השימושון

חינוך אנתרופוסופי באלוני יצחק

תודה לרוית אמא של רונה על ריכוז החומרים, לקראת התבססות חינוך וולדורף בסביבה. תקראו, זה מעניין מאוד:

עמותת רימון
בשנת 2005 חברה קבוצת הורים מפרדס חנה, זכרון יעקב וגבעת עדה במטרה לקדם את החינוך האנתרופוסופי באזור.
חברי הקבוצה התוודעו לחינוך האנתרופוסופי, לאחר שחיפשו מסגרת חינוכית שתקבל את הילד בשלמותו (גוף, נפש, רוח), ותתרגם אותה לתוכנית לימודים. החינוך האנתרופוסופי מציע את הכלים שיעזרו לילד בהתפתחותו לאדם בוגר. זוהי שיטת חינוך ותיקה, שהעמידה דורות של תלמידים – שיטה שאינה עוד אופנה חולפת, שאינה שואפת לתוצאות מיידיות ותחרותיות מחד, ולא לחינוך פתוח מדי מאידך.
כאמור, חברי הקבוצה התאחדו כדי לקדם את החינוך האנתרופוסופי באזור. בתום החיפוש אחר בית מתאים ליוזמה, נבחר כפר הנוער הפסטורלי "אלוני יצחק", לאתר בו יוקם מערך חינוכי הכולל גנים ובית ספר יסודי. בשלב הבא הקימה קבוצת ההורים עמותה בשם "עמותת רימון", שתהווה גוף ניהולי עבור המסגרות החינוכיות השונות.

כפר הנוער "אלוני יצחק"
כפר הנוער "אלוני יצחק" הינו מוסד חינוכי שהוקם בשנת 1948 ובו לומדים בתנאי פנימייה ופנימית-יום כ-400 תלמידים מכיתה ז' ועד כיתה י"ב מהארץ ומהתפוצות. הכפר ממוקם בתוך שמורת טבע מרהיבה שצומחים בה אלונים עבותים ועתיקי יומין ומרבדים של פרחי בר בשלל צבעים. צוות ההדרכה לוקח חלק פעיל בחיי התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים. בכפר הנוער מתקני לימוד שונים כגון: אולם ספורט, בריכת שחייה, מרכז מדעים, מרכז מוסיקה, אמפיתאטרון, ומרכז אומנות, אשר יוכלו לעמוד לרשות בית הספר האנתרופוסופי בעתיד. עוד על כפר הנוער תוכלו ללמוד באתר.

חינוך אנתרופוסופי [מכונה גם 'חינוך וולדורף']
בית הספר האנתרופוסופי הראשון (ידע האדם. אנתרופוס=אדם, סופי =ידע, חכמה),נוסד בשנת 1919בגרמניה ע"י הפילוסוף, החוקר והוגה הדעות – ד"ר רודולף שטיינר (1861-1925).
בשנת 1914 כבר היה שטיינר מוכר בחוגי החינוך והפילוסופיה בגרמניה.
שטיינר טען כי אסור לחינוך להיות מושפע מהדת, הפוליטיקה והכלכלה, אלא שעל ההורים והמחנכים להבין ולפעול על פי צרכי הילדים. בשנים אלו, פנה מנהל בית החרושת לסיגריות "וולדורף אסטוריה", אל שטיינר וביקשו להעביר סדרת הרצאות לעובדיו בנושא החינוך. העובדים אשר התרשמו מהרצאות אלו, ביקשו משטיינר לבנות בית ספר לילדיהם ולחנכם על פי גישה זו. וכך בשנת 1919 החל דרכו של החינוך האנתרופוסופי בבית החרושת ובית הספר הראשון נפתח במימונו של מנהל "וולדורף אסטוריה".(ומכאן גם שמו “חינוך וולדורף”).
ההנחה בבסיס הגישה היא שהילד מבשיל בשלבים קבועים, החלים בזמנים קבועים. תפקיד החינוך הוא לספק לו את האמצעים המתאימים למיצוי צמיחתו, בזמן הנכון.

חינוך אנתרופוסופי בארץ ובעולם
בעולם כולו פועלים כ-500 בתי ספר על-פי הגישה האנתרופוסופית. בישראל קיימים שבעה בתי ספר אנתרופוסופיים וכ-60 גני ילדים. בתי הספר האנתרופוסופיים בהרדוף, טבעון, וירושלים הינם ממלכתיים ורשמיים לכל דבר. החבירה למערכת החינוך הרשמית והמוכרת הינה חלק מתפיסת העולם האנתרופוסופית, לפיה על בתי-הספר להשפיע וליצור בתוך ומתוך מערכת החינוך הממלכתית.
בתי-הספר על-פי חינוך וולדורף בארץ שואפים לזכות הן בהכרה מלאה מצד הממסד החינוכי כמייצגים דרך חינוכית חשובה ולגיטימית, והן בהכרה בזכותם לחופש פדגוגי מירבי בתוכניות ובשיטות הלימוד. המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך בירושלים הכירה בבית-הספר בהרדוף כבית-ספר ניסויי. המסר המועבר בהחלטה זו הוא של הכרה בחשיבות ובערך עשייתם החינוכית של בתי הספר בשיטת וולדורף, ויישומה האפשרי לשאר בתי-הספר במערכת הממלכתית. כמו כן מעניקה הכרה זו לבתי-הספר חופש ניכר בתחומי עשייתם החינוכית.

