מאת: טליה טוקר (*)
לפני מספר ימים, ישבתי לכתוב את "תחזית" המאיה לתקופה הקרובה, כפי שנוהגת אני לעשות במשך השנים האחרונות. ופתאום אני רואה, שלפי המאיה בגל הבא, גל "הלילה", אנו עומדים לחגוג את חג החנוכה. נרגשת כולי מעצם הסנכרון, קלטתי את הפוטנציאל האדיר, הקיים בימים הבאים עלינו לטובה ועל כן כותבת אני שורות אלה.
חג החנוכה הוא חג של חניכה, שבו אנו למעשה לומדים להגדיל את היכולת שלנו להכיל אור, מידע, דרך התמודדות מסוימת עם חשכה שקיימת בתוכנו. זהו חג שבו אנו מגדילים את אורנו מרגע לרגע, עד למצב שבו ניתן ממש לחולל ניסים.
הסיפור של החג הוא פשוט יחסית: קומץ אמיץ ונחוש של מכבים יהודים מחליט ללכת עם האמת שלו עד הסוף, להגן על הידע הקדוש ומכריז על מרד גלוי כנגד היוונים. באופן פלאי ממש, מצליח קומץ יהודים זה, לגבור על חיל הצבאות האדיר ומעורר היראה של היונים ומגרש אותו מאדמתם. ב- 164 לפני הספירה, נכנסו הלוחמים היהודים לירושלים ומצאו את בית המקדש, הרוס ומוזנח. הם טיהרו את המקדש וחנכו אותו. כשהגיע הזמן להדליק את המנורה, חיפשו היהודים שמן טהור בכל רחבי המקדש המפואר, אך גילו לדאבונם, שנשאר לו אך ורק כד אחד קטן. אך, הפלא ופלא, כד ניסי זה, הספיק לא ליום אחד, לא לשניים… אלא לשמונה!!! מאז ועד היום אנו מדליקים את נרות החנוכייה כזכר לנס הניצחון ונס פח השמן. וזהו המשל.
בנמשל יש מספר רבדים: המלחמה של היהודים ביונים היא למעשה המלחמה בין האור והחושך הפנימיים. בין המידע הטהור, החיבור לדרך הלב, ניקיון המחשבות והדיבור לבין הספק, המניפולציות והוויתור העצמי. ברצוני לציין, שאין אני נוקטת צד כזה או אחר, משום שדווקא באופן אישי, מחבבת ומכבדת אני את התרבות היוונית. במאמר זה, אני מפרשת את הסימבוליות של החג, שמלמדת על מאבק פנימי בין הרצון- הרץ לצורך- הצר ורגיעה פנימית, שמגיעה לאחר ההתבוננות ברצונות העמוקים שלנו. כך שאנו למדים, שבמידה ונחליט להלחם בכנות ובעוז בספקות, בשליליות ובפחדים, הקיימים בכל אחד מאיתנו, נוכל ל"נצח" את התוכנה האוטומטית המוגבלת ולעבור לדרך אחרת של התנהלות.
מעבר לכך, סיפור פך השמן הוא סימבול לאפשרות של ניסים להתרחש בחיינו. דברים שבעבר היו בלתי אפשריים, הופכים למציאות.
אם כך, המודעות לסיפור של החג והכנסת כוונה יומית בהדלקת הנרות, יכולה להאיר את חיינו ברבדים חדשים, שעדיין לא נחשפנו אליהם. האור הזה, שאנו מדליקים הוא מעבר לאור השמש המוכר לנו. זהו אור של מידע חדש, של אהבה, של רטט מעודן, שניתן להתחבר אליו בימי החג.
