השימושון

לידיעת האמהות למתבגרים

לפני כמה זמן ישבתי עם חברה בחדר העבודה שלה, בו היא חולקת מחשב עם בנה בן ה-14 (ובתה בת ה-10, ובעלה וכו' וכו'). מטרת הפגישה היתה פיצוח טקסט גולמי ועריכתו למסמך אחיד. בעודנו נכנסות לעובי הקורה, באיטיות ותשומת לב של דינוזאור, קיפצץ המחשב הודעות טקסט מהירות. כל שניה נכנסה למסנג'ר ישות מפתיעה אחרת, שזיהתה אותנו בטעות כבנה הטין-אייג' וסרה לראות מה קורה.
בהתחלה התעלמנו, למרות שזה היה מרתק. מין שפה מפתיעה, אנגלית ועברית ושילובי אותיות ומספרים, מועדון חברים עם קודים ברורים.
באיזשהו שלב הרגשתי מציצנית אז אמרתי: "אולי נסגור את המסנג'ר? לא נעים,"
היא חייכה ואמרה בשקט של חוקר נמלים "השתגעת? זאת דרך מצוינת ללמוד את השפה שלהם" והוסיפה: "חכי חכי…"

ואז פתאום גיליתי שמחר, יום ראשון 4/6/06, מתקיים הכנס החמישי של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה. הפעם נושא הכנס הוא 'שפה בעולם משתנה'. צפוי יום עמוס ומעניין, במיוחד שתי הרצאות בצהריים. אחת מהן נקראת מתקשרים, רבים ומשחקים ברשת– דפוסי כתיבה בעברית, בערבית ובאנגלית (מרצה: ד"ר רינה בוגוש) והשניה בכלל מאלפת: כרמל וייסמן ואילן גונן יעבירו מבוא ל"פקצית" – שפת נוער דיגיטלית ישראלית. זה קורה ברעננה, לא רחוק מדי.

(מקור: אישית לוחצת)

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close