גנים אנתרופוסופיים
תקופת הילדות הראשונה
הגישה האנתרופוסופית גורסת שבתקופת הילדות המוקדמת (גיל לידה עד גיל שבע), מכוון הילד בעיקר להתפתחות הפיסית-חושית. הוא יוצר לעצמו, דרך מגעו עם העולם והחברה, את הבסיס הפיסי-גופני להתפתחותו האנושית. שלוש היכולות הנרכשות בגיל מוקדם – העמידה הזקופה, הדיבור והחשיבה – נרכשות כולן באמצעות כוחות פנימיים הקשורים לגוף הפיזי. חושיו של הילד יתפתחו בהתאם למה שיחוו בצליל, בצבע, בטעם, בריח וכו'. אבריו יתפתחו מתוך תנועתו ומתוך האווירה הנפשית שבה יחיה וייצרו את הבסיס הפיסי לעיצוב נפשו. הילד גדל בתקופה זו במהירות עצומה ומשתנה; הפרופורציה בין איברי גופו משתנה, פניו משתנים ועוד. הסברה היא שכל מה שהילד לומד בתקופה זו, גם מה שהוא לומד ביכולות רגשיות או אינטלקטואליות, מתאפשר בגיל זה באמצעות גופו הפיזי. לכן הלמידה האפקטיבית ביותר תתבצע דרך התנסויות חווייתיות. זוהי שיטת הלימוד שמציע החינוך האנתרופוסופי לגיל הרך.

סדר יום בגן וולדורף
הפעילות בגן נפתחת במשחק חופשי בתוך הגן, במהלכו הילד מדמיין, יוצר ובונה את משחקו מתוך המצוי בגן – מסגרות, בדים, פרגודים, קוביות, פינות מחבוא שונות ועוד. המטרה היא לגרום לילד ליצור את המשחק מתוך דמיונו. הילד הוא זה אשר מפעיל את המשחק (הילד אקטיבי), ולא המשחק הוא זה אשר מפעיל את הילד (הילד פסיבי). בזמן המשחק החופשי מתיישב אחד הגננים ליד שולחן פעילות הנמצא גם הוא בחלל המשחק, ועוסק בפעילות קבועה לכל אחד מימות השבוע*. ילדי הגן מוזמנים להצטרף לפעילות זו. לאחר המשחק החופשי וסידור הגן מתכנסים הילדים למעגל בוקר אשר מביא בשיר, דקלום ותנועה את הטבע, העונה ו/או החג אל הילדים. לאחר מעגל הבוקר מתכנסים הילדים לארוחת בוקר אשר הוכנה במהלך המשחק החופשי ממוצרים מלאים ואורגניים**, ביחד עם הילדים. לפני הארוחה הילדים והגננים מברכים על המזון ובסיומה מודים על הארוחה ויוצאים לשחק בחצר. עם סיום המשחק בחצר נכנסים לגן לשמוע סיפור- אגדת עם או סיפור דומה הקשור לנפש הילד ולשלב בו הוא נמצא. לאחר הסיפור מתכנסים לארוחת צהריים שברכה בתחילתה והודיה בסופה. בסיומה יוצאים לחצר להמתין להגעת ההורים.
פעילויות השולחן בגן הנוכחי הן:
• יום א' – אפיית לחם מקמח מלא אורגני. אנו מכינים בצק מחמישה ק"ג קמח, מחכים להתפחתו ומכינים לחמניות וכיכרות לחם, אותם אנו מקפיאים, ומפשירים בכל יום את כמות הלחם לה אנו זקוקים.
• יום ב' – ציור בצבעי מים בשיטת רטוב על רטוב. אנו מזמינים לחדר נפרד ארבעה ילדים בכל פעם, על מנת לשמור על שקט וריכוז בשעת הציור.
• יום ג' – יצירה בשולחן יצירה הקשורה לעונה או לחג הקרב ובא. או סוגי יצירה שונים – עבודה בעור, חימר, וחומרים מהטבע.
• יום ד' – אפיית עוגות, עוגיות או מטעמים שונים הקשורים לחג או לעונה – ריבות שונות, אוזני המן, לביבות.
• יום ה' – ציור בגירי שעווה.
• יום ו' – אפיית חלות וקבלת שבת.
העונה והחגים מקבלים משמעות רבה בגן ונחגגים בדגש על מסורת ישראל ועל השינוי החיצוני והפנימי אותו הטבע והאדם עוברים.
המזון המוענק לילדים בגן מקבל חשיבות רבה תוך הבנת תפקידו בהתפתחותו הגופנית והנפשית של הילד.

