כללי

חורשת עודד שתיל

ט' באה לבקר אותי. היא גרה בניו יורק כבר 6 שנים.
ירד גשם רך כל הבוקר, אמא שלי לקחה את ינאי מהגן, האיש היה בנסיעת עבודה, ולנו הזדמנה בועה אחת עם השנייה.
יה.

יצאנו לטיול ארוך ברגל, היא רצתה לראות את כרכור. התהלכנו באוויר הרטוב, עצרנו בכדורים של גילי לקפה וכדור שוקולד, המשכנו לרחוב המייסדים, עברנו את המכולת של כדורי לכיוון צפון ואז פתאום מצד ימין ראיתי שביל.
לא ראיתי את השביל הזה קודם.

נכנסנו בשביל והגענו לחורשה קטנה וקסומה עם אורנים גבוהים. היה שם ספסל אבן גדול פשוט ומעוגל וגם שלט, שזו פינה לזכרו של הנווט הנעדר עודד שתיל.

עמק קטן ירוק, אורנים גבוהים מאוד, אחר צהריים קפוא שנצבע לכחול של ערב, אור צהוב נעים מהבית ליד, שתי חברות ממזמן, מעכשיו, יושבות על העשב הרך, נשענות על אחד העצים ושותקות רגע ארוך של הבנה.

הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close