הבן שלי חופשי. חופשי לעשות מה שבא לו מתי שהוא רוצה. חופשי לאכול עם הידיים ולצבוע את הפנים. נכון שאבא ואמא יאמרו לו מתי ללכת לישון אבל אם לא בא לו… והבת שלי חופשיה. לומר תמיד את מה שהיא חושבת גם אם זה "חסר טאקט" או לצרוח בציבור כי לא נוח לה (כמה שזה היה עוזר לנו המבוגרים). והכלבה שלי חופשיה. חופשיה לגרד לעצמה איפה שבא לה מתי שבא לה (כמה שהתחשק לי גם באמצע פגישה מחויטת עם עו"ד אבל מה פתאום).
והנה שוב מגיע לו החג הזה שאמור לסמל חופש ואז אני מדבר עם פלוני שהיה מת להבריז משולחן הסדר אבל שם "בגלל הילדים" ואלמונית שממש רוצה לעשות משהו אחר אבל כל עוד הסבתא חיה חיה… ולא מסתדר לי, איך חג שמדבר על חירות וחופש גורם ללא מעט אנשים להתנהג כאילו הם כלואים בשולחן ארוך עם משפחה גדולה שממשיכה לקרוא את ההגדה (והאם הייתה בכלל יציאת מצרים?) גם אחרי האוכל אבל לא מדליקה נרות בליל שישי… למה? כובע.
אז היום, בזמן שאני חוגג את יום הולדתי ה-40, אני מזכיר לעצמי להתבונן שוב ושוב על חיות וילדים ולהיזכר שחופש הוא בעיקר להיות בהווה, בחגיגה של החיים. ואת החג הזה אחגוג עם גיל ולירי וליעם ולֵיאו מסביב למדורה, עם פויקה וניגונים ושיחה עמוקה על משמעות החופש והחירות בשבילנו.
חג שמח
מקסים לראות איך יותר ויותר אנשים נותנים לעצמם דרור לציין את חג החירות ובכלל את חגי ישראל בצורה חדשה מרעננת אבל בעלת משמעות אישית ולעיתים גם קהילתית ואונברסלית. גם אני חלק ב"תנועה" הזאת. כל שנה אנחנו יוצאים לטבע. מה יותר טבעי באביב? ושם חוגגים את הסדר ואת הפסח כמה ימים כמו בני ישראל. יישר כוח לאמיצים. דרך אגב במשפחתי כבר לוקחים חלק מהרעיונות שלנו כמו התייחסות אישית לסמלים בהגדה ומיישמים בסדר המשפחתי בבית הוריי. הללויה!
מזל טוב וסימן טוב.
תודה לכולם. חג שמייח
חג חופש שמח ומזל טוב
יצא לך יפה התזמון של 40… מזל טוב!
מפרגנת לך על הסדר החדש סביב המדורה ושאר הירקות שיכנסו לפויקה במקום למרק.
נהדר, רואי.
ושיהיה באמת חג חירות שמח וחופשי (לשתות כמה כוסיות שבא לך, לאכול כמה גפילטע שבא לך, לתת למצרים האלה כמה מכות שבא לך, לקרוא רק את החלקים הטובים בהגדה).
מזל טוב שותף יקר ואהוב. בין הנקה להנקה… תודה שאתה מאפשר לי את החופש להיות לא מתפקדת בעולם החיצון, תכף אשוב…