השימושון

כל ממזר מלך

(אזהרה: הפוסט הזה נכתב מתוך עצ'בים)

מה שקורה פה עם מחירי הנדל"ן זה טירוף.
לפני שלוש שנים, כשבאנו לגור כאן, מחיר השכירות הממוצע לבית 3 חדרים היה 400-500$.
והנה עברו כו-לה 3 שנים, פרדס חנה כרכור אותה פרדס חנה כרכור, לכאורה כלום לא השתנה, רק שיותר ויותר אנשים מבחוץ קולטים את המשאב האנושי – כלומר קהילה מקסימה, והופה – מחירי הבתים להשכרה ולמכירה מאמירים מחוץ לכל פרופרוציה. בתים מרקיבים בני 4 חדרים: 800$ בתים חדשים בשכונות מפונפנות: 1300$. אני זוכרת את הבית הראשון בעין עירון שביקשו עליו 900$. כולנו עברנו לידו משתאים – מה מיוחד בו? נפט בחצר? לא. סתם בית פשוט שבפשוטים, שמייצג את החלום הרומנטי: גינה נעימה, גג אדום, לא יותר. בעל הבית השתגע.

ברחבי המושבה מסתובבים ג'יפים כסופים של סוכני נדל"ן, אחריהם מהדסות מאזדות-חברה של לקוחות פוטנציאליים, וחוטמים רחרחניים נדחפים בחמדה לתוך חצרות מתוקות. רק עכשיו דיברתי עם חברה טובה בטלפון, שמשכירה את הבית שלה – 2 חדרים בשכונה לא משהו – ב- 600$. אמנם בית מאמם אבל שש מאות פאקינג דולר! אז מצד אחד אני מפרגנת לה, היא תוכל להחזיר את המשכנתא מהר, אבל מצד שני אני מבואסת. כי זה מה שיקרה: תוך לא הרבה זמן להרבה האנשים נחמדים פה לא יהיה כסף לגור פה [אלא אם כן הם יצטרפו לאייג'ל, כמוני 😉 ]. לאט לאט כל הפיאסטות הישנות יפסיקו לקרטע על הבורות בכביש ואת מקומן יתפסו הג'יפאים. יקיץ הקץ על מפגשי החלפת בגדים וחפצים ויתחיל עידן הסאבלטים. כמו בניו יורק.
ומה שהכי מזעזע זה, שבאופן עקיף אני תורמת למצב עם מושבה חופשית. יורה לעצמי ברגל.
בא לי לסגור את האתר הזה ולרדת למחתרת.

כמו שסיפרתי כאן, הבית שלנו נמכר. תוך שלושה שבועות אנחנו צריכים להתחפף.
ואיפה נגור? בהודו?
אם יש למישהו רעיונות בקשר ליעד הבא – קדימה להציע.

הראה עוד

25 thoughts on “כל ממזר מלך”

  1. בהחלט יש מתווכים חביבים אבל יש פה באתר גם כמה נמרים שללא עפעוף מעלים את מחירי הבתים ב 30% ומאשימים את בעלי הבתים – מעניין מי יעץ להם
    ומבלי להזכיר שמות כי לא בא לי להכנס לנחס הזה- אני פונה מעל גבי האתר הנכבד הזה- כל מי שיכול – לא לעבוד עם המתווכים , להחרים את אותם אילו שמעלים מחירים סתם , שגובים עמלות על זה שהם עברו איתך ברחוב ונפנפו ביד לכיוון הכללי של שכונה ששלמה – 2% תיווך או חודש שכירות….
    הצילו
    את דרך האמן הבא אני מפיקה בקו התפר- שם על הקו עוד מותר לנו לגור אבל מכיוון שהוא על סף תהום – זה כמעט בחינם – השאלה איזה תפר האם של רקולקציה, התפר בינינו לבינם , ביני לבין עצמי או בין ההגיון לאי שפיות
    בית?. משהו ?.שומע..?

