השימושון

יער מגדים

מאת: עמליה זנד

נשמע מוכר? לא? רמז…זה בפרדס חנה. עוד רמז ?ברחוב החלוצים בחצר המזרחית של רחוב מגד בואכה רחוב המעיין.ככה זה נראה.
כן זה יער. יער קטן . למעשה בוסתן. והוא כולו יוזמה של אשה אחת נמרצת ותושבים מקומיים מתנדבים. השטח הוא "שטח ירוק". שזה אומר שטח שמוקצה לגינה ציבורית או גן שעשועים או ספריה . שטח ציבורי שמחכה לתקציב להקים בו מה שיחליטו שועי הארץ להקים .
11 שנים אני גרה ברחוב מגד. ממש ממש ליד השטח הזה. בהתחלה היה שם מין פרדס נטוש ופרוע שבחורף הצמיח פרחי בר לעונג ותפארת. אח"כ בא בולדוזר, העיף את הפרדס את פרחי הבר וגם כמה וכמה אלונים קטנים שכבר התחילו להרים שם ראש.וככה חלפו עוד שנתיים..מגיע קיץ ,מגיע בולדוזר שלום לקוצים שלום לעצים ..אדמה חשופה.

ואז באה טליה. טליה שניידר –מורת הפרמאקלטשר, אשה יוזמת, אשה עושה. אנחנו עומדות לנו בשטח החשוף הזה מתכננות את הסוואלים, שזה מין תלוליות מאורכות שעוזרות לעצים לקלוט יותר מים. תוקעות מקלות עם דגלים. עוד יום או יומיים מגיע לו איש עם בובקט ומסדר את הסוואלים. טליה מממנת מכיסה. מגייסת אנשים מגייסת עצים . הכל תרומות. דואגת למערכת השקייה ולאישור להתחבר לצינור מים של מכבי האש. והנה אנחנו עומדים ושותלים שם עצים. להערכתי כ-70 עצים נשתלו. אלונים רימונים תאנים זיתים ועוד.משאית או שתיים עם חומר חיפוי. תרומת קק"ל? לא זוכרת. אבל חומר חיפוי מפוזר סביב העצים הצעירים. וטליה רצה ומתרוצצת ודואגת להשקיה כי מדי פעם הצינורות נקרעים, והשכנות עוזרות בתורנות ההשקיה. ושוב נפגשים כולנו שכנים וילדים מתנדבים כולם,מצויידים במזמרות ומגרפות ומנקים את אחרוני עצי ההדרים מהאספרג החונק אותם. ועוד מתגלגל לשם המיתקן הזה לילדים וכמה גושי בטון גדולים שאפשר לשבת עליהם בזמן שהילדים משחקים.

החיבור

טליה עזבה אותנו והלכה למחוזות רחוקים, ויער מגדים צץ מבין העשבים. בנתיים צריך קצת דמיון ולא מעט אמונה, צריך עוד ימי עבודה והרבה סבלנות- אבל יער מגדים כאן "על המפה" . יזמה של אשה אחת, נמרצת, ומתנדבים מהשכונה. הנה אנחנו מנקים את העשבים סביב העצים, ועוד שנתיים אולי קצת יותר כשיהיו כאן שבילים מסודרים וספסל אחד או שניים נקטוף את התאנה הראשונה ונברך.
ואני מספרת לכם על היער הקטן הזה למען לא נתיאש מיזמות קטנות ואישיות, שנדע שיש מקום לעשיה אינדווידואלית "נונקומפורמיסטית" שאינה תלויה בגופי על. שיש כאן אנשי חזון יזמה ויכולת ושיש בידיהם של בודדים לעשות שינוי משמעותי.

הראה עוד

14 thoughts on “יער מגדים”

  1. מה המחיר המקסימלי ליומית בובקט ומחפרון אני בונה בית וצריךבובקט ו מחפרון לכמה ימים ל עבודות עפר יש לכם מושג כמה זה יעלה לי ? תודה

  2. כגן אתה כותב כל כך יפה.
    ותדע ששמעתי ממביני עניין שהולכים לבנות בשטח הזה שכונה של רבי קומות. אם אתה מצליח להתגנב לשטח (אני כמעט נתפסתי כמה פעמים על ידי בעל השטח שחושב שזה רק שלו ושאסור לאנשים להכנס לשם ועכשיו גם אי אפשר להסתתר מפניו), אז תאסוף ענפים של אבוקדו למזכרת. חוץ מזה שיש להם ריח מעולה אפשר לעשות מהם אחלה דברים – אם אתה או מישהו אחר מהקוראים בעניין של גילוף בעץ.

