זוגיות ומשפחהסביבה וקהילהשיטוטים

יום רביעי בגינה הקהילתית

**

כולם נשאה הרוח. מי לירושלים ומי לתל אביב.
נשארנו אני והתינוק. מה תינוק, פעוט. בהליכה מתנדנדת וסקרנות עילאית.

הדיפולט היה ללכת להורים שלי. לשם המחשבות שלי הולכות בכל שעה פנויה וגם עסוקה האמת.
אבל פתאום השתלט עלי מרווח. ונזכרתי שעמליה כתבה שבימי רביעי בגינה הקהילתית מתכנסים עם הילדים,
והתחשק לי ללכת לשם.

כבולה
בהתאמצה למעלה מכוחותיה, היא
מתנתקת מהקשרים שלה. בהיותה עסוקה
מדי, לא נותר לה זמן. כאשר היא טורחת
למען הזולת, היא מזניחה את עצמה.
בהגדירה עצמה רק באמצעות אחרים,
היא מאבדת את זהותה האישית.
האישה החכמה משקה קודם כל את
גינתה שלה.
(מתוך הטאו של הנשים*)

לפני שהלכנו השקנו ביחד את ערוגות התבלין בבית.
פעוט במשפך אדום קטן ובגדים מתבצבצים.
זה לבוש הולם לגינה.
וגם התירסים בינתיים גמרו להתבשל ולהתקרר.
ונגיע לא בעגלה, באוטו.
ובאמת, בחוץ הרבה מכוניות ונראה ששמח.
אני אוהבת את הכניסה לגינה. ג'יפה בלדי בלי שום ציבוע או ייפיוף. ורק כשעושים צעד פנימה הריח מתחיל לדגדג את האף. והשפע, העושר, צמחים ותיקים, מסתלסלים יפים ביד אמן וכל כך כל כך עמליה.

ואנחנו פוסעים בשבילון ועוד לא רואים את האנשים. רק שומעים, והם נשמעים כמו פיטפוט ציפורים.

דלעת גדולה על השביל.

אני שואפת עמוק את הבּוּקה הזה הפרוע, הגינה. יש בה אויר ירוק ורענן. איכות אחרת של אויר. קריר ומבושם. לבנדר ומרווה, לואיזה ובזיליקום ולימונית. והנה גם האקליפטוסים הכחולים עם הפרחים הנחמדולים האלה.
אוח עמליה עמליה, מה-שאת-עשית.
יצירת אמנות בוטנית לתפארת עם טאץ' עמלמולי.

האנשים, בעיקר אמהות וילדים קטנים, יושבים בפינת הספסל החדשה שנוצרה בקבוצה עם הנס:

ספסל גינה קהילתית

חלק מהפרצופים מוכרים, אבל רובם הגדול חדשים לי לגמרי.
אין ספק. עברו 11 שנה מאז שהסתובבתי עם בן שנה וחצי והנוף האנושי השתנה.
הם מארחים אותי יפה.
מגד התביית על הארגז חול והוא נכנס לרחבת הספסל לעתים. מתכבד בפסטה.

בשש מתחילים להתקפל,
אחרי שנאוה חילקה בינינו דלעת גדולה ויפה, לימונים, עגבניות.
מגד אוחז עגבניית שרי אדומה אדומה,
כמו דובדבן בראש המגלשה, רוצה להישאר.

אני חושבת על אנשים שיוצאים לטייל בעולם או להגר. זה לא איזו תופעה בעיתון, זה פה קרוב.
רואי וגיל, משפחת לב, ועוד חברים טובים וקרובים, ועוד, ועוד ועוד בלוגים של משפחות נודדות.
אפשר להבין את זה. במיוחד כרגע, שתיים ורבע לפנות בוקר, בלילה שבין רביעי וחמישי, כשתנועת הליקופטרים חגה מעל בטירטור מטריד.

ואני –
לא יכולה לחשוב כרגע על מסעות מחוץ לישראל.
אין בי כרגע תשוקה למסע.
בתוך האדמה הזאת בתוך המשפחה הזו עלי עכשיו להתמודד.

הכי רחוק, היום, זה הגינה הקהילתית.

* ביום שלישי הקרוב 16/9/14 מ- 16:00 עבודות בגינה.
* בימי רביעי בין 16:00-18:00 הגינה פתוחה לבילוי אחה"צ משפחתי וארוחת ערב. כל אחד מביא משהו. נאוה ליכטנר מתפעלת את המשבצת הזו בהכנסת אורחים נעימה.
* בקשר לאיכות האויר – אסיפת תושבים לדיון בנזקי עשן המפחמות תתכנס ביום שלישי 16/9 בקיבוץ משמרות, לקראת ה פ ג נ ה – ביום שישי, 19/9, בשעה 10:00 בצומת כרכור. כל הפרטים באיוונט.

…ותודה לטלי גילן, שציטטה את ורד שמור רבינוביץ' והביאה את הבית מהטאו של הנשים, שהתיישב לי טוב בפאזל המתמשך שבו הפוסט הזה נכתב, על פני כמה ימים…

תגיות
הראה עוד

1 thought on “יום רביעי בגינה הקהילתית”

כתיבת תגובה

Close