  2. רותות, אני אומרת מוגזם, את אומרת שערורייתי, שתינו מתכוונות לאותו דבר.
    למחיר שכבר לא יסכימו לו.
    אין לי ויכוח אתכן שהמחירים שעלו ישפיעו גם על האוכלוסיה,
    ואני אפילו מצטערת על זה גם. חברות טובות שלי שרוצות לעבור הנה נמצאות בבעיה גדולה.
    ויחד אם זה, אם הייתי לוקחת פחות שכ"ד מהמחירים שמקובלים עכשיו – לא הייתי עוצרת את התנופה הזאת. לא אני ולא עוד 10 כמוני. זה היה משפיע רק על המקרים הספציפיים שלנו. כך אני רואה זאת בכל אופן.
    אני אנסה לנסח שוב את דעתי –
    אין על מי לכעוס פה. (לא רק לא עלי). אפשר לכעוס על המצב, אם רוצים לכעוס על משהו.
    זה תהליך טבעי – בגלל זה זהב עולה יותר מברזל – כי הוא נדיר.
    פרדס חנה האהובה נהייתה מבוקשת מאוד, נדיר למצוא בה בתים, אז הם עולים יותר. זהו, ככה זה. אני לא למדתי אף פעם כלכלה אבל אני מתארת לעצמי שזה תהליך מוכר ומוגדר ואולי אפילו יש לו שם.
    זה לא שמישהו רשע או גרידי או ממזר יצר את המצב הזה, אלא זו תופעה שהגיוני שתקרה פה, יחד עם העובדה שהבתים פה הופכים לנדירים.
    מעצבן, אבל לא אשמתו של אף אחד.

    ולגבי שרדני המעבר שלי, אני ממיינת לאט, וצריכה לעבור עוד על הדברים שלי ולראות מה לא יעבור איתי.
    בכל מקרה חולצה ותקליט יימסרו לכל מי שרוצה, מאלה לא חסר…

  3. הנקודה שרותות העלתה חשובה מאוד:
    העניין הוא שאנשים שגרים כאן, בעיקר כמה שנים, הם בד”כ אנשים שבחרו לעבור מהמרכז ולהרויח פחות וגם להוציא פחות, והרבה אנשים שחיים כאן לא יכולים להרשות לעצמם את המחירים הללו יותר.
    באמת אנשים שבאים מהמרכז רגילים לסטנדרט שונה של הוצאות. כשגרתי במרכז וכתבתי בשביל חברות גדולות הרווחתי הרבה יותר כסף ויכולתי להרשות לעצמי את המחיה בעיר. הבחירה שלי לכתוב על ובשביל אנשים פרטיים משנה לגמרי את המפה הפיננסית. מי שבא מהעיר ועוד לא הפנים את השינוי באורח החיים יקפוץ על מציאה ב-1100$ (במרכז ת"א הם היו משלמים יותר) ועל הפער הזה (בתפיסת עולם, באי הידיעה עד כמה זה הולך להשתנות) רוכב גל העליות במחיר. זה כמו לצעוק – ברחשי העיר הצעקה נבלעת, אבל בשדה פתוח זה צורם. אני זוכרת שיחות שניו לי בשנה-שנתיים הראשונות כאן עם אנשים שעברו מהמרכז. רבים דיווחו על משבר הכנסות. פתאום כל פגישת עבודה זה לנסוע, ולא מכל פגישה שכזו אכן יוצאת עבודה, ויש פער אנרגטי בין הימים שגרתי ועבדתי בעיר ובין התדר של המקום הזה, עם כל הכבוד לרכבת. פתאום אחרי שנים בקופסה יש לך אדמה. זה עושה חשק להכיר אותה, להשקיע זמן בפעולות שלא מביאות כסף בשלב ראשון. הבית תופס מקום מרכזי יותר.
    שכר דירה נמוך יחסית היה סוג של הטבה שבאה יחד עם הבחירה להרוויח פחות (גם אם בחירה לא מודעת).

    טוב,
    חג,
    אני אמשיך להרהר בזה.

  4. אני מאוד שמחה שהדיון עבר לצחוקים, אבל בזרוע נטויה מחזירה אתכן לעולם הנדל"ן. סיגל, אולי אני רומנטיקנית (מעדיפה לחשוב שלא), אבל אני כן מסכימה אתי, ולא כאקסיומה. את בעצמך אמרת "כשהמחירים יעלו באופן מוגזם.." הם כבר עלו באופן מוגזם. זה שעדיין יש אנשים שיכולים או רוצים לשלם, ויהיו, עד שהמחיר יהיה ממש שערורייתי. הרי תמיד היו פה כמה בתים יקרים בהפרזה, וכשאנשים באו מהמרכז, שם שילמו ומשלמים יותר, הבתים האלה נלקחו. העניין הוא שאנשים שגרים כאן, בעיקר כמה שנים, הם בד"כ אנשים שבחרו לעבור מהמרכז ולהרויח פחות
    וגם להוציא פחות, והרבה אנשים שחיים כאן לא יכולים להרשות לעצמם את המחירים הללו יותר.
    אני גם לא חושבת שלא צריך להרויח מהעובדה שערך הנכס שלך עולה (כמו בעל הבית הזקן שלך), השאלה כמה ואיך ועד כמה גדולות העיניים. כשאני שומעת על בתים מג'ייפים של שניים וחצי חדרים ב-700$ זה מעצבן. וכן, אני מסכימה עם רונית לגבי המתווכים. לא הם יצרו את עליית המחירים, זה ברור, אבל הם מרויחים מכך. וכמה שיש פחות בתים להשכרה (כי הבתים נקנים בקצב) אז שווה לעשות יותר מכל עסקה, בהחלט חתול ושמנת. וכן, אני מאמינה באידאולוגיות, מאמינה שהשינוי בא מלמטה, מהיחיד, גם אם על חשבון משהו אחר (במקרה הזה, רווח).
    ואני לא כועסת עלייך, לא מכירה אותך ואת הבית המדובר, שמחה עבורך שאת מבסוטה מהדיירות שלך ורוצה את התקליט והחולצה של ורד. וגם, כנראה שלא כל החדהוריות עניות.חג שמחה.

