השימושון

חיות הבית הסמויות (3)

אחרי פחות מחודש של שחיה במעגלים הלך לעולמו דיג, הדג הבהיר מהשניים.
הכתום הכהה (דג, שמו) נשאר לשחות לבד באקווריום ההייטקי שסבתא חנה הביאה. במשך יומיים אזל לו הצ'י, בקושי הצליח לעלות לאכול. מה עושים במקרה כזה? נושמים פנימה את הסבל שלו ושולחים לו אור כחלחל? הרגיש לי מטופש. אז ככה כל היום ישבתי אל המחשב, חצי מודעת לגסיסה האיטית שמתרחשת לי מאחורי הגב, עד שאחר הצהריים ינאי ואני נסענו לחברים וכרמל הגיע הביתה לפנינו, דיווח טלפונית על מותו של הדג ושהוא קבר אותו ליד קאיה.

אחרי כמה ימים בבוקר. זמן האכלת הדגים. ינאי בוהה באקווריום ושואל בניגון עצוב:
אמא, למה יש לי רק חיה אחת? הדג הכתום בהיר מת – ואת היתוש הגדול שיחררנו –

(קאיה עולה לי לראש)

– אמא,
אני מתגעגע לקאיה,
כי היא היתה כלבה כל כך זקנה וחמודה ,

– אתה זוכר שהיא היתה עושה ככה? אני ממהרת להדגים לו את הקול הבס שלה מתלונן במצחיקות. חדורת אמוק לתקן, כמו להחיות אותה ברגע,

הוא נשאר מרוכז, שקוע בגעגוע שלו, מצח רציני ועיניים בוהות בנקודה רחוקה

– אני רוצה אותה

– רוצה שאני אביא לך תמונה שלה?

– תמונה זה לא מספיק, אני רוצה את קאיה האמיתית.

בכל זאת, תמונה

(וזה מזכיר לי: אחרי שקאיה מתה פגשתי בגן שעשועים את תקוה רב הון, הוטרינרית. סיפרתי לה והיא אמרה שהעניין עם חיות זקנות שמתות, זה שהן פתאום מופיעות בבית בכל מיני רגעים. שקופות ונוכחות).

———————————————————————————————————-

חיות הבית הסמויות (1) חיות הבית הסמויות (2)

הראה עוד

1 thought on “חיות הבית הסמויות (3)”

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close