2012 זה עכשיוטורים אישייםסביבה וקהילה

חצי הכוס והחצי השני

מאת: רות שר שלום

למה הרבה מאיתנו מתמקדים בחצי הכוס הריקה? אני מהרהרת בעניין שוב ושוב. למה הרבה אנשים עסוקים במה שאין, שחסר? מתוסכלים מזה, ממורמרים, לפעמים חמוצים. אני יוצאת למסע שאלות ומבקשת מאנשים שונים (רקע שונה, גיל, מין..) את דעתם בעניין:

"הישרדות" אמרה משתתפת בקורס הקלפים האינדיאנים שאני מלמדת, ועוד משתתפת מייד הסכימה. הן הסבירו שראיית החסר דואגת לכך שנדאג לבטחוננו, להשרדותנו ונטבעה בנו מימי קדם. לדוגמה: אם יש שלושה קירות במערה אין מה להתעסק בהם, אבל בקיר החסר צריך להתמקד ולדאוג לו, שתהיה הגנה טובה יותר ליושבי המערה.

מישהו אחר טען, שעבור רוב האנשים כאב הרבה יותר חזק ועוצמתי משמחה ואנחנו מחפשים חוויות חזקות. במה שחסר יש כאב ולכן מתמקדים בו.
איש אופטימי במיוחד אמר לי שהחצי המלא זה מה שמוּכָּר, ששגרתי, והחצי הריק הוא התנועה, ההזדמנויות. בכך הפך את הכוס על פיה…

אישה יקרה אמרה: "החסר זה מה שאליו אנחנו שואפים. שם רוצים לשפר, להתפתח" ואחרת הוסיפה: "החסר-החוויה החסרה, כמו פצע, בו אנו עסוקים מאוד כדי לרפאו, להשלים את החסך, הרבה פעמים חסך מהילדות".

וילדה אחת אהובה בת 8 אמרה, שהחצי הריק נמצא לפעמים אצל אחיה הקטן או אצל חברה.. ושלפעמים היא רוצה את מה שיש להם, כי את החלק שלה היא כבר לא מחשיבה.. מה שמזכיר לי את הצב.. ששוב מזדחל אל השיחה שלנו, הפעם מכיוון אחר.. – הצב בתרבות האינדיאנית מזכיר לנו להודות על מה שיש, שרק חלק מתגשם ולחיות עם זה בשלום. בדומה לזה שהצבה מטילה המוני ביצים ורק מעטות מהביצים בוקעות ומעט צבים יוצאים לחיים. העטלף, גם הוא מלמד אותנו לחיות עם תחושת חסר וגעגוע, יש סיפור יפה עליו בתרבות האינדיאנית..

"אלהים שלח את העטלף לחיות על פני כדור הארץ; בזמן שירד לכאן החסיר פעימה וכך מרגיש כל חייו שמשהו חסר לו, שהחסר הזה נשאר שם למעלה ולא ירד לארץ. רק חלק קטן מנשמתו הגיע לכאן ונאמר לו: "עם זה תסתדר, תלמד לחיות שלם עם חלק חסר, תעבוד על מה שיש ותלטש אותו"

אני קוראת את התגובות לפוסט על השיקשוק (כלומר שישי בואדי) וחושבת על סגולת העטלף.


לאתר של רות >

תגיות
הראה עוד

1 thought on “חצי הכוס והחצי השני”

  1. אכן זה מעניין, אין יש בלי אין, ואין אין בלי יש.
    מה שמעניין אלו ההבדלים בין אנשים בדרך בה הם בוחרים לעסוק בזה (אם בכלל). אחד מתכחש ולפעמים נבהל לנוכח הריק,אחד בועט-כועס על עובדת חיים זו, אחר טובע באופן אובססיבי באומללותו של החצי הריק, אחד הופך לאופטימיסט מושבע ומנסה כל חייו למלא את הריק. ואחר… הופך למטפל…
    תודה!

כתיבת תגובה

Close