  5. _מהסיבה הפשוטה שכשמישהו, או יותר נכון, מישהם, עוצרים את המירוץ המטורף, שמים ברקס לעליית המחירים, עליית המחירים אט אט (בדגש על האיטיות כאן) נעצרת._
    רותות חביבה,
    האמירה שלך מנוסחת כמו אקסיומה, אבל היא לא נכונה. לדעתי בכל אופן.
    מה שיעצור את עליית המחירים זה – כשיגיע איזון מחודש בין ההיצע לביקוש. כשהמחירים יעלו באופן מוגזם עד כדי כך שלא יהיה להם ביקוש, הם יתייצבו במקום שבו כן יש ביקוש.
    במקרה הזה שום מעשה "אידאולוגי" לא ישנה את התמונה.
    ומה פה האידאולוגיה? לא לקבל את מלוא הערך על הרכוש שלי?
    כי כן, כרגע, זה הערך שלו. לפני שנה זה היה פחות, אבל עכשיו המחירים עלו וזה שוויו.
    המתווך איתו התייעצתי ידע שאני לא רוצה דיירים דרכו, ובכל זאת זה היה המחיר שהוא נתן. 600$.
    עם מי נכון להתייעץ אם לא עם מי שזו העבודה שלו? אני לא חושבת שהמתווכים הם יוזמי העלאת השכ"ד. זה בטח מקשה גם עליהם למצוא דיירים. למתווכים עדיף לעשות יותר עסקאות יותר בקלות, גם אם זה בקצת פחות עמלה. זה יוצא להם יותר כסף.
    כשאדון מקס החביב קנה את הבית שגרתי בו בתל אביב לפי 50 שנה, זה עלה לו גרושים. אז מה? בגלל שהוא שיחק אותה אז, ציפיתי ממנו להוריד לי את השכ"ד? לא. שילמתי את המחיר שהיה מקובל אז.
    אנחנו עכשיו בתקופה של שינוי. אפשר להצטער על זה אבל אין פה מה לכעוס. (לא עלי בכולופן… ;-)).
    אם הייתן רואות את הדיירים הפוטנציאליים והמקסימים שלי (ההתלבטות היתה קשה) הייתן רואות שזה כנראה לא מחיר מוגזם יחסית לשוק.
    היתה חד הורית עם ילד, היתה רווקה, היה זוג צעיר עם תינוקת והיה זוג רבניות רפורמיות(!).
    במי בחרתי? בין המנחשות נכונה יוגרלו חולצה ותקליט.

  6. סיגל יקירה, אני מצטרפת לרותות בנושא השיפוט המסוייג.
    ושמחה שמצאת דיירים כלבבך (אגב – לשאול מתווך על מחירי נדל"ן זה כמו לשאול חתול על מחירי שמנת, ויסלחו לי סוכני הנדל"ן החביבים באמת שמסתובבים במושבה חופשית).
    באמת כיף לך שעברת צד. זה מה שתכל'ס מעניין. מאחלת לך כל טוב מכל הלב והתחלה חדשה בסמר עם אהוב לבך המאמם. ועוד!

  7. לנו סביר להניח שזה כן היה נותן הרגשה יותר טובה, ולא מצרות עין, למרות שאנחנו מקנאים…
    אבל באמת, מהסיבה הפשוטה שכשמישהו, או יותר נכון, מישהם, עוצרים את המירוץ המטורף, שמים ברקס לעליית המחירים, עליית המחירים אט אט (בדגש על האיטיות כאן) נעצרת. תמיד אפשר להגיד " לא אני התחלתי בזה", כמו בכל נושא חברתי שמאלץ אותך לפעמים לקחת אחריות אישית גם על הכלל, וככה להכשיר את עצמך. מצד שלישי, אני לא בצד של המשכירים אז אין לי שום רצון לשפוט אותך מאחר ואני לא יודעת איך הייתי נוהגת במקומך. אז בהצלחה ומי יתן והמחירים יירדו ויהיו המון בתים מגניבים כי כל הג'יפאים יעדיפו את החדשים המז'ונגלרים..

