השימושון

חג יפה כל כך

חנוכה זה חג פשוט אהוב.
מכל פולחני החגים הסמלים שלו הכי מדברים אלי, כי יש בהם שובבות ואור.

טיהור המקדש התחיל כבר בשבת שעברה. השבת זה המשיך, אבל לא רציתי להלאות אתכם בתיאורים של עוד מדפים נפרקים, עוד אלומת אור סוקרת נשכחות, עוד שטיח מורם וחושף אוצרות. אז עכשיו הרצפה לבנה והורדים בשיח הנדיב פורחים כמו פונפונים של מעודדת. יש.

***

חנוכה הוא חג של יש. יש שנברא מתוך עבודה פנימית ומתוך שיתוף פעולה.
והוא גם מלמד משמעת ועבודה מודעת – מאגית ממש – של העלאת האור.
חנוכיה זה כמו דימר קדמוני.

רק לפני חודש כל הארץ נמסקה והעניין היה שמן זית. והנה עכשיו, אחרי שחתיכות הפרי שקעו בקרקעית מגיע חג האורים ומזכיר ששמן זית הוא גם חומר בערה, לנס.
כמו חלון הזדמנויות למאבק בין אור וחושך,
בין מחסור לכסף,
בין בילבול למיקוד.
מגרעין גולמי של זית – עד אור שמספיק בדיוק. ככה זה. כל נס מבשיל לאיטו עד שהוא נדלק פתאום.

ומעניין עם מי נדליק נרות השבוע..

**

את השובבות מביא הסביבון, מזמין לטוויסט. סביבון זה בכלל חצי מטוטלת או קוביה, או חרצית; בתור ילדה הייתי יכולה שעות לסובב אותו ולנחש איזה אות תצא (ומה זה אומר..).
הנה שבלונה להכנת סביבון עצמית בבית, אפשר לשחק לו עם הטקסטים (תודה לליאור). והנה וידאו של הסביבונים שדוד הירש מכין (ותודה לסיגל).

טוב, די קישקושים לכרגע,
חוזרת לשמש ולסיבוב התכליתי בחוץ. לשלם חשבון חשמל, ליתר דיוק 🙂

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close