השימושון

חתלתולים

הלוחות מלאים בחתלתולים למסירה. המחזוריות הזאת מדוייקת כמו שעון: המלטות בסוף אפריל, צווחנות דקיקה ועיניים נפוחות במאי, התחזקות ושובבות ביוני. השגר האחרון, שכולל שני אפורים, אחד לבן ושניים אחד אפור לבן, כבר תפסו בעלות על הבית. זהו. אי אפשר יותר להשאיר את הדלת פתוחה. הם מטפסים על השיש ומתנחלים בארגזים ומוצאים לעצמם פינות ומשאירים לפעמים קקי, ואני דולקת אחריהם בקריאות תססססססס! קישטה!

גם בבית החדש יש גורים. שניים לבנים, חרשים, אחד עם עיניים בצבעים שונים והשני עם עין אחת. לא ברור לי מה לעשות איתם. אני מניחה שתגידו: קחי אחריות, תעקרי את החתולות, אבל לא. זה חתולי חוץ. לא בא לי לקשור את גורלי איתם. לא בא לי לרוץ לוטרינרים, לסחוב שקי אוכל, מקסימום לתת שאריות. מה אתם עושים? (אולי כדאי לשלוח את כולם ליובלים עם איזה פתק וולקאם?)

הראה עוד

5 thoughts on “חתלתולים”

  1. מה שאני עושה זה לאסוף אותם, מהרחוב בד"כ, כי חלקם מאבדים את אמא או שהיא נעלמת להם, ולאמץ אותם, וכשמגיע הרגע, לעקר ולסרס אותם כדי שלא יתרבו. את הממש קטנים אני מכניסה הביתה, וכשהם גדלים קצת, מוציאה את כולם לחצר. אחרכך זה לא טירחה, מים, אוכל יבש, ויש מי שיצוד זוחלים ורמשים. חלקם שורדים וחלק נדרסים או נטרפים, וכך מפנים מקום לבאים אחריהם (אלה שיימצאו ברחוב בייחום הבא או זה שאחריו). אני לא בעד שייתרבו, עם כל הצער, כי יש יותר מידי חתולים עזובים out there. יום אחד גם את התרבות בני האדם יצטרכו להגביל איכשהו כנראה. בינתיים אנחנו ב'סדר.

כתיבת תגובה

Close