  8. פתאום עברתי לצד השני ואני עכשיו בצד המשכירים… איזה כיף לי!

    ז"א, לא לגמרי כיף… כי זה אף פעם לא נעים לחטוף עצבים, ועוד מברונית האהובית…
    אבל אני רוצה להרגיע אתכם, ש"הבית המאמם 2 חדרים בשכונה לא משהו", (ולמען הסדר הטוב צריך להוסיף שיש בו גם מרפסת סגורה גדולה, איבזור חשמלי חדיש יציאה לפרגולה עם דק רחב ידיים ושטח של 750 מ"ר) עליו דרשתי 600$ – יימסר לזוג מקסים שיוסיף צבע וייחוד למקום, ואין – ממש אין לו -ג'יפ.
    כל המועמדים הסופיים היו בהחלט מתאימים ל"שבט" המקומי (כנראה כי פרסמתי רק בצינורות הפנימיים) ואפילו היו שרצו להוסיף לי עוד 50$ כדי שאבחר בהם. סירבתי.
    אני כותבת את זה כדי להבהיר שעליית המחירים היא דבר טבעי שקורה כשיש ביקוש, לא אני התחלתי בו ובטוח שלא אני אוכל להפסיק אותו. המחיר שביקשתי הוא ריאלי לעכשיו (ביררתי עם מתווך) ואם הייתי לוקחת פחות, הדבר היחידי שהיה קורה זה – שהייתי מקבלת פחות כסף… לי זה לא היה עושה הרגשה יותר טובה. לכם?

  9. קראתי את העצ'בים שלך ואני מצטרפת. כל הרעיון של הנדידה לאיזור, שהתחילה לפני כחמש עשרה שנים, היה למצוא פיסה של אדמה במחיר הגון ועם גישה למרכז. ובאמת באו אנשים נפלאים (ועדיין מגיעים!). אלא שאז התעורר המשחק העתיק של היצע וביקוש. כולנו כבר כאן, שוק השכירות רווי לגמרי, ולמרות שפרדס חנה אהובתי לא מציעה הרבה מעבר לבית עם גינה מבחינת שירותים של המועצה (אם יש לנו מזל מפנים את הפחים פעמיים בשבוע וזהו בעצם.), כולם רוצים לגור בה. אני יכולה רק להגיד לך שבשם השפיות, במעבר האחרון החלטנו לקנות, כי זה ממילא יצא אותו סכום חודשי במשכנתא (וקחי בחשבון שחוץ מהשכירות כל מעבר הוא הוצאה כספית ואנרגטית גדולה) והחלטנו גם לעבור לצד הצעיר. קנינו בנווה פרדסים. אז נכון שאנחנו בצד הפחות פסטורלי (מדהים איך כל שטח ירוק נכבש ונאנס ע"י קבלנים), אבל בית בשכירות כאן עדיין עולה כ-500 דולר והשכנים טובים בעיני (אמרה היונה).

  10. מצד הרוצים לקנות אני גם ממש בשוק מהביקוש. ראינו בית חמוד רק מבחוץ, כעבור יום אמר לנו המתווך שכבר מישהו מתכוון לקנות אותו עוד לפני שראה אותו מבפנים. איך אפשר לקנות בלחץ כזה? ובכלל כל הבתים למכירה הם ענקיים, מי צריך בית של 6 חדרים על 200 מ"ר? מה אנשים חושבים לעצמם כשהם בונים בית כזה לא הגיוני, אולי הם מדמיינים להם שזאת טירה מימי הביניים?
    ובאמת אני כל כך אוהבת כאן את כל החברה והאווירה, אבל איך כל החברים המקסימים שלי שבוחרים בפשטות מרצון יכולו להשאר כאן כשהמחירים עולים כל הזמן? לאן הם יעברו?

  11. רוצה לבוא לכאן?
    גם כאן יש ביקושים גבוהים והיצע נמוך (לבתים ישנים צמודי חצר) אבל המחירים לא מטפסים.
    יש לי בית אחד על הכוונת שמתקבלים אליו רק עם המלצות (אני יכולה להיות ממליצה). שאבדוק לך אם עדיין פנוי? אני חושבת שמתפנה במאי.

כתיבת תגובה

Close