היום הקצר בשנה:
חג החנוכה החל בחודש כסליו, מצביע על בואם של החורף והגשמים ומקדים במעט את היום הקצר בשנה. מזה עידנים, ימי השיוויון מהווים נקודות יחס בין חושך לאור, עפ"יהם ניתן לקבוע את עונות השנה. בתרבות המאיה (וגם במצרים, בסין ועוד) התייחסו לימי השיוויון כנקודות מפנה בזמן, בהן ניתן לנקות את האנרגיה, שלא רלוונטית יותר ולהטען בחדשה. חנוכה, חג האור, נחגג בתקופה שבה הימים הולכים ומתקצרים, עד ליום הקצר ביותר בשנה- ה-21/12, התאריך ה"פורמאלי" של תחילת החורף. אם כך, האור שאנו מדליקים בחג, מאפשר לנו להאיר את חיינו, בזמן שבו אובייקטיבית, כמות אור השמש ביום היא המועטה ביותר. האור של החנוכייה, מאפשר לנו לראות את שקיים בחיינו ואת החיוביות במצבנו. הצמידות של החג ליום הקצר, מלמדת אותנו כיצד למצוא פתרונות חיוביים לתקופה בשנה, שבה החשכה של החורף מקיפה אותנו. כיצד לאפשר לאור החג, להאיר עבורנו את החשכה החורפית.
לפני שנפנה להקבלה לחכמת המאיה, שמחזקת עוד יותר את האפשרויות הטמונות בימים אלו, נספר קצת על עולם המאיה.
על המאיה:
עולם המאיה הוא עולם עשיר הרווי בצורות, צבעים, ומספרים, שמאפשרים לפתוח את הלב, לשנות את תפיסת הזמן וללמוד על עצמנו ועל ההתפתחות האנושית. הידע המרתק הזה נוגע בתחומים כמו: אסטרולוגיה, פילוסופיה, יעוד, מימדים, ריפוי, קוסמולוגיה, מתמטיקה ובעיקר, מלמד אותנו את חכמת הזמן.
אנשי המאיה חיו לפני כאלף שש מאות שנה באזורים שונים בדרום אמריקה, בעיקר בחצי האי יוקטן שבמכסיקו ובגואטאמאלה. בהתגלמותם הפיזית, בנו אנשי המאיה פירמידות ומקדשים, פיתחו את המתמטיקה, האסטרונומיה, האמנות והאסטרולוגיה והרכיבו לוחות זמן שונים. לאחר הצפנתם של קודים במבנים ובלוחות הזמן, עזבו אנשי המאיה הקלאסיים את כדור הארץ מבלי להשאיר עקבות.
הקודים שהשאירו אחריהם בני המאיה, מצוירים על קירות המקדשים ומוצפנים בלוחות הזמן שלהם, מוצגים בצורות גיאומטריות, שמאפשרות להתחבר למקור ידע טהור של סימנים וסמלים. הצורות הגיאומטריות מספרות לנו בשפה הבראשיתית של הבריאה על התפתחות המודעות האנושית ומאפשרות לנו להיזכר, במה שברמה מסוימת, אנו כבר יודעים.
בני המאיה תיעדו את מהלכי הכוכבים שבשמים ביותר משבעה עשר לוחות שנה, כשבאמצעות המעקב המדויק אחר גרמי השמים, הם למדו את הפוטנציאל האנרגטי המלא של כל רגע נתון. בדיוק כשם שבאסטרולוגיה המודרנית, אנו לומדים את מערכי הכוכבים המשפיעים עלינו דרך המזלות והבתים, כך אנשי המאיה השאירו עבורנו אסטרולוגיה רב ממדית, המתייחסת לכל רגע ורגע, דרך הסמלים.
כולנו סופרים שנים, חודשים וימים ולרוב כבולים באשליית הזמן. לחוצים, מותשים, מודאגים, מסתכלים על השעון ומודדים את כמות הזמן בין מפגש למפגש, בין משימה למשימה. המאיה, בלוחות הזמן שלהם מתארים את המחזורים של השמשות, הכוכבים והטבע ומאפשרים לנו לאט ובהדרגה לשנות את תפיסת הזמן, מתפיסת זמן לינארית, שבה יש עבר/הווה/עתיד, לתפיסת זמן ספיראלית, שבה הכל הווה. קיימים מועדים מסוימים, כמו חגים, שמאפשרים לנו לחוש את האמיתות, שבמעקב אחר מחזוריות הזמן. מעקב אחר מועדים מיוחדים בלוחות הזמן העתיקים, מאפשר סנכרון עם המחזוריות של היקום ושינוי דרך ההתנהלות על גבי הזמן.
