מאת: לירון קסטר
אחרי שהפרדנו בין עיקר ותפל, אחרי שהתחייבנו על דיוק ולא על פיזור, אחרי שהסכמנו להביא את האור לכל פינה חשוכה, להציף ולטפל בכל דבר שנשאר חבוי – מגיעה אנרגיה של התרחבות… לא ניתן לדחוף לכיוון מסוים, הכיוון הוא 360 מעלות והכוח מניע את כל שיש לכל כיוון, ללא התערבות; בדומה להתפשטות של מים.
רוחב לב הוא המפתח לדלת הקסמים.
ב-21 לדצמבר (שבוע-וקצת אחרי) חנוכה, חג של אור. האור מגיע ומתפשט לכל כיוון, מסוגל למלא כל חלל מעצם טבעו ללא מאמץ ובשמחה.
אור גדול דורש מקום רחב.
אהד אזולאי, שמאניזם מעשי, 18.12.2006
אהה. שוב צץ לי הסינכרון של האנושות עם הטבע. הדלקנו נר אחרון של חנוכה ואנחנו מתקרבים ליום הקצר בשנה, ה-21 בדצמבר. תחושה חזקה של התרחקות מהתקופות המאוזנות בלוח השנה, האקווינוקס, של שיוויון בין היום והלילה, בסוף מרץ וסוף ספטמבר. תחושה חזקה של צירי לידה, יציאה מאיזון, השתחררות מפחדים ודפוסים מכבידים.
חודשיים אחרי מעגלי שלום במדבר; מעגלי נשים שחיברו קצוות לאומיים, רעיוניים, טלטלו נשים רבות והחזירו את האמונה לרבות יותר.
אני מתכרבלת בסערה, הטלטלה עוברת מעלי, יש דממה בחוץ. ומתוך השקט הזר, עולה צליל של גיטרה, קול צלול ויודע: צעד אחורה לקראת שלושה צעדים קדימה.
לקראת יום ההולדת שלי, בסוף החודש, אני מאחלת לעצמי שלווה, ידיעה והתרפקות על שיר אינסופי. שהצמיחה תבוא במתינות, שהאהבה תשכון בליבי ובביתי.
זו הנביעה שלך, שמעתי אותה אומרת.
נביעה?
כן. מה שמניע אותך ללא הפסק. חזק ממך, מושך קדימה.
נביעה. אני מגלגלת את המילה בתוכי. יש בזה משהו. וגם במה שהיא אמרה על יום ההולדת ה-35 שלי המתקרב. שבע שנים לחקור כל נושא, ועכשיו אני מחליפה לנושא חדש. גבולות, כנראה.
לפרוץ את הגבולות,
לשמור על חופש בתוך גבולות ידועים,
לעבור גבול.
התחייבתי על דיוק, כמו שכתב אהד אזולאי למעלה. דיוק זו מילה מאפשרת מבחינתי. ושם אני עכשיו.
* לירון קסטר, יוצרת שיטת "אמנות הדיוק הפנימי" ומנחת מעגלי נשים, היא רכזת פורום הנשים של מתנ"ס פרדס חנה וחברה בצוות האתר מושבה חופשית
– מילה אישית לסיום: תודה לאילת אילון שעיצבה את האתר החדש שלי בידיים ענוגות ואוהבות, ולשי רגב שבנתה אותו בשמחה ובזריזות.
