2012 זה עכשיואינטרנטאמנות ועיצובאקולוגיהיוזמות חופשיותמציאותסביבה וקהילהסדנאות, קורסים, חוגים

חלומות על שימוש חוזר – שימשוב? – ועל אספמיה

[לילי בוטמן]

אני מאמינה שמחשבה בוראת מציאות, לכן אני משתדלת לחשוב הרבה על אספמיה, לפעמים אפילו כותבת כך זה עוד יותר קיים. באספמיה לחפצים יש כבוד וסיפור:
כשאצא לקנות תיק, אני אוכל לבחור בין תיק שנתפר משילוט חוצות בסיום הקמפיין – למשל תיק מחתיכת דודי בלסר שהיה תלוי על הקיר בהלכה ב2006, וינטאג' אמיתי, או תיק שנתפר מפנימיות של אופניים תלוי על חגורת בטיחות מטוטאל לוס, או תיק שנארג מאריזות הפוכות של חטיפים ע"י עובדים ששולם להם שכר הוגן וכן אפשר יהיה לבחור גם בתיק חסר יחוס עם הדפס של קיטי שיוצר כמובן בסין אבל מי ירצה בכלל תיק כזה?

בעולם הזה חפצים לא ימותו אלא יתגלגלו בחפצים אחרים, רעפים ישנים יהפכו בצרוף בוץ לרהיטי גן פיסוליים, אמבטיות משומשות למערכות מים אפורים, דלתות ישנות לשולחנות מעוצבים כצרכן נדע מה תכולת החומר הישן בפריט אותו אנו רוכשים, מי עשה אותו מה הסיפור שבא עם האובייקט הזה וכן כשקונים חפץ כל כך עמוס בתוכן קשה להיפטר ממנו, כי יש סוג של התקשרות לסיפור שבחרת מתוך סיפורים רבים, כל חפץ והסיפור שלו.

במציאות שימוש חוזר עדיין לא נכנס ללקסיקון, אנו מכנים מיחזור כל שימוש נוסף בחומר, גם כשמדובר בפיסול בגלילי הקרטון שבמרכז נייר הטואלט. זו סוג של טעות, מחזור בהגדרתו הפורמלית הוא תהליך שבו "מפרקים" פסולת למצב של חומר גלם על מנת לייצר מוצרים חדשים. כל שימוש נוסף בחומר או חפץ לתכליתו המקורית או לתכלית חדשה ללא תהליך טכנולוגי המחזיר אותו לחומר הגלם איננו מחזור הוא שימוש חוזר! או Reuse.

בחצי שנה האחרונה הולך ונרקם לו כנס השימוש החוזר הראשון בארץ, הכנס הראשון בעולם בנושא שימוש חוזר התקיים בארה"ב באוקטובר 2010. מה שהתחיל בשבילי כקפיצה מטורפת אל הבלתי נודע, מכרז על כנסים אקולוגיים שנשלח למועצה שהלכה על רעיון השימוש החוזר, דואר אלקטרוני לטום סזאקי יזם צעיר שבנה מודל שמקיף צרכנים, יצרנים, חברות המגזר השלישי ואת רשתות הענק של ארה"ב מודל המאפשר שימוש חוזר בקנה מידה תעשייתי. הפך לעבודה קדחתנית בעקבות הזכייה במכרז ובמקביל מסע אישי בו המוני חוטים ממקומות וזמנים שונים בחיים חוברים להם לאיזה שהוא אריג קסום.

עוד 13 ימים ו12 שעות כך אומר המונה באתר יתרחש הכנס, ננסה לשכנע ששימוש חוזר הוא הזדמנות עסקית מופלאה, במיוחד אל מול חוק האריזות שאושר בינואר 2011 ויכנס לתוקף בקיץ. טום שמגיע ארצה במיוחד לכנס יספר את הסיפור המרתק שלו, נילסן המכון הבין לאומי יציגו את קולו של הצרכן האתי ברחבי העולם, נגלה שבחברות כמו נייק וליוויס השימוש החוזר כבר נכנס לערכי הליבה, הם פשוט יוצאים מהנחה שבעתיד אף אחד לא יתן להם להשתמש בכל כך הרבה מים, אנרגיה וחומר בתולי ולהשאיר כל כך הרבה פסולת כמו היום והם בונים את התהליכים שלהם בהתאם.

הכנס יתן במה לקהילה המקומית שחיה Reuse או כפי שהציע מישהו "שימשוב" יום יום שנה שנה. ואני מקווה שצירופי המקרים הקוסמיים יתוו את מסלולם העקלקל מהכנס לחנות התיקים אותה אני חולמת, ולחברה שזו התרבות הצרכנית שלה.