  3. הכבוד והתהילה מגיעים לרונית כרמל וחוה השכנה שהן אלה שמטפלות בבוסתן באופן רציף.אני רק מספרת לכם על היוזמה.

  4. עמליה יישר כח !!
    פשוט מקסים לשמוע דיווח יצירתי שכזה
    וטוב לו לכל מי שידדה רגליו ויביט על פלא
    קטן שכזה בפרדס חנה הנעקרת
    קונטרסט מבורך בתוך ים של דחפורים
    מחכה לרגע של טעם תאנה קטנה
    בתוך יער מגדנות קטן.
    קטן ויפה

  5. גם אני לא שתלתי השנה ,ככה יצא בלי קשר לשמיטה.אבל ברמת העיקרון לנטוע בכל הזדמנות. את יודעת שהיה לי גילגול שלם שבו עזבתי את גופי הפיזי ועברתי לגור בעץ. ורק ילדה אחת קטנה הייתה באה כל יום לדבר איתי. היא חשבה שהיא מדברת עם העץ.

  6. אז האחים והאחיות של אבא שלי, שכמעט כולם ז"לים לגמרי וחיפאים לגמרי, היו קוראים לי חביבה ככה כמו שאת.
    ובעניין הלנטוע. ברור אחותי שזה ישר מה שחשבתי. אבל שנת שמיטה אני מכבדת, ולכן לא שום דבר באדמתי המתוקה והחמימה השנה. אבל עכשיו עשיתי סיבוב בשדה וראיתי שאזדרכת אחד נבט ליד הדוני היפה, ואני לא מתכוונת לעקור אותו. עץ באמצע השדה זה יופי.
    וחוצמזה התקשרתי אלייך היום לכל המספרים כי רציתי שתבואי לשתות איתי קפה.

  7. הב' הדגושה שלי היא יבוא ירושלמי ,ובעניין העצים..פשוט לנטוע.יש לך שטח ,שימי בו 3-4 עצים ונתפלל ביחד שכרישי הנדלן לא יחמדו את הבית עד שהעצים יגדלו .בשטח שלי נטעתי 3 רימונים ,זית אחד ,יקראנדהסיגלון,פיטנה,סמבוק שחור, איזה עץ דמוי מכנף שקושר חנקן וגם פיקוס הודי שזה לא להיט אבל זה עץ.ומה שיצליח יצליח ואני מאד מקווה שישארו שם העצים ,ויגדלו .ושמי שיזכה בפינת החמד הזו ידע להעריך אותה גם בגלל העצים.

  8. אשכרה בא לבכות. האינדיאנים קוראים לעצים: silent standing friend, או משהו כזה (ויסלחו לי כל שומרי הגן באשר הם אם לא דייקתי).
    כמה חוצפה, שיגעון גדלות וחוסר חיבור לשורש של עצמו יש לאדם העוקר משהו חי ונושם. פשוט לבכות.

  9. ודווקא אצלינו, מתחת לבית הורידו את מטע האבוקדו של גן שומרון. 160 דונם (!) של יער אמיתי עם הוד קדומים , עצים בני 40 שנה. אני יכול להישבע שכשהסתובבת שם הבנת איך נראה פעם גן עדן. שקט, עלווה שבולעת את הצעדים, משחקי אור וצל, חופה ירוקה מעל הראש, ממש יער גשם משווני. ועכשיו, בית קברות לעצים. כבר שבועות ששומעים את המסורים החשמליים. על הבוקר, את זמזום הצרעה הטורדני שלהם, שכורת עם שיני הברזל עץ ועוד עץ ועוד עץ, לא מותיר גזע לא נגוע. לא מותיר עץ לרפואה. חושף עוד אדמה ועוד אדמה. רק הגדמים נשארים בשטח. ועוד מעט יבואו המשאיות ויקחו גם אותם. אין יותר בית לציפורים, לתנים, לעכברים, לנחשים, לקיפודים. אין יותר אבוקדו. אין יותר מעשר. השמועה מספרת שישתלו שם מנדרינות. אני מאמין שישתלו שם וילות, ובתים בני שש קומות ושמונה קומות. השמש זרחה והכורת כרת.

  10. בעניין הב' הדגושה, עמלמול אהובה, לא הייתי חושבת אחר. לא מעיזה אפילו. חביבות זה חביבות. ככה זה כשאתה גדל קרוב לחיפה (פתח בחי"ת).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close