כמו אומר: היה כדאי לבוא, עכשיו אפשר לנוח. קודם, לפני כמה שעות, כשהוא רק נולד, הוא החזיק בידו רשימה ארוכה של צרכים. אימו התשושה ("אני-לא-מאמינה"), ערכה הכרות מחודשת עם התינוק שהכירה עד עכשיו בדרך אחרת. היא נאנחה אנחת רווחה, הוא בסדר. הוא בסדר?

לא כל כך משנה איך ואיפה נולד התינוק. בבית חולים או בבית, עם לחץ או בלי, עם פלורוסנטים או לתוך אור רך, בבריכה, על הספה, ליד החבלים, לתוך סדינים ירוקים סטרילים או לתוך קרירות של חדר ניתוח. הצרכים של התינוק, הצרכים המיידיים, דומים – נשימה, חום, הנקה, אהבה וחיבור לאמא.

איך ייתכן שבכזאת קלות נשים מוכנות להמנע מלספק לתינוק את הצרכים המיידיים האלה? באיזו נבזות נגזלת מהתינוק הזכות הבסיסית? באיזו זחיחות מופרדים תינוקות מאמהותיהן, ביד חזקה ובזרוע נטויה? ואיך את הכל מלווים בחיוך?

התנאי הבסיסי למילוי צרכיו של התינוק הוא החיבור לאמא. התינוק מוציא את ראשו מרחם אימו, אף אחד לא מסובב, לא מושך ולא מחלץ. לפעמים מיד ולפעמים אחרי כמה דקות הרחם יתכווץ שוב ויבריג את שאר הגוף החוצה. אמא בעצמה, בזרועותיה המצפות, מובילה אותו אל החזה. שם הוא מחובק, מנוגב, נעטף בשמיכה. היא מניחה אותו עליה, מריחה, מקשיבה, מדברת אליו, מחכה בסבלנות למה שהוא תערובת מרגשת של נס וביטוי טבעי – הנשימה הראשונה.

תינוק שבא לעולם בכוחות עצמו, שמצליח לנשום לבד, מרוויח כפליים: הוא ער ליכולתו, מאמין בעצמו, מכיר בכוחותיו ובוטח במי שמלווה אותו, במי שמזהה מתי הוא זקוק לעזרה ומתי לא. סטטיסטית, 90% מהילודים לא יזדקקו לעזרה בשביל להתחיל לנשום. 90% מהשאר, זקוקים לגירוי קל, עדין, מדרבן. גירוי שבא ממקום של אהבה, ממקום שסומך עליו שהוא רק היה צריך תזכורת קטנה. שיפשוף של כף הרגל, ליטוף בגב, נשיפה על הפנים, "קדימה ילד, אתה יכול לנשום, בוא ננשום ביחד".

הידיים המקבלות את התינוק לעולמנו, של מי הן? מה הן נותנות? אותה אישה חכמה המלווה את הלידה היא פקידת הקבלה, העומדת בשערו של ההיכל, המכילה את רגע המפגש בין אין ליש, בין חושך לאור, על קו הגבול שבין מוות לחיים. איזו אחריות מוטלת על כתפיה, להפגיש את התינוק עם הוריו, להיות ולא להיות, רק לא לקלקל, לקבל ולא לקחת.

הנשימה הראשונה – גדולה, עמוקה, חלוצה בדרכה, פורצת ומפלסת דרך במשעולי הריאות הבתוליות. לפעמים בבכי שנרגע מיד, לפעמים ברצף של קריאה נרגשת לעולם "הנה, הגעתי", הנשימה תשנה באופן הדרגתי את הצבע – מכחול אפרפר לוורוד אדמדם. התינוק יפקח את עיניו ויביט על אימו. שלום עולם.
חיבור לאמא מתחיל בחיבור לשליה. השליה שהזינה אותו ברחם, מצמצמת את תפקידה בהדרגתיות. הזרימה בחבל הטבור ממשיכה לספק את צרכיו עד שיוכל להתאים את מערכות גופו לחיים מחוץ לרחם. במקביל, גם אמא מקבלת את התפקיד החדש בהדרגתיות. איזון נפלא שכזה, העברת סמכויות, החלפת משמרות – אחת מסיימת והשניה מתחילה, הן תומכות זו בזו, רוקדות עם התינוק.

השליה נפרדה מהרחם, נפלטה החוצה ומונחת בקערה ליד התינוק. ריספקט. היא שוכבת בצניעות בצד, לא ממהרת לשום מקום. חבל הטבור מתקרר, מתרוקן מדם, מחוויר ומתדלדל. הם את שלהם כבר עשו, יטפלו בהם בהמשך.

התינוק שכרגע נולד הוא כמו עולה חדש. בכל רגע, בעזרת חושיו, נחשפת בפניו עוד פיסה מעולמו החדש. כעת הוא נושם בחופשיות, חם לו, הוא קולט שכולם מסביב אוהבים אותו ומתפנה לדאוג לצורך הבא שעלה. הוא יתחיל לכרסם את ידיו, לעקם את שפתיו ולהפנות את ראשו לצדדים בחיפוש אחר פטמה. יש שתיים, תבחר. אין זה הזמן המתאים לחנכו לדחיית סיפוקים.