חג החנוכה לפי המאיה:
אנו לקראת ימים מרגשים ביותר, שמחברים יחד את חכמת המאיה עם חכמת היהדות. בהתחשב בהבדלים הקיימים במחזוריות השנה המאית, המבוססת על תנועת הכוכבים, למחזוריות השנה העברית, המבוססת על שנת חמה או על שנה חקלאית, ההקבלה בין פרשת חנוכה לגל "הלילה" של המאיה, מעוררת עניין ומחשבה. האפשרויות הגלומות בחג הן אינסופיות ולכן אפרט בפניכם על האנרגיות הקיימות.
מכל הגלים, השנה, חג החנוכה מתרחש בגל הלילה. הלילה ממגנט אור ותקווה ואת היכולת להאיר את החשכה בחיינו, בעזרת התודעה. אנו עומדים לגעת במעמקי נפשנו, במקום שעד היום באופן מודע, לא העזנו להתבונן, בשדים ובמפלצות פנימיים, שמאד הפחידו אותנו ואל כל אלה להביא אור, חום וידע.
בדומה לאנרגיית הלילה, גם חנוכה עוסק בהארת החשכה. החג מלמד, שמה שרואים בעולם הפיזי הוא רק חלק מיכולות הראייה שלנו. ברגע שאנו מסירים את הערפל של הלילה, אנו מקבלים גישה לעולם של אור אחר, מזה של קרני השמש. אנרגיית הלילה משולה גם לרחם, למערה. ברגע שיושבים זמן מה במערה חשוכה, באיזשהו שלב, מתחיל להפציע אור. אור זה, מבקש להראות בפנינו בימים מיוחדים אלו. כך שסנכרון מרגש ומעצים זה, מאפשר להאיר את חיינו ולהפוך לפך השמן, שמטעין את עצמו באור ובמידע חיובי, בכל רגע נתון. כשם שהמכבים לא נזקקו לכמות גדולה של שמן כדי לגרש את החשכה, כך עצם הנכונות שלנו לעבור את התהליך של גל הלילה, יכולה למלא את חיינו בשינויים מבורכים ואף להשפיע על הסביבה שלנו, "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן"…
הלילה נותן את הכח והעוצמה להביא מידע חדש למקומות החשוכים בנפשנו ובחשיבתנו. הוא מלמד כיצד להתבונן בפחדים עתיקים, שמניעים את חיינו ולשנות את זווית הראייה שלנו לגביהם, "סורה חושך…". ככל שאנו מנקים פחדים אלה, מתפנה מקום לאינטואיציה חדה ובהירה. כך, ידיעה פנימית עמוקה, היא זו שמתחילה ליצור את התנועה בחיינו. אז, "על הניסים ועל הנפלאות"… גל הלילה מזמין כל אחד מאיתנו לחולל לעצמו נס קטן, אמן ואמן.
כדי להבהיר לעצמנו את האנרגיה מזווית ראייה אחרת, ניתן להתבונן בחכמה הסינית. לפי הסינים, האנרגיה שמלווה אותנו בימים אלה קרויה, "מכשולים" (הקסגרמה 39 ). אנרגיה זו מלמדת, שזהו זמן של מכשולים, שניתן להתמודד איתם בחיקוי דרך הזרימה של המים. לזרום כשניתן ולעצור ולאסוף כוחות, כשנדרש. הסינים מוספים כי המכשולים, מקורם בפנימיותנו ושככל שנתמיד בחשיבה בונה וחיובית, כך נתפתח ונתחזק.
ה- 4/12, ערב חג החנוכה עם הנחש, שמלמד אותנו את אומנות האלכימיה. כיצד ניתן להתמיר רעל מכל סוג שהוא בחיינו ולהפכו לדבש. כיצד ניתן להאיר את החשכה. כיצד ניתן להפוך עפר, רפש, תקיעות, שליליות לזהב, תקווה, זרימה וחיוביות. כיצד ניתן להפוך את החיסרון ליתרון.חכמת הסמלים מלמדת, שכדי שנסכים לשנות את חיינו, עלינו להתחבר לטעם החיים, לשמחת החיים. הנחש ממלא אותנו מלוא החופן תענוגות ומאפשר לחיבור לחיות שבגופנו. כך, עם תחושת גוף נוכחת וזרימה קולחת של האנרגיה שלנו, ניתן להתמלא באור החיים ובכח רצון חזק להסיר את החשכה. "נר לי, נר לי, נר לי, דקיק. בחנוכה נרי אדליק". .
