כתיבה פרטיתשיטוטים

כולה לפני מאה שנה

בשבתות שינאי אצל אבא שלו תמיד עובר בי עצב. שואלים אותי: "וזה לא גם קצת כיף?" אז כיף זו לא המילה הנכונה. מה כן, זה מאפשר השקטת מנועים וצלילה לתוך דממה. בשבת הזו לקחתי איתי ספר לטיסה: אות מאבשלום, של נאוה מקמל-עתיר. קמתי אליו בשבת מוקדם בבוקר כמו לעוגה אהובה, התכרבלתי על הספה וקמתי אחרי 527 עמודים.

אות מאבשלום הוא רומן סוחף ומפתיע המבוסס על סיפור חייו של אבשלום פיינברג, מייסד מחתרת ניל"י וממנהיגיה, מן הדמויות המיתולוגיות בהיסטוריה של ארץ ישראל. עלילת הרומן מבוססת על תחקיר רחב היקף ועל חומרים שלא נחשפו עד כה, ושורשיו נטועים בעת ובעונה אחת בטעמים ובריחות של פלשתינה בסוף המאה ה-19 ובישראל בת ימינו [מתוך הכרכה האחורית].

החבר'ה מניל"י כבר תפסו לי שבת בחיים, עם שרה גיבורת ניל"י המיתולוגי. מדהים שכל זה התרחש ממש כאן בסביבה, לפני פחות ממאה שנה ואיך שהכל השתנה! המציאות שאנחנו חיים בה היום בטח היתה נראית לאנשי הישוב הישן כמו סיאנס פיקשן, דוהרים במכוניות על פני האקליפטוסים ששתו פה ביצות וסימנו דרכים.

רק לפני 100 שנה היו פה בארץ טורקים, וביצות, והיו תולים אנשים. אנשים יצאו למסעות באוניה או על סוס, חשופים לפגעי טבע, מתקשרים במכתבים מוצפנים ומצונזרים, חשופים לקצרים בתיקשורת. אנשים יצאו ובאו על סוסים ועל גמלים, ילד שקיבל ביס מכלב היה צריך לנסוע לקושטא כדי לקבל זריקה נגד כלבת. בשביל לימודים גבוהים היה צורך להיטלטל באניה לפריז או לניו יורק. אנשים נעקרו מארץ אחת לאחרת נודדים בין שפות ותרבויות. איכות היהודי הנודדת פתאום נראית לי פלאית בגמישותה ומדינת ישראל נראית נס רפואי. מעבדה מואצת.

אני משתדלת לזכור את זה ביום ראשון בבוקר, כשהסבלנות שלי פוקעת נוכח חברת החשמל, שגורמת לזרם למצמץ ולאינטרנט להתנתק. אני מדמיינת את אבשלום ושרתי רוכבים בין חדרה לזכרון יעקב, בישראל 2010. חותכים דרך חלומות כרכור, עוצרים אצל פלוגי בבנימינה לקפה הפוך, הם בטח היו ה מ ו מ י ם .

[המשך יבוא]

תגיות
הראה עוד

17 thoughts on “כולה לפני מאה שנה”

  1. פינגבאק: דיבור אחר
  2. המקלחת לא תראה אותי שוב ולא את ילדי אני מקווה …
    אבל חידודי לשון נשמע לי משעשע למה השמונה בערב??הילד הולך לישון ואותו מעניינת הלשון

  3. איזה קטעים, בדיוק החודש יש שבוע מורשת ושורשים בזכרון יעקב 21.11.2010- 27.11.2010

    רוביק רוזנטל : זמזום המברשת ורשרוש הגחלילית
    חידושי הלשון אל אליעזר בן יהודה וחיים נחמן ביאליק

    מתי: יום א' 21.11.2010 בשעה 20:00
    איפה: הספריה העירונית ע"ש יעקב לוי, רחוב הדגן 4 זכרון יעקב.
    לפרטים: 04-6398259
    כניסה חופשית בהרשמה מראש

    ——-
    סיורים בזכרון יעקב
    סיפורי בתים ואנשים.

    מתי: יום ו' 26.11.2010 10:30
    איפה: יציאה מרחבת יד למייסדים
    לפרטים: עמותת הגדעונים 04-6398811
    כניסה חופשית בהרשמה מראש

    נועה את באה? עכשיו כשמסתבר שהמקלחת בבית אהרונסון עברה שיפוץ.

  4. והנה השבוע:

    עצרת זיכרון לחנה סנש – שדות ים
    70 שנה לשדות –ים ,הננו מתכבדים להזמינך לעצרת זיכרון – 66 שנים להירצחה של חנה סנש. בתכנית: דברים, קריאה, שירה, נגינה. מונודרמה " קול קרא והלכתי"
    מאת ובביצוע: אליה שוסטרמן
    נשמח לראותך בין אורחינו.
    מתי : יום חמישי, 11 בנובמבר 2010 בשעה 18:00

    איפה : בחדר האוכל בקיבוץ שדות- ים.
    לפרטים : 04-6364366

  5. ולא מזמן פתחו את בית אבשלום פיינברג, (ראו ערך אטרקציות בחדרה.) בית יפה מאוד כך שמעתי, שווה ביקור.
    וצאצאים למשפחת פיינברג מסתובבים עד היום בפרדס חנה, ואחד מהם אפילו קוראים לו אבשלום.

