אמנות ועיצובאקולוגיהבילוייםטורים אישייםיוזמות חופשיותילדיםמציאותסביבה וקהילה
יד שניה ממקור ראשון:
לרגל שוק ההחלפות שיתקיים מחר, יום שישי 8/10/10 בבית לבנדר:
[טלי מצליח]נדמה לי שזה קרה בפעם הראשונה לפני כ-15 שנה כשנולדה ביתי הבכורה. קבלתי את כל הציוד מגיסתי שבדיוק סיימה את פרק הילדים הקטנים. עברו אלינו מיטה, עגלה, בגדים, מנשא, שידה, ובטח עוד דברים. כזוג סטודנטים צעיר שמחנו על האפשרות שלא להוציא כסף, שלא היה, על חפצים שכבר ישנם. לאורך כל שנות הילדות של ילדינו קיבלנו די הרבה שקיות מהגיסות ומהשכנות. בגדים במצב מצויין שכבר לא התאימו לילדיהם שגדלו בשנה. אני חושבת שעד גיל 10 לא קניתי להם בגדים. וכשמגיעה לביתנו שקית בגדים זו שמחה גדולה. מה מחכה שם? ממי קיבלתי? מיד מתחילות מדידות וסיבובי דוגמנות. גם חפצים אחרים אנחנו מקבלים בשמחה ומעבירים בשמחה גדולה.
אצלנו המעבר לחפצים יד שניה היה הדרגתי. ככול שעוברות השנים אנחנו משכללים את הדרכים לתת ולקבל..
אני יודעת שיש אנשים שעד היום לא העלו על דעתם את האפשרות הזו שלעיתים משומש מעורר אי נוחות או את המחשבה מה אני עני?? .. אני מזמינה להתנסות בשפע, באפשרות לקבל..ברור שאם מרגישים לא בנוח עם חפץ ספציפי אפשר לוותר עליו, או מצד שני אפשר לכבס, לשפץ לצבוע ולטהר זה עושה חיבור חדש וטוב.
יש השואלים האם אין לך צורך להתחדש ? אני נהנת להתחדש גם במשומש ( וכמובן שלפעמים גם בחדש..) . בשנים האחרונות קיבלתי בגדים ספרים וחפצים אחרים במצב מצויין ומה שלא אהבו או כבר לא התאים העברנו הלאה, אישית אני מעדיפה להוציא כסף על טיולים ..וגם לצמצם את הנזק הסביבתי שאני יוצרת (טביעת רגל אקולוגית).
בסלון שלנו יש פרטים שהגיעו חלקם בני 45/35/25 ומשרתים נאמנה. הם עברו חידוש ויעברו עוד אחד. במקום ליצר זבל, אצור למישהו עבודה.
יש לי מקרר שקיבלתי משכנה, יכולתי לקנות אבל הוא ניתן באהבה ( את זה בד"כ קשה לקנות) . בדרך להשגת המקרר אנחנו מתקשרות היא נותנת ואני מקבלת במקרה אחר אני אתן ומישהו יקבל וההרגשה נפלאה, אנחנו חולקים משהו. יחד חסכנו עוד יצור והובלה ופינוי ומקום במזבלה של דברים שקיימים.
יש שפע בעולם אנחנו צורכים המון רוכשים הרבה מעבר למה שאנחנו צריכים (כנראה שיש לזה מחיר אקולוגי כבד) אני חושבת שמה שמיצינו כדאי להעביר הלאה בנדיבות ולקבל בשמחה. זה מאפשר להקצות את המשאבים לדברים שבעיני יותר חשובים. כמו לימודים או בילויים.
לא לסגפנות אני קוראת רק למחשבה שנייה. בימים האחרונים החלטתי להתחדש בשולחן פינג פונג – האם שולחן בן שנה פחות טוב משולחן חדש מהחנות או רק יותר זול?ומאפשר לקצות את המשאבים לעוד דברים ..( כדורים??)
לכן כששוק ההחלפות חיפש בית, הזמנו אותם לבית לבנדר – אותי הוא משמח כי הוא אקולוגי וקהילתי הקונספט פשוט ויעיל. מוסרים חפצים שמיצינו ובוחרים מתוך המבחר הדינמי מה שרוצים. זה יכול להיות ספר, צעצוע, בגד, כלי בית ועוד.הוא פתוח ונגיש לכולם. תמיד מוצאים מציאות כייפיות וכיף לשחרר דברים שתופסים מקום מיותר בבית.
אני מזמינה אתכם להכיר ולהוקיר את האפשרות למסור ולהחליף- זה מספק ומשעשע, מרענן, זול ואקולוגי.
וגם את האפשרות להיפגש לבוקר שישי נעים על כוס קפה בחברת השכנים שכבר מכירים ואלו שלא מכירים עדיין. אני חושבת שקהילה נוצרת בעשיה משותפת של היזמים ושל המשתתפים. זה לא מובן מאליו וכל מי שמשתתף משפיע.
השוק הקרוב יתקיים בחצר בית לבנדר ביום שישי זה בתאריך 8.10 בין השעות 10:00-14:00. עלות הכניסה היא 10 ₪ התשלום ומשמש לכיסוי ההוצאות האירגוניות …( הכניסה עד גיל 16 חינם). וגם.. לנוכח בקשות הילדים – יתקיים במקביל לשוק ההחלפות גם שוק ילדים שבו הם יכולים למכור את שיביאו איתם בעד 5 שקלים – כדאי להביא סדין או מחצלת.
כל הפרטים שישארו בסיום השוק -יתרמו.
פרטים נוספים אצל אסנת שחר בטלפון 052-8879944 או בדף שוק החלפות 2010 בפייסבוק .
יום שמח
טלי
בדיוק בגלל זה אני מתבאסת מהתלבושת האחידה. כל כך הרבה חולצות ששרדו כבר כמה וכמה שובבים ועמדו יפה במשימה, ממתינות מבויישות בארון הבגדים, ובמקומן צריך ללבוש כל יום את הטריקו הנחות עם ההדפסה המתקלפת (אחרי כביסה אחת).
עשיתי חישוב ומצאתי, שמשפחה ממוצעת משקיעה כ- 100 ש"ח בשנה על הטריקואים האלה. בביה"ס הדמוקרטי יש 220 ילדים. 22,000 ש"ח היו יכולים לקנות עוד מתקנים לחצר, עוד מחשבים לחדר מחשבים, עוד כלי נגינה, ואפילו עוד חצי משרה למורה מקצועי.
מחשבה מג'ננת.
גם אצלי העברת השפע הפכה לדרך חיים. אני מקלבת מאחותי המון בגדים שהיא מוצאת כשהיא עושה טיולים עם ברחוב. במפגש עם חברות כל אחת מביאה בגדים שקטנים עלייה. כמעט לא קונים בגדים לילדים וזה מחשרר כסף לדברים אחרים שהם הרבה יותר חשובים.
אני משחררת ציןד שנאי לא צריכה בקלות רבה כי אני יודעת שעל כל דבר שאעביר הלאה השפע שבחיינו רק יגדל ויגדל. אצלנו זה עובד.