ה- 5/12, א חנוכה, עם מגשר העולמות. המגשר מלמד כיצד לנקות זיכרונות כואבים, שמשפיעים באופן לא מודע על ההתנהלות שלנו, בחיי היום יום. אנרגיית המגשר, מטהרת באור את כל המידע השלילי ומשחררת אותנו מכבלי הטראומות הללו. חנוכה מסמל את המאבק בין הרצון החופשי שלנו לבין התגובות והצרכים האוטומטיים . הסימבוליקה של החג מאפשרת את נצחון המח ההגיוני שלנו על המערכת הדפוסית האוטומטית. נצחון הנפש שלנו על ההרגלים והתבניות של האישיות המוגבלת. המגשר מלמד אותנו לסלוח לעצמנו ולסובבים אותנו, להתחבר לעוצמה הטמונה בנו וכך לאפשר לישן, לזיכרון שלא רלוונטי יותר, להימחק וכתוצאה מכך להיוולד מחדש.
עפ"י ההקבלה לחכמה הסינית, האנרגיה שמלווה ימים אלה קרויה, "הר", "מדיטציה", "הרהור", "דממה" (הקסגרמה 52). צורה גיאומטרית זו, מכוונת למיקוד בנקודת המבט הפנימית שלנו, המרכז שלנו, שמאפשר לדעת מתי לפעול ומתי לנוח. רק מבפנים ניתן לדעת מה נכון לנו. הסינים מוסיפים כי דממה פנימית של מיקוד בהווה, מאפשרת להתגבר על קשיים שמקורם באגו.
פתרון הגל הוא עם אנרגיית הקוסם, שמחובר לעוצמה המלאה שלו בגוף הפיזי ובעל היכולת לחולל קסמים וניסים. בדיוק כשם שחג החנוכה מסמל את נס פך השמן ונס הנצחון, כך גם גל הלילה מוביל אותנו למקום, שבו אנו מסוגלים ליצור ניסים בחיינו.
אם כך, מהו בעצם נס? האם באמת ניתן לחולל ניסים? נס הוא למעשה הפוך מטבעי. אז מהו טבע? האם זוהי הטבעה של מידע, שבמידה ומשנים את סוג ההטבעה, גם משתנה הטבע? האם בעזרת ידע מסוים, ניתן ללכת מעבר לטבע, למקום ניסי? האם הרחבת מבנה המח שלנו, יכולה להוביל ליכולות אחרות ממה שהכרנו? מצב שבו כד שמן מספיק לשמונה ימים, מה המשמעות שלו? האם במקום הזה של שבירת מגבלות הטבע שלנו, לזמן ולמרחב אין משמעות?
פתרון גל הלילה מלמד, שברגע שמסתכלים לחושך בעיניים, מתחברים למקור פנימי אינסופי של ידע ואנרגיה, שהופכים אותנו לצינור של מידע. ההתבוננות בשדים הפנימיים, מובילה למקום של ידיעה פנימית עמוקה. ככל שאנו מתבוננים אל תוך הריק והאין הפנימיים, אנו מגלים שהם רק מחכים שניצור ונתפתח בהם. אנו לומדים לסמוך על עצמנו, מפסיקים לבקש אישורים וחיזוקים מבחוץ ומשחררים את השליטה בעצמנו ובחיים. אז, במקום של כנות ופשטות, הקוסם מרחיב את מבנה המח שלנו ויכול לאפשר לנס, שבעבר היה מחוץ לטווח האפשריות, להתחולל בחיינו.