ההנקה הראשונה, אין מספיק מילים לתאר את חשיבותה. כולם מרוויחים ממנה. התינוק מקבל ממנה עולם ומלואו – מזון, נוגדנים, ביטחון, אהבה וחום. אמא מקבלת מכווצי רחם טבעיים, זינוק ברמת האוקסיטוצין – הורמון האהבה, ביטחון ביכולת לספק את התינוק, אישור לנשיותה ואמהותה. ההנקה הראשונה יכולה להמשך זמן רב, בין חצי שעה לשעה וחצי מכל צד. כשהתינוק יסיים מצד אחד הוא יעזוב את הפטמה, ואולי ישקע בתנומה קלה. אחרי ההפסקה הוא יעבור בשמחה לצד השני. שלוש שעות של השקעה בעתודות המזון והבטחון של העולה החדש.

כשהתינוק יונק מאמו, היא יכולה להחזיר לעצמה קצת כוחות, לשתות, לאכול, ולהמשיך להתפעל מהדבר הנשגב הזה שיצא מרחמה. הוא עטוף, מחובק, בלי הפרעות, לא צריך לספק צרכים של מישהו אחר. אחרי, ורק אחרי שגמר לינוק, אפשר לנתק את חבל הטבור, להפריד את החיבור לשליה, שחיכתה בסבלנות בקערה. כמה סמליות יש בחיתוך הזה, שמשאיר מאחור את החיים הרחמיים. ועכשיו, ורק עכשיו, תינוקי יכול לעבור, מעולף מעונג, לידיו האוהבות של אבא.

שקילה, חיסונים, בגדים, יכולים לחכות בסבלנות לעיתוי הנכון. אין להיחפז ובכך לחלל את הרגעים הקדושים והטהורים הללו. כשדוחים את הפעולות האלה, ואת כל מי שמנסה להכניס את צרכיו לפני אלו של התינוק והאם, אפשר להתחיל את החיים החדשים בבטחון, שזהו אכן עולם נפלא.

[פורסם לראשונה בעלון באופן טבעי].

—————
ועכשיו לכנס:

לאחר עבודה מאומצת של חודשים אנחנו שמחות ונרגשות להזמין אותך לכנס ראשון מסוגו בארץ – "כנס זכויות האדם בלידה" שיתקיים ב-5.5.13 (יום המיילדת הבינלאומי) באוניברסיטת בר-אילן.

בהשראת כנס הנושא שם זהה שנערך בשנה שעברה בהאג, מצטרפת ישראל להתעוררות הבינלאומית של התבוננות על לידה בפריזמה של זכויות האדם. נשים קוראות ללדת, יחד עם ארגון המיילדות, ארגון מיילדות הבית, איגוד הגינקולוגים, המחלקה לביואתיקה ובית הספר לרפואה באוניברסיטת בר-אילן ישתפו פעולה בדיון בנושא חשוב זה ובחשיבה הדדית כיצד ניתן לקדמו. רב-התחומיות של הקבוצות השונות הלוקחות חלק בכנס הינה ייחודית ומהווה הזדמנות פז לקידום שיח חדש ומועיל בנושא.
לארוע הכנס בפייסבוק>

בכנס נציג את האתגרים של זכויות היולדת בבתי החולים ומחוצה להם, נדבר על זכויות היילוד, על הזכות ללידה פיזיולוגית, על האתיקה הנלווית ועוד.
הכניסה לכנס חינם, אך מצריכה הרשמה מראש דרך המייל: rightsinchildbirth@gmail.com

זוהי הזדמנות יוצאת דופן להרחיב את מעגל תחומי הדעת המתעניינים בלידה ולהביא לדריסת רגל משמעותית יותר גם בתחומים כגון מגדר, משפט, ביואתיקה, סוציולוגיה, ועוד. הכנס מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם את חופש הבחירה בלידה ולדון בנושאים החשובים לנו. לאחר סיומו בשעה 16:00 נמשיך עם קבוצות דיון ממוקדות פעולה. ההזמנה ותוכנית הכנס מצורפת למייל זה.

בנוסף, דרושה עזרה ביום הכנס עצמו: באיוש דוכן הסברה של העמותה, צילום וידאו וסטילס, עזרה לוגיסטית, וכן א/נשים עם ניסיון בהפעלת ציוד אורקולי (להפעלת ברקו/ מצגות/ תאורה). להתנדבות, נא לכתוב לנו: nashimkorot@gmail.com

פגישת הפעילות הבאה תתקיים ביום שישי ה- 19 באפריל באזור רמת גן. הפגישה פתוחה לכולם. פעילות המעוניינות להגיע מתבקשות להשיב למייל זה ותקבלנה הוראות הגעה מדוייקות במייל. לפגישת הפעילות בפייסבוק >

נתראה בכנס!

צוות נשים קוראות ללדת

הראה עוד

1 thought on “זכויות האדם בלידה”

  1. ילדתי עם שרה'לה והיה נהדר.
    מאד צורם לי שאין גברים בסרטון. איפה האבות התומכים? איפה הרופאים הטובים? למה נשים צריכות להפעיל את הכנס, יגרע משהו אם גבר יעשה את זה? גברים מסבירים נהדר! הרי גם הם נולדו…
    לדעתי זוהי טעות טקטית מהותית שתעלה לנו ביוקר לקרוא לתנועה הזאת "נשים קוראות ללדת". בכנס שנערך במושב אמץ אצל רונית קופליס היו כמעט רק זוגות.

כתיבת תגובה

Close