השימושון

טיול ביום שבת חורפי

מאת: משפחת שְלוּש

לא נכנענו לתחזיות מזג האויר הגשום והחלטנו לצאת חבורה של ארבע מכוניות לטיול בכפר הערבי השכן – אום אל קוטוף. בכניסה לכפר פגש אותנו עבד אל רחים כבהא המכונה אבו חאלד, שלקח אותנו לסיור והנה מה שהילדות שלנו מספרות על היום זה.

מה היה לנו:
בור מים עמוק מכוסה אבנים גדולות בראש ההר שזרקנו אליו אבנים קטנות וההד של המכה סימן לנו כמה הוא עמוק ושמענו כיצד שימש את החקלאים באזור לפני עשרות שנים וגם ראינו גת ביזנטית אבל ויתרנו על המערה בהמשך הדרך (משהו לפעם הבאה). וגם למדנו שלפני מאות שנים האזור היה מכוסה גפנים, והמוסלמים שאינם שותים יין גדעו את כולם כשהגיעו לאזור ושתלו זיתים במקומם.

null

תה – שתינו בדיוואן חמים ומקסים מתחת לתקרה מקושטת (בציור של שמיים) ומקושתת (בצורה של קשת).

פיתות – רק הילדים מכינים פיתות בחצר פאלחית בין עצי זית (והגדולים בינתיים זוללים וקונים זיתים, גבינות עיזים, פיתות, שמן זית, ורוטב חרובים).

באר – רואים איך פעם היו שואבים מים ועכשיו משתמשים במים שבבאר לכביסה או לצורך חיוני (כלומר כשנפסקת אספקת המים לכפר).

טאבון – חדר שלם גדול (מחוץ לבית) כולו טאבון. טולי חשבה שהטאבון כולו מתחת לאדמה. אבל הוא בעצם רק קצת מתחת לאדמה כלומר המכסה שלו מעל לאדמה והמיכל מלא החרסים שבו שמים את הפיתות נמצא מתחת לאדמה.

מוזיאון – נכנסים לתוך מוזיאון ובו יש הרבה דברים של פעם כמו למשל: רדיו של פעם, מחרשות, שקיים של סוס ושל חמור (של הסוס יותר יפה ויותר יקר), מאזניים, שמלות של כלות, ועוד..

אחרי שנפרדנו מאבו חאלד (שגם לימד אותנו מאיפה בא המונח קנה מידה ועוד כל מיני טריוויות לשוניות), המשכנו בטיול כדי לראות איך מכינים פחמים, שם טולי התרשמה במיוחד מערמות הקש שמכסות את גבעות העצים לפני ששורפים אותם בבערה איטית עד שאלה הופכים לפחמים.
ואז התחיל הגשם.
עלמה מסכמת שהיה די מעניין, טולי שמחה שפגשה חברה חדשה ונעמי קינחה את הטיול בנמנום מתוק במכונית.

מי שרוצה לערוך סיור דומה עם אבו חאלד מוזמן להתקשר אליו:ׁ 052-3853995.
מחיר הסיור: 25 ש"ח לאדם.

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close