2012 זה עכשיואוכלאקולוגיהזוגיות ומשפחהיוזמות חופשיותסביבה וקהילה

כוורת ביתית כחיית מחמד

[מאת: מאשה דולב]

לגדל דבורים בחצר, הייתה החלטה ספונטנית. מסקרנות לשמה, הלכנו (אריה ואני) ללמוד דבוראות (פעם קראו לזה כוורנות). פגשנו את פרנק, איש מופלא, שהיה לנו למורה והיום חבר והוא זה שהדביק אותנו בחיידק האהבה לדבורים.

מחד נחשפנו לחיים המופלאים שבכוורת ומאידך למדנו שבעולם ישנה בעיה קשה של העלמות דבורים.

דבוראי בכרכורדבוראים עומדים חסרי אונים מול תופעה שכוורות מתרוקנות והדבורים נעלמות. הסיבות לא ממש ברורות, מה שידוע שצמצום שטחי הבר, שהם שטחי המרעה שלהן, ריסוסים בשטחים חקלאים ואפילו בפרדסים (הזקוקים לדבורה להאבקה), לא מקלים על חיי הדבורה. ישנה גם השערה שהשפעת האנטנות הסלולאריות גורמת לשיבוש במנגנון הניווט של הדבורה. חקלאים מודאגים חוששים מירידה ביבולים של הדרים, אבוקדו, ליצ'י, מנגו, נשירים למיניהם ירקות ופירות (אבטיח, מלון, תות שדה), צמחי תבלין ועוד, שתלויים בהאבקה. בארה"ב כיום חקלאים משלמים לדבוראים בעבור הצבת כוורות במטעים, כך נודדות כוורות, אלפי ק"מ ממקום למקום.

בשנים האחרונות, תוך כדי ניסיונות להתגבר על הבעיה, החלו לגדל דבורים בשטחים עירוניים, על גגות גורדי שחקים, במרפסות, בחצרות אחוריות ומי יודע אולי בעתיד אפילו יעמידו כוורות בכיכר העיר… צמחיה עירונית, עצים, צמחי תבלין ופרחי נוי, עשויים להיות כרי המרעה העתידיים לחיזוק אוכלוסיית הדבורים. כך תיחסך מהכוורת החשיפה האינטנסיבית לריסוסים קטלניים. גם בורות ופחדים וחשש מעקיצות (או מאלרגיה לעקיצות) מעמיד את הדבורים בסכנה. לא אחת כשנתקלים באזורינו בנחיל דבורים, מיד מוזעק מדביר לרסס ולחסל את הנחיל.
כוורת היא חיית מחמד, הדורשת תשומת לב, חום ואהבה, כמו כל בעל חיים שגדל במחיצתנו
. הכוורת היא יצירה מושלמת של הטבע, סופר-אורגניזם מגובש וחכם. נחיל הדבורים היא ישות מורכבת הגדולה מסכום חלקיה. מהבנת החכמה וההרמוניה של עשרות אלפי הפריטים החיים בתיאום, בשיתוף ובחוסר אנוכיות, פותח צוהר ללמוד את נפלאות הבריאה.

אם נרצה זוהי מונרכיה דמוקראטית כשכל נתין בה מוכן בכל שעה להקריב את חייו על מזבח השרות עבור הכלל. למלכה תפקיד מוגדר, להטיל ביצים. בשיא העונה כ-2000 ביצים ליום. מלכה נחלשת, מוחלפת בחדשה, ההחלטה להפיל את המלכה מוטלת על כתפי הפועלות. הדבורים מלמדות אותנו שיעורים אינסופיים, על שיתוף, על חיי קהילה, על אחריות. ההתבוננות בעונות השנה, כיום, אינה רק על שינויי קור או חום, גשם או שמש. כל עונה מביאה עימה צרכים שונים לכוורת, קצב משתנה, ריחות ופריחות, חלקן אהובות על הדבורים ואחרות לא. כמובן זה משפיע על השיקולים בבחירת שתילים או עצים. קיומם של יצורים בבית, הניזונים מצוף, נלקח בחשבון.

