אקולוגיהזוגיות ומשפחהטורים אישייםמציאותשיטוטים
כשמוח קדמון פתאום פוגש נחש
נעם ראתה את הנחש ראשונה בעצם כיף כף החתולה הג'ינג'ית שלנו כבר הייתה לידו, הוא זקף את ראשו והתנדנד מולה שרוי בתווך בינינו לבין השכנים הראש כבר בצד השכנים והגוף עדיין אצלנו. צפע גדול מעויינים של שוקולד עשיר…אצלנו בחצר. אמרתי לילדים להכנס הביתה ולא לצאת נעלתי נעלי עבודה- את של ערן כי לא מצאתי את שלי חיפשתי את הטוריה. עד שמצאתי אותה כבר פגשתי את הגי'נג'ה משוטטת בחצר, לא ידעתי איפה הנחש רק אחר כך חשבתי שאם היא עזבה אותו כנראה שהוא במקום שלא נגיש לה. או אצל השכנים, או מתחת לאדמה. מה עושים, מה עושים טלפנתי ללוכד נחשים, הוא אמר שאין הרבה סיכוי שהוא יצליח למצוא את הנחש אם אין קשר עין איתו וויתרתי על העונג לשלם 250 ₪ רק בשביל התחושה שעשיתי משהו. עמדתי באמצע השטח המכוסה עשבים מתה מפחד עם הטוריה ביד. רק אחר כך הזכרתי לעצמי שנחשים לא מתנפלים על בני אדם, אלא מעדיפים לברוח מאתנו, אחר כך אמרתי לעצמי שהם חלק מהאיזון הביולוגי וצדים עכברים ואולי נחש אחד ביישן בחצר (עדיף לא צפע) הוא ברכה.
הנחש לא נמצא, נכנסתי פנימה, להאכיל, לקלח סיפור…התבדחתי עם הילדים שאגיש להם נחש צלוי לארוחת הערב, נחשי המשיך לככב כשאביב מצא שערה באוכל אמרתי לו שזו שערה של נחשי, באמבטיה שאלתי אותו אם הוא מזמין את נחשי מה לא עושים בשביל לאורר את הלחץ. רק אחר כך נכנסתי לרבי גוגל התודעה הקולקטיבית של כולנו שהזכיר לי שנחש היא חיה מוגנת שאסור להרוג אותה שצריך להזמין לוכד נחשים מוסמך וכ"ו.
ומה עכשיו, קצת מתביישת בעצמי על סצנת הטוריה, אין לי הרבה מה להגיד להגנתי חוץ מזה שנראה לי שגזע המוח שלי פעל לבד והקורטקס לקח חופש. בחרדה מסויימת מפני הטבע הנוכח כל כך בחצר שלנו והחלטות לגרד ולגרף עד העצם את השטח הצמוד לבית…לילה טוב נחשי ותעשה טובה אל תתקרב לבית תחייה בשקט בפינה של החצר ואל תבחן את העקרונות הירוקים שלי, הסתבר שברגעים מסוימים הם די שבריריים.
[לילי בוטמן. הצילום מתוך ויקיפדיה]
הילה ואייל כגן, בדיוק הרגע סיימתי את "אלגנטיות של קיפוד". לא רוצה לעשות פה ספויילר למי שרוצה לקרוא את הספר בעצמו, אבל הפוסט ההוא על הקיפוד היה מין נבואה. אני עצובה ועצבנית.
ענן של צמר גפן ורוד
גן עדן של קיפודים…מעניין איך נראה..
תודה, על ההשתתפות
גם אני מרגישה שזה משמעותי שהוא בא, מקווה שהוא קיבל את העזרה שהוא היה צריך ממני ותוהה מה המסר שהוא הביא איתו
אבל זה יפה שהוא בא אלייך
האמת היא שהמשך הסיפור נורא עצוב , הרמתי אותו אחרי שסידרתי לו מצע רך מתחת לרעף עגול בדיוק בגודל שלו , כשהרמתי אותו בכפפות הגינה גיליתי שמישהו נשך אותו והרגל זו הבעיה הקטנה היו לו חורים בהם ראיתי רימות וריח של נמק ומוגלה, לקחתי אותו לוטרינר , הוא אמר שאנטיביוטיקה לא תעזור וחייבים מי חמצן ולהוציא את הרימות אחת אחת , כי הן אוכלות את בשרו ואולי הוא נכנס הביתה כדי להמלט מהזבובים שמטילים עליו עוד ועוד,הוא אמר שהוא קיפוד ויש הרבה נמק … בקיצור הרדמנו את הקיפוד שלא יאכל חיים על ידי הרימות חזרתי הביתה עם גוויה קטנה מונחת על כפפת הגינה שלי איפה שהיה לב פועם ושמתי אותו מתחת לרעף בקן שהכנתי לו, כשהילדים יחזרו נקבור את כקיפודי שנכנס לחיינו היום בבוקר, בעיקר עצוב…
למה אנטיביוטיקה.?? אם יש קוץ ברגל או אצבע שבורה או סתם מכה ממשהו ..מה תעזור אנטיביוטיקה???בלי לבדוק את הפציאנט אי אפשר לקבוע.[ אוכל טוב ומנוחה עדיף תמיד כפתרון ראשון. אז אולי כדאי להכין לו שניצל ומיטה קטנה חשוכה ומרופדת עלים..]