ועוד על האפשרות לניסים בשנה זו, לפי לוחות המאיה:
לפי לוח 13 הירחים, שהוא לוח השנה האזרחי של המאיה, השנה, שהחלה ב- 26/7/07 היא שנת הקוסם הירחי. לוח 13 ירחים מורכב מ-13 ירחים עוקבים בני 28 יום. לוח זה מתאר את הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש ואת 13 סיבובי הירח סביב כדור הארץ. כך שלוח זה הוא לוח ירחי- שמשי, שמודד את מסלול כדור הארץ סביב השמש, ע"י הקפת ירח ממוצעת של 28 יום. לוח זה מאפשר להיפתח למידע של המאיה, דרך מעקב אחר 13 חודשים בני 28 יום כל אחד, שפזורים לאורך שנה של 365 ימים, המחזור הסולארי המוכר לנו יותר, עד היום. כל ירח מסמל קצב, תהליך, שיעורים מסוימים, שברגע שאנו מתחברים ומתכווננים אליהם, ההתנהלות בחיינו הופכת לזורמת ולהרמונית יותר.
אם כך, אנו בעיצומה של שנת קוסם, שהפוטנציאל שבה הוא חיבור לעוצמה גדולה בגוף הפיזי, עד כדי פיתוח היכולת לחולל ניסים בחיינו. אנרגיית הקוסם מאפשרת להכיל דברים רבים בחיינו, כך שניתן לעשות דברים רבים יותר ולהיות נוכחים בסיטואציות מגוונות. בשנה זו, המטרה היא להתחבר לאנרגיית הכוהנת הגדולה ולמשוך אנרגיה של חסר הזמן, של קסם, שיכולה לחולל מהפך בחיינו. זהו זמן בעל פוטנציאל לשחרור הצורך בשליטה בעצמנו ובסובבים, בשחרור פנימי גדול וביכולת לחיות מתוך כנות מלאה. הקוסם מלמד, שאנו יודעים הכי טוב מה נכון לנו ומה טוב לנו וכך מאפשר לנו להטעין את עצמנו ולסמוך על האינטואיציות שלנו. כך שניתן להתחבר השנה, לידיעה הפנימית העמוקה ביותר שלנו, להרחיב את מבנה המח ולשנות את דרך ההתנהלות היום יומית, בציר הזמן.
ב- 12/12, ביום האחרון של חג החנוכה, אנו עוברים מהירח החמישי של החיבור לסנטר ולכוח הרצון שלנו, לירח השישי של השיוויון והארגון לקראת השיא, במחזור 13 הירחים. כך שימי החג, שמסיימים מחזור ירחי חמישי של 28 ימים, מאפשרים לנו לחדד עוד יותר את החיבור שלנו לעוגן חזק ויציב בתוכנו, שמוכן ומזומן לעשות את שנדרש, כדי להפוך לקוסם.
אני מתכבדת בזאת להוציא את מהדורת לוח 13 הירחים הרביעית בישראל ובה כלים מגוונים ומעשיים, שמאפשרים להכנס בקלות אל תוך עולם המאיה המופלא. הלוחות משלבים בין התאריך העברי, הלועזי והמאיאני ובהם מידע מפורט והסברים על לוחות המאיה, הסמלים, טבלאות החישוב למפת מאיה אסטרולוגית אישית ועוד. הנכם מוזמנים לעקוב אחר התהליך המתפתח בשנת הקוסם, שיכול ליצור שינוי בגישה המנטלית והרגשית כלפי החיים, לפתח בנו איכויות של שמחה, חיוביות ורוגע ולחבר למאגר אינסופי של שפע ויצירה.
מאחלת לכולנו שנת קוסם מופלאה, מעצימה ושמחה.
וחג חנוכה מאיר לכל עם ישראל ואנשי הגלקסיה.
טליה טוקר: מלמדת, מטפלת ומתמחה בידע הזמן והמרחב. לאחר 8 שנים של לימוד, חקירה ותהליכים אישיים, עברה חניכה בשושלת הקיצ'ה, שושלת שאמאנים גוואטאמאלית עתיקה וכן הוסמכה ללמד ע"י האקדמיה של המאיה. מלמדת כיצד לחיות את הקודים המוצפנים בלוחות הזמן, עורכת מפות אסטרולוגיות אישיות של המאיה ומדריכה במפגשים אישיים. מידע נוסף באתר.
