2012 זה עכשיואינטרנטאקולוגיההתפתחות האתרכתיבה פרטיתניו אייג'נשיםסביבה וקהילה

יוהוהו!

אוחח אוחח אוחחחחחחחח!!!!

איזו מושבה חופשיתא.
כמו הריון של פילה זה קרה.
חודשים של מחשבות והיסוסים, פחדים ותהיות עם מי אני הולכת לשדרג, איך זה בדיוק יקרה, מאיפה תגיע האפשרות,
הגיע גיא לב.
שם את עצמו ואמר: "אני". הקהילה מעניינת אותו, מושבה חופשית מעניינת אותו, וורדפרס מעניינת אותו, הבנאדם בג'אגלינג בכל רמ"ח ושס"ה. בתוך הספידיות של החיים התכנסנו לסשנים ממוקדים, אני עם איפיון והוא עם הפיקסלים. מג'נגל בפוטושופית, צולל לתוך צבעים, חמוד וכאוטי, ובעיקר – פותח לב ודיאלוגי. הוא ואחינועם כשמם כן הם: לב. בחודשים האחרונים בסבלנות ובאהבה הם תומכים ושותפים לקפיצה שאתם קוראים בה עכשיו.
באמון, בפתיחות, עם כבוד לתהליך.
בתוך הבית. עם הבלגן של הילדים, החצר השופעת פקאנים, התרנגולות, הכביסה הצבעונית על החבל, האסקי, ושני חדרי העבודה המקסימים בפינה הצפון-מזרחית: של הדיגיטל גורו ושל ההומיאופטית.

בסטודיו של גיא יש שלוש צינצנות שתמיד הן מלאות.  באחת בייגלה גדול, בשניה דובשניות ובשלישית עוגיות עבאדי. לפעמים יש גם עוגיות גרנולה של אחינועם או כמו שעכשיו – עוגיות מרוקאיות תוצרת בית. ויש גם מיץ פטל, הדלק החביב על הדיגיטל גורו.
ליד עמדת המחשב שלו יש עמדת מחשב נוספת, עם כיסא נוח. אני במחשב הימני עושה ריסרץ' ברשת והוא בשמאלי עם הפוטושופ. טווים בנול דיגיטלי את מושבייבס החדשה. לפעמים מצליחים להיות סופר ממוקדים בשעה אחת. לפעמים דהרמה באה לסטודיו ומחווה את דעתה על העיצוב. היא אוהבת אותו. לפעמים היא גונבת את גיא אחרי 20 דקות בחזרה לתיפקודים הבייתיים. זה אולי לא שיא הפרופסיונאל מבחינה פרופסיונאלית אבל לי זה מובן. מי שעובד מהבית מכיר את זה. הילדים קוראים אותנו לעצור שניה, לצלול לתוך עולם של ילד. וגיא תופס גם את הכדור הזה וזורק לפעמים באמצע היום, רגע על הנדנדה הלוליינית בחצר, קוטף עלים מהעץ, כל פעם מענף יותר גבוה (תמונה שראיתי פעם מהחלון של האוטו בדרך לביה"ס).

יחד עם גיא הגיע שני שרף, המתכנת שעובד איתו.
לא יאומן, אבל פגשתי את שני לראשונה אחרי שהוא כבר עבד על האתר חודש. תקופה מסויימת הוא היה בשבילי איש המסתורין. זה היה מאוד מעניין, מאוד לא כמו שדמיינתי. חשבתי שיש לי בחירה.. ואכן היתה לי בחירה. לתת אמון בגיא ובתהליך. ולו גם מההיבט הסמלי: בתור מי שנמצאת עכשיו בזוגיות ואהבה גדולה אני בוחרת לפתוח את הלב עוד ועוד כל יום ומה שהוא מביא איתו. להישאר צמודה למשימה של תיקשורת מקרבת. עם אהובי ועם עצמי.
מהבחינה הזאת גיא לב, בעצם שמו, הוא בשבילי גם סמל. אדם לב. ארכיטיפית.
ואם גיא לב זה שם מחייב, אז שני שרף, בנסיבות של שינוי גלקטי.. בא טוב לגמרי.
והוא חמוד רציני ותענוג לעבוד איתו.

היי!! מושבה חופשית החדשה באויר! יוהוהו!
אתם מוזמנים להתחיל להסתובב כאן ולחקור, לדגדג כפתורים, לזהות את הרהיטים מהבית הישן, להתרווח על המרחבים שבחדש. כמו בית ישן משופץ זה מרגיש לי, חמים ומוכר ונעים, ואיזה אושר של הגשמה.
עוד יש ארגזים לפרוק,
טקסטים לכתוב,
ניסוחים לדייק,
מתקדמת בתנועה.