הקיפוד הגיע,
פתחתי את הדלת הבוקר והוא נכנס לבית בלי למצמץ, מאחוריו היו שני חתולים אולי גם זה תרם להחלטיות, הוא צולע , חשבתי אולי הוא צריך עזרה ובא לבקש שיטפלו בו , מצד שני אולי חיות בר מעדיפות להסתדר לבד, צלצלתי לוטרינר, הוא אמר שאפשר להכניס לו אנטיביוטיקה בתוך בשר ואז זה עזרה בלי לגעת וגם שלקיפודים יש קרציות אז אולי כדאי להוציא אותו מהבית. ובדיוק הייתי בדיון פנימי על האם לשים קונפידור לעץ הפקאן שפשוט מטפטף טל דבש על הכניסה לבית, אולי הוא בא כדי לתת לי סימן להשאיר את החצר לא מורעלת … בכל מקרה מקווה שזו תחילתה של ידידות נפלאה
היום פגשתי כזה איחד גדול בחלום, היינו קולים, שנינו
הזיתוני הזה , כשהוא מפחד יש לו ריח אללה יוסטור , עוד דרך להבין היכן הוא מסתתר- זה אותו טיפוס שבא לבקר אצלינו…
ובכן, אשים פתק "זעמן זיתוני".
נחש יפה.
שימי פתק, ליתר ביטחון..
אצלנו היה קיפוד רב שנתי בערימת הקומפוסט המפוארת מאחורי הבית, למרות שלא ברור לי איך קיפוד יכול לנחש גדול.
ביחד עם הקיפוד – היו גם נביחות אינסופיות של כלבים בלילות
בינתיים, הבוקר, בבית אחר חסר קומפוסט וקיפוד, על החומה ממש 20 ס"מ משער הבית ישב נחש בחצי שמש חצי צל והסתכל.
נחש בוגר מסוג קטן. כסוף עם גוון בג' עם כמה עגילים ליד העיניים והאזניים. תכף הולכת לבדוק בגוגל איך קוראים לו.
"ליתר בטחון" גרשתי אותו בעדינות עם מקל בדרך לפגישה בבית הספר, אבל כשעברתי דרך השער ורציתי לראות יותר טוב מהצד השני – לא נשאר ממנו שריד.
אז או שהוא מתחבא מאחורי התיבת דואר. או בתוכה.
אז מה – לשים פתק על התיבת דואר – "זהירות נחש"?
דווקא מרגש ומשמח לפגוש נחש. סימן של עוצמה, חכמה וריפוי
יש לי בדיוק את הספר בשבילך. אלגנטיות של קיפוד. גמרת כבר את "גנבת הספרים" של זוסאק?
התמזל מזלנו לחיות באותה חצר עם קיפוד אחד חרוץ. בלילות האחרונים הוא בנה לעצמו קן מענפים ועלים, ועכשיו הוא ישן בו כמו תינוק. הרגע הצצתי בו בעדינות..
ריך להכין להם מקומות מסתור כמו קופסאות חשוכות, כלי מים או בריכת מים קטנה, לפעמים הם באים לנשנש את האוכל של החתולים..
קיפודים, כך הבנתי מערן הגנן, הם חיה מאוד רגישה מבחינה אקולוגית. איפה שיש ריסוס הם לא באים. לא שאני חושדת בך בריסוס לילי 🙂
אצלי בכל אופן עזרו תפילות..
נשל הנחש פרק ב – הקדמה : באחד הימים ישבנו רונית ואני על המסלעה עם תחושה חזקה של המקום , חווינו נקודה במרחב שיש בה עוצמה מיוחדת , רונית השפילה מבטה אל קן הנמלים שרחש תחתינו וגילתה שיירים של נשל נחש גדול. כמה שבועות לאחר מכן שמרנו על כלבה קטנה שצריך לטפל בה כמו תינוקת , היא התעקשה להוביל אותי אל צידה השני של המסלעה ושלפה מאחד החורים נשל ענק וטרי – היה שווה להשגיח עליה למרות שהשתינה על השטיחים – היא שילמה בנדיבות בנשל הנחש.
