אוכלאקולוגיה

כי האדם עץ השדה, ט"ו בשבט הגיע

[קפה כרכור]

התיישבנו לכתוב כמה נקודות על החג האהוב הזה בראי הזמן, ומן המקורות, מאז ועד היום.
(אולי קצת כבד אבל מי אמר שזה קל להיות עץ השדה… )

אז-
"…אמר רבי מנדל: לו היינו בארץ-ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו."
ט"ו בשבט הוא מועד שנקבע בימי בית שני. בעבר הרחוק הוא נחשב ליום מרכזי ויוחדו לו תפילות ופיוטים יפיפיים. עם חורבן הבית והגלות מארץ ישראל, הפך לתאריך שולי ונזנח למעשה עד לעליית המקובל האר"י זצ"ל לצפת במאה ה-17, וביסוסו מחדש במסורת היהודית, בסדר ט"ו בשבט ובהנהגות שונות.
יחזקאל הנביא מנבא על ימי שיבת עם ישראל לארצו: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו, ח).
עם העלייה הראשונה והשנייה ולאחר הקמת מדינת ישראל, נשזר החג הזה בהקשר נטיעות והפרחת הארץ. הרב קוק כתב:

"שמחו עצי היער, תריע הבריאה
בהתקדש חג ראש השנה לאילנות
טבע הרענן הושב לתחיה.."
סדר ט"ו בשבט המוזכר לעיל הינו סדר מבוסס על תורת הקבלה, בנגלה ובנסתר, אשר מסביר ומרחיב את משמעותם הפנימית של הפירות, וכולל ברכות, שירים, התבוננות מעמיקה ודיון. מהות הסדר והחג – חיבור והלל לאדמת ארץ ישראל ופירותיה, ובפועל יוצא גם לאדם, כי עליו נאמר שהוא עץ השדה, שורשים לו וגזע, ענפים ופירות.
האר"י (רבי יצחק לוריא אשכנזי) זצ"ל וחבריו המקובלים תיקנו להרבות באכילת פירות ביום ט"ו בשבט. יש הנוהגים לאכול רק ט"ו מינים של פירות ויש שאוכלים דווקא משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ-ישראל: "ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון, ארץ זית ותמר ודבש" (דברים ח'). רבים נוהגים להעלות על השולחן כל טוב של פירות לחים, יבשים, רקוחים וכבושים, עד חמישים מינים ויש שנוהגים להשלים עד מאה פירות (!) ולברך על הסוגים שונים.
דבר מעניין הוא, שמקור המסורת לאכול פירות יבשים נעוצה בכך שבימים עברו, בטרם עידן אמצעי הקירור, הייתה זו למעשה הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג. מכאן שהיום מדובר במנהג שנשתמר רק מתקופת הגלות.

היום-
בתקופתינו אנו משוייך החג להיבט האקולוגי והסביבתי, בנוסף למסורת הנטיעות של קק"ל ומוסדות החינוך.
צחוק הגורל הוא שכיום רוב הפירות המיובשים המצויים על מדפי המרכול מקורם אינו בגידול ארץ ישראלי כלל.
בכי הגורל הוא שאנחנו מתחילים (או ממשיכים) להבין אלו חומרים נוהגים לשים יש על אותם פירות על מנת לשמרם. במילים עכשוויות ומעט בוטות: לא גאולה ולא בטיח. אם כבר גאולה, אז התעוררות למציאות ההזויה הזו זה כבר יותר קרוב. צפו בכתבת תחקיר שעלתה בערוץ 10 בפריים-טיים. סוג של גאולה בפני עצמה, אם תשאלו אותנו.

אבל, אנחנו לא רק מבקרים ומתלוננים, אלא גם מציעים אלטרניטיבה:
פירות טריים, בגידול מקומי מה טוב ומה נעים,
ופירות יבשים נטולי כימיקלים, מיובשים באופן טבעי, ניתן למצוא מגוון עשיר ומכובד אצלנו בחנות. על היעדר צבע זרחני יפצה הטעם העשיר, על היעדר הסוכר טעמו המקורי של הפרי.
בימים אלה בהנחה במיוחד לכבוד החג האהוב הזה.
חג אילנות שמח לכל, שנצמח ונפרח ונלבלב, נטע שורשים ונקצור פירות.
אמן.

קפה כרכור לטו בשבט

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close