בעיצוב החדש השתדלתי להתייחס לכמה שיותר מהפידבקים שלכם. במקום שהפוסטים ירדו למטה ויעלמו מהר, עכשיו יש כאן משנקרא סליידר. אין ראשון ואחרון. כל הפוסטים על רצף מקביל. משמאל לסליידר, בשכבות: תגובות אחרונות, פוסטים אחרונים, מעוררי דיון וקצות חוט (שזה תגיות). במהלך העברת התכנים לעיצוב החדש אבדו הקטגוריות, ועכשיו צריך לעבור על אלפי פוסטים ולתייג אותם מחדש. זה כיף אמנם, וגם אילנקה עוזרת, אבל זו עבודת נמלים.
מלאכת האריגה נמשכת מיום ליום..

למטה יותר – תקצירים של שלושה פוסטים.

משמאל – באנרים שהסדר שלהם מתחלף רנדומלית.

מתחת לזה היתה קומפוננטת פייסבוק אבל הסרתי אותה לבינתיים, בגלל שהסתבכתי קצת עם מה לפתוח למושבה חופשית ואיך זה בדיוק יכול לעבוד. אני צריכה ללמוד את זה. וגם את מערכת רב מסר, וגם את הקלנדר של גוגל יותר לעומק. על פייסבוק עוד נדבר פה בקרוב. אבל לא כרגע.. בינתיים יש כאן את החיבורים אבל לא מכשירי קצה. מה שכן, בשלב זה תוכלו לשלוח לפייסבוק שלכם כל פוסט מהאתר.
כמו שתגלו, מושבה חופשית החדשה מתממשקת עם עוד אפליקציות ברשת. ותהיינה עוד, בהדרגה. קיימות זה משהו שאפשר לעבוד איתו גם במרחב הדיגיטלי. לעבוד עם מה שיש ואין סוף ליצירתיות.

על הסאב טייטל:
כמו ששמתם לב – אין לוגו. אני מודה למעצבים שהרימו את הכפפה ושלחו עיצובים, ומודה שזאת היתה משימה די בלתי אפשרית. לא היו מספיק נתונים. בקרוב אפרסם את ההצעות שהתקבלו. בפגישה אקראית עם עופר כהנא בשבוע שעבר הוא הציע לעזוב לוגו וללכת על פונט טוב וזהו.
השינוי הוא לא בעיצוב של הלוגו, אלא בשם: במקום "דברים שקורים בפרדס חנה כרכור והסביבה" עכשיו זה "דברים שקורים בפרדס חנה כרכור והגלקסיה".
הרגשתי שיש כאן משהו חדש. שקשור בסביבה רחבה יותר. חשבתי על "בפרדס חנה כרכור והלאה" אהבתי את "והלאה", כי זאת מילה שקשורה בהתקדמות גם בזמן וגם במרחב. שני נושאים מרכזיים שעל הפרק.
אבל היא גם מילה קצת.. לאה.

אחרי עוד כמה סיעורי מוחות ובעזרתו האדיבה של עודד שפיגלר חזרתי לרעיון הראשוני.
זה הלך ככה:

[12/03/2010 00:14:01] Spieglers: btw, i liked it when your description line read: "things that happen in pardes hannah, karkur, and the galaxy"
i liked the 'galaxy'

[12/03/2010 00:14:14] ronit bar ilan: למה?
[12/03/2010 00:14:31] ronit bar ilan: היום קיאם אמר: דברים שקורים בפרדס חנה כרכור ומעבר
[12/03/2010 00:14:45] Spieglers: because, to me, it blended the microcosm of your neighborhood with the macrocosm of the universe
just like the condition of man

[12/03/2010 00:15:02] ronit bar ilan: צודק.
אני חוזרת לזה.
[12/03/2010 00:15:11] Spieglers: wow, that was quick

אז אם ככה, צריך שיהיו כאן סרטים מהסיפריה הקוסמית..
היא נמצאת בלמטה של העמוד הראשי.
אתם מוזמנים להגיע גם אליה בשיטוטים..

(ואת השאר נגלה ביחד בהמשך..)

תגיות
הראה עוד

54 thoughts on “יוהוהו!”

  1. אומנם תגובה מיודהיודה נראית לי אחלה קלוז'ר לפוסט הזה
    אבל אני גם רוצה להגיב ולומר – וואו – מקסים, נעים וזורם
    כבר עליתי על החידוש קודם, אבל לא היה לי איפה לכתוב את זה
    ועכשיו, אחרי שפייסבוק מתנדבים להיות הניוזלטר החדש שלך
    הכל שוב כל כך נגיש 🙂
    וממש ממש אוהבת את התוספת הגלקטית לשם
    את משובבת נפש ומעוררת השראה
    אוהבת אותך

  2. קצת באיחור… רק עכשיו הבחנתי שזה אשכרה עלה לאוויר. איזה יופי!

    רוניתי אהובה כל הכבוד, אני כ"כ שמח לראות לאיפה שהמושבה מתפתחת, ואיך כל הרעיונות שלנו מפעם מתממשים להם דיגיטלית…

    סחתיין על העבודה של כולכם

    והצלחה רבה בעתיד

    יודהיודה

  3. רונצ' אהובה, את מהממת. ובאמת יש פה כל כך הרבה אוויר, ואפשר לנשום ע מ ו ק… מזל טוב אחותי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close