לקחתי אותו הביתה בין מתפעמת לבין נחרדת כי המסלעה היא אתר שמאוד חביב על הילדים ופחד אלוהים… ומצד שני יופי ועוצמה שכזו , אני שנים מחכה ופוחדת לפגוש נחש והנה הגיע אלי ממש לפתח ביתי אחד גדול ומפוארררררר ומותיר אותי לחוות אותו דרך חושים אחרים , בלי לראות בלי לצוד בלי לדעת מי הוא בדיוק ואם הוא לבד או עם כנופיה..
זה היה בסתיו.. היום ביקר חבר שאין כמוהו מומחה בצמחים ובעלי חיים , הנשל ששמור אצלי דהה את דוגמאותיו ונותר גדול ואפור, מורדי אמר או צפע או זעמן – זה בדיוק מה שגם אני רציתי לדעת , מורדי פרס אותו על הרצפה ואמר -צפע לא גדל כלכך , זה זעמן וטוב שהוא כאן- כשהוא בסביבה בדרך כלל אין צפע- אצל השכן יש לול וכנראה הוא כאן בשביל לקפוץ לשכנים לאומלט כפול או שמא שקשוקה או עיין הפוכה, ומתגורר לו במסלעה במרחק בטחון וגדר מאימת השכן.
חשבתי על המקום הזה על החדר שבו שמור הנשל – חדר פרטי אליו מגיעים אנשים להשיל את הנשל של עברם מתוך חוסר הבנה , שאלה, תמיהה ואולי חרדה ואז התפעמות ממה שנושר , ממה שמתגלה – האישיות החד פעמית שנפגשת עם החוקיות של ההתפתחות עם המקצבים של החיים , השלת הנשלים ,שנת החורף לתהליכי עומק, היציאה הקיצית אל העולם..והפוטנציאל- האם אני צפע או זעמן האם אני בביצה המקושקשת או שמא אספרסו קצר וארסי .
כן אפשר. תודה יעלה
ממלכתי תמורת קיפוד או שניים, מתה שיגורו פה קיפודים , מישהו יודע איך מזמינם קיפודים לגינה חוץ ממשאלות לב ותפילות?
אפשר טו גוגל עירד- ואז יש מידע נוסף מיהו ומהו
אם אני זוכרת את הנשל? איך אפשר לשכוח.. זה היה ענקיסטי ומיסטי..
ובקשר ללוכדי נחשים – גם אבי ברוכים (האינסטלטור האלטרנטיבי) הוא לוכד נחשים מכבד ומקצוען: 052-2502949
אוי איזה פוסט קשה, מהפחדים הכי חזקים שלי..
יעלה אשמח לטלפון או שם מלא, כך שיהיה מוכן למקרה הצורך (חו"ח)
עירד לוכד נחשים מוסמך ומדליק העובד בעיקרון תפסתי -שילמת (400 שח) נראה לי הוגן – גם תופס גם לוקח לאן שצריך ולא הורג- הוא אוהב אותם… אצלינו הוא תפס זיתן (זה בטח לא השם שלו אבל יש לי נטיה לשמות חיבה גם ליצורים הקרים והחלקלקים) -ילדתי ראתה נחש חומק אל מאחורי מיטתו של הגדול..לא טרחתי להתמודד עם היצור בעצמי… רק ביצרנו את החדר עד שעירד הגיע (5 דקות) . עירד שלף אותו בשניה – נחש לא ארסי בוגר יפיפה הילדים זכו להרצאה על הנחש, להחזיק אותו ביד וילדתי לקחה את הנחש לשחררו בשדה הסמוך, אחר כך עירד הפך את כל הבית "ליתר ביטחון" , הוא גם ענה לי בטלםון בחביבות לגבי המסלעה בה שוכן לפחות נחש גדול אחד..זוכרת רונית את הנשל? אז מצאנו עוד אחד ענק ויפה, … הזהרו ממסלעות…
גם קיפודים זה טוב נגד נחשים, הבנתי שהם חסינים לארס שלהם – מנגבים אותו על הקוצים בסוף הארוחה (בדיוק בחוץ אני שומעת אותם כרגע מתגרדים מתחת לחלוני. חבורה די גדולה, כל אחד ענקיסטי).
נקודה למחשבה היא שכדאי בכל תנאי להחזיק חתולים בחצר.שניים שלשה [מעוקרים או מסורסים ]והחצר נקיה מעכברים חולדות ג'וקים נדלים ו…נחשים.
נקודה למחשבה בלבד: האם העקרון לא להרוג נחש כי היא מוכרזת כחיה מוגנת הוא העקרון שלך? או שהעקרון קודם הוא להגן עלייך ועל הילדים שלך? או שיש עקרונות אחרים? האם עקרון זה דבר קבוע או משנה על פי הנסיבות.
זה לא שאני אומרת שצריך להרוג או לא להרוג נחש, רק לחשוב מאיפה נובע העקרון הזה?
ובכלל האם אנחנו חיים את העקרונות שלנו או את הווה?
כי לא תמיד העקרונות מתיישבים עם המציאות שלנו.