הדבורים מצטרפות למערכות התומכות בסביבתנו. כמו הקומפוסט הבונה אדמה עשירה מתחת, עושה הדבורה את מלאכת ההאבקה ממעל, הפאפיות, התפוח, האבוקדו הליצ'י הירקות והתבלינים, זוכות לתמיכה מקרוב. כבר היום, אחרי שנתיים עם כוורות בחצר, ניתן לראות עלייה בכמות הפרי על העצים שאצלנו.

דבש בכוורת יש כל השנה, זהו מזונה של הדבורה. באביב, כשהפריחה מרובה, מתמלאת הכוורת בשפע של דבש. זו העונה, שבדחילו, אפשר לקחת ממחסני האוכל שלה מעט גם עבורנו.
בשל מידתה וצפיפותה של החצר האחורית שלנו, העמדנו את הכוורת מתחת לחלון חדר השינה, בשולי השביל החוצה את החצר, השנה הוספנו כוורת שנייה ממול. למי שתמה על הבחירה להעמיד כוורות בגינה, בקרבה פיזית לשביל ולחלון, אנחנו מספרים על התהליך המואץ של עיור באזור המגורים שלנו, פרדסים ושטחי בר נעלמים בקצב מסחרר. לכן גידול דבורים בתנאים אורגניים, ללא תוספות כימיות לכוורת, זוהי לדידנו שליחות.

המפגש של מבקרים עם הכוורות, מעורר בתחילה רתיעה וחשש, במהרה מוקסמים הם מהסיפורים ומההתבוננות בכוורת. אם נצליח לשנות מעט עמדות ודעות מוטעות לגבי דבורים – זה חלקנו.

אריה בחצר הבית עם הכוורת

[אריה והכוורת הביתית, בחצר משק דולב בכרכור]

תגיות
הראה עוד

6 thoughts on “כוורת ביתית כחיית מחמד”

  1. מאד נהנתי מהכתבה ומעונין לעשות כוורת בגג.
    האם ישנה אפשרות לעשות כוורת שקופה כדי שנוכל לצפות בהליכים בפנים?

  2. כתבה מסקרנת.
    האם אין מטרד בהצבת כוורת בחצר / מרפסת עבורי ועבור השכנים? הדבורים מסתובבים באיזור הקרוב?

  3. יולי 2014. נטיעות של צמחי צוף. כותבת עמליה בדף של הגינה הקהילתית:
    "בשנים האחרונות קטן פוטנציאל הצוף בארץ באופן משמעותי, בעיקר כתוצאה מעקירת פרדסים ותהליכי עיור.
    לשם הגדלת פוטנציאל הצוף, מגדלי הדבורים נוטעים 100,000 שתילים של צמחייה צופנית מידי שנה, בעיקר בשטחים חקלאים לא מנוצלים. ניתן לגדל צמחים צופניים ללא צורך בהשקיה. לפעילות זו חשיבות אקולוגית רבה בפיתוח "ריאות ירוקות". פעולה זו מתבצעת בסיוע הרב של קק"ל, מתוך מודעות שלה לחשיבות הרבה של נטיעות צופניות כחלק מהייעור בישראל". כך מצאנו כתוב באתר של מועצת הדבש.
    ואיך אנחנו יכולים לעזור??
    מזמינים מרשימה שאעלה כאן צמחי צוף. שותלים בגינה ועוזרים לדבורים…..טא-דא…..
    השתילים חינמיים. חסכניים במים. ובמקום עצי ההדרים שנעקרו על מנת לבנות את שכונת הוילות שאתם גרים בה יהיו לדבורים עצים אחרים שנטעתם כתחליף.
    הדבורים מסכימות…ואתם??
    אז מה עושים? מזמינים שתילים [חינמיים חינמיים!!!!!] דרך הרשימה שאעביר לכם אני מעבירה את הרשימה לדבוראי ותיק שיזמין עבורנו את השתילים ויאלללה כולנו מרוויחים.
    מי בעניין??

    לדף של הגינה >

  4. אני מפחדת מדבורים. לא אוהבת שהן מזמזמות בתןך עץ. מוקסמת מהאירגוןבכוורת ואוהבת דבש עם כל דבר. בעיקר על לחם טרי עם חמאה.

  5. ממממ….תה עם דבש מהחצר האחורית. נשמע טוב. התהליך הזה עם הכוורת והדבורים נשמע מרתק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close