לכנס הזה יש את המלאכים השומרים שלו, בכל מיני נקודות מפנה קשות פתאום יוצא מישהו מהערפל ובהנף כנף אלגנטי מאפשר את מה שנראה קודם כבלתי ניתן למעבר, כרגע ההתמודדות היא להביא את דבר הכנס לידיעת כל מי שיכול להיבנות ממנו, אנא הפיצו ברחבי הגלקסיה, ב3/3/2011 במרכז אומנויות הבמה בפרדס חנה, תיכתב פיסת היסטוריה שווה לקחת בה חלק. לאתר הכנס >>

תגיות
הראה עוד

14 thoughts on “חלומות על שימוש חוזר – שימשוב? – ועל אספמיה”

  1. היום קראתי במוסף הארץ ראיון עם טום סזאקי, שהגיע לישראל בעקבות שת"פ עם שטראוס. הנה הפנטזיה שלך לילי הגיעה למיינסטרים, ולא היתה בכתבה אף מילה על מי שזר את החוט ואיפה התקיים הכנס הראשון בארץ..
    פרק 17 בספר הטאו עולה בדעתי.

  2. עד כמה שאני מבינה הRepurposed הוא תת-סוג של שימוש חוזר.
    זאת אומרת חייב להתבצע שימוש אחד לפני מצילים את הפסולת ומפנים אותה לשימוש שונה מהמקורי, זה סוג של הReclaimed של עמלמולית רק שהוא מופנה למטרה אחרת. אבל כמובן יש גדולים ממני בתורה

  3. בקריטריון הזה של Repurposed גם פלסטיק פלוס יושבת טוב, שימוש ברדי מייד לעיצוב. לקחנו מוצר שנמצא בשוק לצורך אחד ועשינו לו Repurposed לגמרי, אם זה פוליגל שהיה חומר משרדי ועיצבנו ממנו אהילים או כשהפכנו צלחת חד פעמית לאהיל "קריסטל פולני" שנשאר איתך הרבה הרבה זמן. הנס קורא לזה Preuse, אז יש סיפור גם הצרכנים למדו משהו אך האם זה REUSE?

  4. מוסיפה לעוצר המילים שדורשות משורר בעברית גם את Repurposed ו salvaged
    ולגבי הגבול הדק שבין מחזור לשמשוב רוצה להציע זוית אחרת שהתחלתי לפתח, אם המוצר שומר משהו מהסיפור המקורי שלו, אז מדובר בשימשוב ואילו אם המוצר עשוי מחומר גלם אנונימי ממוחזר שלא ברור מאיפה הוא בא וזה גם לא משנה אז מדובר במחזור. בקריטריון הזה גם כסא 111 הבקבוקים של קוקה קולה הוא שימשוב , כי החומר גלם משמר את הסיפור. נכון ההגדרה הזו לגמרי פרטית שלי אבל לדעתי בפרספקטיבה הצרכנית היא מאוד משמעותית

  5. לא חושבת שאפשר להיות כה דתי זה באמת באספמיה. בכל תהליך שימשובי יהיה חומר שלא תמיד יהיה משומב ובכל זאת התוצאה שרוב המוצר והכוונה שלו היא כזו. דווקא קוקה קולה שהופכת 1000 בקבוקים לכסא הם ממחזרים ולא משמשבים. אם רוצים לדייק

  6. אני בעד מיחזור, אני בעד כנסים כאלו וכן ירבו
    רציתי רק להביא לתשומת הלב, איך גם המילה הזו יכולה להיות מוזלת, ולשמש יצרנים שחושבים בעצם רק על הכסף. בתור מעצבת ויצרנית תיקים, יש לציין בעלת עין חדה, שמתי לב לתופעה של תיקים חדשים המוצעים בשוק שהם כביכול ממוחזרים. וכאן המקום לציין, שתיקים שעשויים מז'ורנלים, ועטיפות ישנות המצופים לחלוטין בפלסטיק שקוף, על מנת ליצור כמובן עמידות, אינם נחשבים למיחזור!!!! זיהום האויר שנוצר בעקבות יצור הפלסטיק שנועד לציפוי לא שווה את שימור הנייר..או האריזה שיכולה להתכלות. שלא נדבר על השינוע מארצות המזרח לכאן…. אז חברים בבקשה, בואו לא נהיה תמימים ואם במיחזור עסקינן, בואו נעשה את זה נקי. אם ביופי מדובר, זה כבר סיפור אחר. אלונה

  7. ואני חושב, שמגיע ללילי בוטמן שאפו אחד גדול, על החזון, העבודה והתירגום למציאות.

    זה מאוד סימבולי שהכנס הראשון יתקיים בפרדס חנה כרכור, וזה מאוד טבעי. לא צריך להרחיק עד מדינת אספמיה, הדברים בהחלט קורים כאן ועכשיו. תהליכים גדולים. פוליטיים, חברתיים, כלכליים איכות סביביתיים. בין כל חוטי הרשת הזו שנטווית ונפרמת כל פעם מחדש מחברת התובנה שאין מה לעשות- כל בני האדם נולדו שווים ועם כל הכבוד לאדם , בלי אמא אדמה, זה לא ילך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close