בתי ספר אנתרופוסופיים
תקופת הילדות השניה
מגיל ביה"ס היסודי ועד לבגרות המינית (גיל שבע עד ארבע-עשרה) מכוון הילד בעיקר לעיצוב נפשו והווייתו הרגשית. זהו גם הגיל החברתי ביותר.
סדר יום בבית ספר אנתרופוסופי
יום בבית הספר האנתרופוסופי נפתח בלחיצת יד של המורה את ידיי התלמידים – כך יכול המורה לעקוב אחר חום גופו של הילד, חוזק לחיצתו, מצבו הגופני באותו היום וחיזוק הקשר בין המחנך לתלמיד. הלימוד בשעתיים הראשונות ביום מתקיים עם המחנך. כל מקצוע הנלמד בכיתה, פונה אל שלושת מישורי הילד: הפיזי, הרגשי והחשיבתי. כך, למשל, לימוד האות א', יחל ביציאה אל החצר. המחנך ירשום את האות א' על המגרש והילדים יצעדו אותה וישחקו משחקי גוף ושיווי משקל סביב האות. לאחר החלק הגופני יכנסו הילדים אל הכיתה וייפנו אל החלק הרגשי – יחזרו אחרי המחנך על דיקלום המכיל בתוכו את האות א'. אז יתיישבו התלמידים אל שולחנותיהם ויעתיקו מן הלוח ציור אשר המחנך צייר מבעוד מועד ובו צוייר איכר האוחז שני דליי מים ולידו באר ובית ועוד. לאחר שהילד צייר ציור זה במחברתו, יעבור המחנך על הלוח על קווי המתאר של גוף האיכר ושתי ידיו ויוציא מתוכם את האות א'. רק אז, לאחר שעברו הילדים את הלימוד דרך הגוף והרגש הם פנויים להגיע אל החלק החשיבתי. רק אז, יעתיקו מן הלוח את האות א' אל מחברותיהם ויחזרו עליה. גם חשבון נלמד תחילה דרך המשחק, בכדור, בקפיצות, במחיאות כף קצובות לפי לוח הכפל ועוד, ורק אז מגיע חלק החשיבה. לאחר שעתיים עם המחנך לומד התלמיד שיעורים נוספים עם מורים מקצועיים: אנגלית, ערבית, מלאכת יד (תפירה, סריגה,נגרות,פיסול), מוסיקה (חליליות בכיתה א'), אוריתמיה.

יום הלימודים האנתרופוסופי בגיל זה נחלק לשלושה חלקים עיקריים הנבדלים זה מזה:
1. החלק הראשון הוא “השיעור הראשי" עם המחנך, במסגרתו נלמד נושא תקופתי, המתחלף מדי חודש. לימוד הקריאה והכתיבה, לדוגמה
2. החלק השני מורכב מלימוד שתי השפות הזרות הנרכשות כבר מכיתה א', שירה, נגינת חלילית, אוריתמיה* ומתמטיקה.
3. החלק השלישי כולל לימוד מלאכות (תפירה, סריגה, פיסול, אריגה, נגרות, כדרות ועוד), התעמלות ומשחקים ( גומי, חבל, קלאס, שלושה מקלות, מחניים, תיפסוני ועוד).

הרצף הזה: העיוני – לבוקר, התרגולי – לפני הצהריים, והמעשי-יצירתי – לצהריים, מפעיל מדי יום, באופן הרמוני, את מכלול הכישורים הגלומים בילד.
בלמידה מסוג זה מטופחים בילד כוחות הדמיון, ההתלהבות והחיים ומאפשרים לעורר אצלו את כוחות הרגש והעשייה. מתוך כוחות אלה נרכש גם הידע הדרוש והנדרש.

עוד על הנעשה והנלמד בגנים ובבתי הספר תוכלו למצוא באתרים הבאים:
www.antro.co.il
www.waldorf.org.il
www.urimschool.org

*אוריתמיה היא אמנות מחול ייחודית לגישה האנתרופוסופית, בה הופך גוף האדם לכלי המבטא דרך תנועה במרחב את הצלילים, הצורות והצבעים שחיים בדיבור ובמוסיקה. משמעות המילה אוריתמיה ביוונית היא: תנועת חיים טובה,הרמונית ובריאה. ככל שהילד גדל, הופכת התנועה למורכבת יותר ועל כן אוריתמיה בגן לא תראה כאוריתמיה בבית הספר או בסמינר אוריתמיה למבוגרים. אך בכל הגילאים ניתן דגש באוריתמיה על התנועה המרפאת וההרמונית.

ביום שישי 13/4 תתקיים בגן באלוני יצחק קבלת שבת עם מעגל אוריתמיה להורים ולילדים, והכרות עם התכנים ועם הנפשות הפועלות. לפרטים נוספים: רוית: 054-4555434 שרונה: 050-6406070

הראה עוד

4 thoughts on “חינוך אנתרופוסופי באלוני יצחק”

כתיבת תגובה

Close