  6. זמן טס גם בהאצה המוטרפת של 10 שנים
    הבורות,הזולות,הפרדסים,המכולות,עוד קצת זולות,דרכי עפר במקום כבישים,מיני קומונות שהיום הפכו למיני קומונות של שישיית דופלקסים,
    וזה כולה תוך 10 שנים
    ועל זה אומרים
    יא ווארדי
    רק נשארת לנו קצת השדרה המפורסמת של הוושינגטוניות בדרך לבינימינה,חנות התבלינים ועוד קצת

    ואיפה הם הכלבים ששוטטו פה בשמחה השבטית שלהם, היום אנחנו מקבלים קנס של 370 ש"ח לילה בצימר המפנק של המועצה האזורית אם הגבררר יוצא לו עצמאית מהחצר

    וזה עשר שנים

    תגובה נרגנת לתפארת
    סליחה,רוניתה זה מה יצא לי מהבטן המתגעגעת עכשיו
    ללא קשר לפוסט היפה הזה עם הכביסה הלימון והספרים הישנים

  7. אין לינק פשוט אין (אין תות ביער פשוט אין ותפסיק לכעוס ותפסיק להתאונן -כך במקור)
    אבל מה אני אגיד לך אחותי…גם היום אנשים עם כסף או ג'יפ מקבלים מבטים על העוקם .
    אני ,תודה לאל, כבר התרגלתי לעשירי הארץ במקום ממנו הסתולקנו לפני שבאנו לדור כאן עם העם . ואני משתדלת לא לייחס תכונות רעות לנהגי ג'יפים אם כי בבית דין של אקולוגיה הם יצטרכו לתת את הדין ..
    אבל לעניננו בתור בת של אישה שקוראים לה נילי מבית ששרו בו את 'שתי גדות ל'
    גם אני גדלתי על המיתוס . ובספר של דבורה עומר קראתי קודם כל את הסוף …ובטיול השנתי שיקשקתי כהוגן לפני שנכנסנו אל האמבטיה שבה היא עשתה את זה..וכמה הופעתי למצא חדר קטן ורגיל ללא דם על הקירות..
    כשחיפשנו בית הבנתי שלא אוכל לגור בזכרון יעקב עקב הזכרון הקולקטיבי , המקום רדוף רוחות שלא ישנות טוב בלילה.
    ואחד הרגעים המוצלחים בסרט הוא מקהלת בנות ,מבה"ס ע"ש שרה גיבורת ניל"י, שרה 'היה זה ערב סתיו שרה שרה '
    מלאות פאתוס כמו שרק מקהלת ילדות יכולה להיות .
    בקיצור – בזיכרון יש גלידה טעימה וגן שעשועים ממש ממש סבבה .וזה מספיק ..

  8. איזה כיף לגמור ספר ביום שבת.

    ובדיוק היום נסעתי לבנימינה לפגישה עם בן 85 שנולד בבנימינה והוריו היו בין מקימי המושבה. לפני שנכנסו לבתים גרו שלוש שנים בשוני, במבנים העתיקים, בהכשרה. ד"ר הלל יפה היה הרופא שטיפל בהם. בדרך חשבתי איך זה להכיר מקום 85 שנה, איך נראה פה אז ואיך היו נוסעים לבקר את הדודים בפרדס חנה עם סוס ועגלה.

  9. שרה היתה גיבורה שלי אולי בכיתה ה או ו אבשלו ם והשיר אבשלום כמו חלום.. מעביר בי עד בהיום צמרנורת אני ממש רוצה לקרוא את הספר
    אני לא זיכרת אם זו היתה שרה או חנה סנש שעמדה למשפט ואמרה שהיא לא מכירה בבית המשפט הזה… , כשהחרימו אותי בכיתה ו כי לא נתת למלכות הכיתה את חרותי , הועמדתי למשפט בכיתה ומול כל המערך המשפטי שהמורה עיצבה אמרתי את המשפט הזה וזהו חבתי להם את כל התכנית..
    אני זוכרת את הכביסה ששרה היתה תולה כאיתות לספינות ואת סיפור האהבה הפלאי עם אבשלום הבאת לי ים זכרונות רוניתי

  10. לפי הספר, היתה לא מעט צרות-עין בקרב אנשי הישוב הישן, שהאהרונסונים משנקרא לא באו להם טוב. הכסף והייחוס שלהם עיצבן והבעיר את הקנאה.
    אני מוצאת את עצמי מסנגרת בלהט על חברי ניל"י.. כי ממה שקראתי לאורך השנים מדובר באנשים ערכיים, ולא נראה לי שמי מהם היה הטיפוס לרצוח יהודים חפים מפשע.
    לפי הספר הזה (ואחרים) מי שהסגיר את אנשי ניל"י היו השכנים, אז יכול להיות שהסבתא הזאת של יוצרי הסרט היתה מישהי שצריכה שינקו את שמה.. מעין מכבסה מאוחרת.

    יאללה תביאי לינק..

  11. באותו עניין של מאה שנים ,היה סרט בערוץ 8 שבו ניסו לדבר על עניין ניל"י ושרה הגיבורה דרך עיני זקנות זיכרון יעקב ,הרכילות מסתבר אינה הופכת פחות מסעירה מאה שנים אחרי ועדיין היו שם בסרט נשים שסרבו לענות על שאלות.
    סרט עשוי טוב מצחיק ומרתק ..אבל אני לא זוכרת את שמו ..
    גיגלתי והנה :
    "מיתה משונה" של שחר מגן הוא מעין סרט מתח המנסה לפתור תעלומת רצח המקושרת לאחת המיתוסים הגדולים של ישראל, ארגון ניל"י ומשפחה אהרונסון. הסרט מלווה שלוש נכדות בניסיון לברר האם מות סבתם הוא בעצם רצח שבוצע על ידי חברי ניל"י כנקמה.

    עוד כמה גוגלים ויהיה גם לינק…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close