גם וגםטורים אישייםיוזמות חופשיותכללימציאותמקום בזמןסביבה וקהילה

יש מקום אבל אין זמן ("מקום בזמן" למכירה)

הייתי רוצה לכתוב את הפוסט הזה ממקום בזמן.
עכשיו זו העונה הכי יפה.
השטח שמאחור סגול מסנוור. התורמוסים שזרענו עם לילי בוטמן באביב של 2011 פרחו לשדה משגע, משובץ איים עגלוליים כתומים של כובע הנזיר.
האור היפה של אחר הצהריים מרצד במטבח. שקט נעים. המחצלות הצבעוניות קצת מאובקות וזה יפה איכשהו. הכורסה הכחולה בכניסה מזמינה לשבת בה ולתת למחשבות לנדוד.

כשפתחנו את מקום בזמן בעין שמר, מעבר לעניין לשמו התכנסנו – מרחב עבודה משותף – אחד השיקולים היה הסביבה בה מקום בזמן נמצא ועובד. כלומר פינה בפאתי עין שמר, המכונה “שדרת האמנים“, ובה מתקיים אוסף של אטליות ובתי ספר קטנים ומיוחדים. בדמיוני ראיתי שהמתחם הזה יכול להתגבש להיות מין תיכון אלטרנטיבי, שבו הנוער יוכל להרכיב לעצמו מערכת חופשית שמורכבת מפרוייקט חקר בחממה האקולוגית, תנועה בארטנס, גמישות ואומץ בקרקס, אמנות אצל עתר גבע, שהמחלקה הדיגיטלית תהיה אצלנו במקום בזמן, שקריאה דרך תיאטרון אפשר יהיה ללמוד עם עדי שגב ב"הקול קורא", שיהיה אפשר לעשות יוגה בסטודיו ליוגה ושמי שצריך להתחשל יכול ללמוד נפחות אצל חופי. חשבתי שזה אולי יכול להתאים לינאי ולחבר’ה שלו, כי עוד לא היה ברור לאן הדמוקרטי של פרדס חנה הולך. בינתיים דברים השתנו. ארטנס הפך להיות סטודיו תנע, החממה האקולוגית ממשיכה לפרוח ולהתבסס כמרכז למידה רב תחומי, נוסף הסטודיו לקרמיקה של דנה בלאייר, הדמוקרטי של פרדס חנה צומח להיות תיכון ו..אנחנו הבנו שעם כל האהבה הגדולה למקום ולרעיון, הגיע הזמן שלנו ללכת הלאה. במילים ברורות: מקום בזמן למכירה!

איך זה קרה?

יחד עם התנועה המהירה והפוריה שבה בנינו את המקום במו ידינו, בהשקעה צנועה של כסף ואדירה של אנרגיה, ירדו אל הכדור גם שני תינוקות חדשים. לֵיאו לרואי ומגד לי. זה קרה מהר מאוד, בחצי השנה הראשונה מאז הפתיחה. בשם עצמי אני יכולה להגיד, שההריון והלידה הסיטו אותי מהמסלול של עבודה מחוץ לבית בחזרה למטבח, שבו אני יושבת עכשיו וכותבת את הפוסט הזה. חסל סדר ערבי תרבות ואירוח. אני בלילות שטה על שביל החלב. חסל סדר בקרים מתוקים של עבודה בשקט הנעים של הקיבוץ, חסל סדר שיחות קטנות במטבח, ריקוד פתאומי  עם עופר כהנא (לצלילי אדל),  סיעורי מוחות מדליקים עם מתכנתים מבריקים, החלפת רעיונות עם נאבקי התיזה ומתמידי הדוקטורט. זהו. מעכשיו כל שעת כתיבה היא בשבילי שעת חסד. מרוב געגוע ניסיתי לבוא עם מגד כמה בקרים, אבל זה לא מנומס להביא תינוקות לאיפה שאנשים באים לעבוד הרחק מהתינוקות שלהם..

במקביל, ובתיאום מופלא, גם רואי וגם אני נהיינו עסוקים גם עם הדור הבוגר במשפחה. “אנחנו כמו אחים לנשק” רואי סיכם באחד מימי ראשון, בישיבה השבועית שלנו בבית במרפסת.

וכשהעניינים האלה נרגעו, רואי וגיל עומדים בסיפה של גיחה משפחתית למסע ארוך

בקיצור… בתוך ים הפעולות שמשרטטות ימים, בתוך אנרגיה מוגבלת תכל’ס, אנחנו מבינים בצער שאין לנו את הדרייב להמשיך לקיים את מקום בזמן. רואי אומר: יש מקום אבל אין זמן…….

 

מקום בזמן אור

יש אנשים קבועים ונחמדים שעובדים כאן. יש קבוצת BIZ שנפגשת אחת לשבועיים בערב,
יש כיתה שאפשר ללמוד וללמד בה, או להפוך אותה לחדר עבודה פרטי.
יש מזגנים,
יש שולחנות, כיסאות, דק עץ, מקרן HD, מסך,
מטבחון מצוייד,
יש תכניות איך להפעיל את המקום,
ביטוח, אזעקה (בשביל הביטוח) מתקן לטיהור מים,
מדפסת פקס סורק,
חלונות שוקולד,
דלתות רחבות בכניסה וביציאה,
אפשר להיכנס פנימה ולהתחיל לנשוף בעדינות ולתת למקום חיים חדשים.

אפשר להשאיר אותו מרחב עבודה משותף ולהוסיף לו עניין,
למשל:

כסטודיו למשחק,
כקולנוע קטן לסרטים מיוחדים (את זה כבר התחלנו) (משולב עם חדר עריכה?)
כתחנת שידור, מתקן שיגור….

אני מגלה שעצוב לי להיפרד…

המתעניינים מוזמנים לפנות אלינו, ונשמח להיפגש.

רואי ורונית

makombazman@gmail.com
052-4636456
054-4691310

-מקום-בזמןגבי ניצן דק קורס צילום בכיתה רגע לפני הגשם

תגיות
הראה עוד

9 thoughts on “יש מקום אבל אין זמן ("מקום בזמן" למכירה)”

    1. היי נועם,
      אנחנו מוכרים את מקום בזמן כעסק, על היבטיו השונים: קונספט, שם, לוגו, תכנית עסקית, אתר, דף עסק, ציוד, ריהוט ועוד (כמצויין בפוסט). בקשר למבנה, הוא בבעלות הקיבוץ. כששכרנו אותו השקענו בשיפוץ ובכוונתנו להחזיר את ההשקעה. בכל מקרה, המהלך מתואם עם מזכירות הקיבוץ.

      1. לגמרי… הגיע הזמן. רק התמקמתי פה שוב..
        אבל כבר ראיתי את כגן, ובא לי לעשות דברים 🙂

כתיבת תגובה

Close