כללי

יום ראשון

יום ראשון; מנוחה אחרי שבת.
כמו שבלולים אחרי השמש, נותנים לעשב להזדקף מחדש ולראות איזה דברים השבוע הזה מביא.
אה, ליל הסדר זה השבוע, הנה קצה חוט

שקעתי במחשבות שיווקיות וזנחתי את הכתיבה הפרטית לרגע. זה ישר מוריד את האנרגיה באתר ויש פחות נכנסים. שמתי לב שמה שמשתק אותי זה שפתאום נהיו הרבה קוראים וכבר לא ברור לי למי אני כותבת. כן, פשוט ניבהלתי אז כיביתי את הלהט של ההתחלה.
ועכשיו שבוע חדש ובהיר יותר, כך נראה, אחרי החורף המפתיע של שבוע שעבר. (למרות שגם היום השמש היתה מתעתעת)

צוהלים בשלולית

היה סופשבוע פעלתני. אירוע החלפת בגדים וחפצים במכללה ההוליסטית ושיקשוק קסום (יש ממנו קצת תמונות בלמעלה של הדף) אחר כך שבת של אלף כביסות – כל הבגדים עם הבוץ מהשלוליות, ואם יש כזאת שמש לכביסה ותחושה כללית של פעלתנות אז בכיף. לפעמים המציאות חזקה יותר מכל עיקרון.
"לא, תעשי לך עיקרון! בשבת את לא עושה כלום!" אמרה לי בפסקנות אישה אחת, אמא לארבעה ילדים (איפה הם היו?) שבדיוק התארחה אצל השכן. המילה עיקרון הופיעה אצל שתינו בדיוק באותו רגע
ואז השכן פינה את השולחן שבחוץ מארוחת הבוקר והיא אמרה לו: "אני אעשה כלים" אז הוא ענה: "לא, אל תעשי כלים, אני אוהב את זה"
"אבל בא לי!"
"טוב בסדר", שמעתי אותם רוקדים.

ועכשיו כבר הלילה של יום ראשון. כבר כמעט יום שני. רבע לחצות.
כל כך הרבה דברים לכתוב עליהם, התחלות של איזה שבעה פוסטים בשלבי טיוטה שונים,
ענייני שיווק האתר,
ותמיד אותה השאלה – אם לשחרר חצי אפוי או לערוך ולהדק.

להגדיר משימות, לכתוב נקודות, לערוך רשימות,
להרפות לתוך קשב,
לשלב בין סוגי האנרגיה, להיות מתוחה ונינוחה: כמו מיתר.
ומזה להוציא ניגונים.

(מוקדש לורד לב ולדני לסרי)

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close