אוכלאקולוגיהטורים אישייםסביבה וקהילה

מאשה נותנת סיבות

5 סיבות לפחות, למה לאכול את הכלב שלך?

כתבה: מאשה דולב (ע"פ אנונימוס)

אנשים אוכלים בשר. לא צריך להתבייש – גם אני אוכלת לפעמים. מאז היותנו ציידים, נדבק טעמו לחכינו. להודות על האמת – קשה לוותר…
ידעתם ששניצל בא מהתרנגולת?!… זאת אומרת הוא לא בדיוק בא, הוא חלק ממנה… וסטייק או קבב– ידעתם שהם באים מהפרה? לא סתם אני שואלת, זה לא מובן מאליו. הנה בשבת הלכנו לטייל בקיבוץ של הדודה שלי, שהיא מהוותיקות, ברפת ראו הילדים פרות שמנמנות ומחייכות, אח"כ התיישבנו על הדשא "לעשות על האש" (מה בדיוק אנחנו 'עושים' על האש? שלא להגיד חרכנו חתיכות מהפרה המחייכת? לא, לא, לא, לילדים לא סיפרנו!).

אני לא יודעת מה מלמדים היום, אבל פעם לימדו אותנו שהפרה נותנת חלב ובשר, התרנגולת ביצים, הדבורים דבש והדגים את הגפילטע- פיש.
נותנת? עאלק! – איזה נותנת?…. ראיתם פעם פרה נותנת– לוקחים ממנה בכוח.
האמת שגם זה לא ממש מדוייק – כי בשביל הסטייק צריך קצת יותר מכוח, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת, כן אבל זה פרט שולי.
ידעתם את זה? – לא?! אם כך נראה לי שהנושא סגור.
שמעתי רעיון גאוני – "אכול את הכלב שלך!"
כלומר אם יש לך כלב, כי אם אין, אז קודם כל תרכוש כלב.
זה לא בדיוק כמו "אכול לפי סוג הדם" או "אכול כפי יכולתך" אבל זה בהחלט רעיון מעניין, אני אשמח לשתף אתכם.

הסיבה הראשונה למה כדאי ורצוי לאכול את הכלב שלך – כי זה ממש ממש יותר בריא!
בעלי חיים, כאלו שאנחנו אוכלים, מגודלים בתנאים לא כל כך סימפטיים, בלשון המעטה. למשל תרנגולות (קוראים להן 'פטמים' לתרנגולות האלו, וזה יפה, כי מיד הן כבר משהו אחר…). בקיצור הן גדלות בלולים מאד צפופים בלי אור יום, די קשה לנשום בפנים, אבל בינינו, אלו רק תרנגולות והן כנראה מסתדרות, או שלא. ומי שלא –מתה. לפי דרווין זאת ההוכחה לברירה הטבעית. בקיצור לא חגיגי לתרנגולות לחיות שם.
יש סידור מיוחד לתרנגולות האלו, כדי שיגדלו מהר מהר. הן מקבלות הורמונים ואז החזה שלהן מתפתח במהירות, מן סידור כזה שהן תוכלנה לתת לנו שניצלים גדולים. הוא כל כך גדל החזה שלהן, שלפעמים הן נופלות קדימה כי הרגליים שלהן לא מחזיקות אותן…
אם תחשבו טוב זה קורה גם לבנות שלנו שאוכלות את השניצלים האלו, הן עדיין לא נופלות קדימה אבל החזה שלהן מתפתח מאד יפה…
וגם נותנים להן, לתרנגולות, לא לבנות, אנטיביוטיקה- על כל צרה שלא תבוא. (שמתם לב כשעולה לנו החום, מיד תגיע אמא עם סיר מרק עוף – זה בגלל האנטיביוטיקה…!)
בקיצור אנחנו לא ממש יודעים במה מאכילים את החיות, וגם לא בטוח שהיינו רוצים לדעת. וגם לא בא לי לערב דברים רעים כמו "שפעת העופות" ו"הפרה המשוגעת" וכל השטויות האלו… נניח לזה.
לעומתן – מה רע לכלב. אני יודעת מה לאקי שלי אוכל, לפחות אני מקווה…. הוא מתרוצץ חופשי, השרירים שלו גמישים, הוא לא צובר שומן בגופו, לכן לא צריך לחשוש מכולסטרול… הוא נחמד, וגם לא מתלונן.

נעבור לסיבה השניה – זה הרבה יותר מוסרי!
כל החיות האלו שבסוף אוכלים אותן, עוברות כל מיני התעללויות, לא בכוונה, זו תעשייה, אז יוצא ככה. (בשביס זינגר אומר ש"עבורם – כל יום זה טרבלינקה", אבל מה פתאום לערב את השואה בכל נושא?), אז כל הזוטות האלו, שצורבים לפרות מספר על העור, או חולבים אותן ללא הפסק עד שהעטינים שלהן מדממים, זה עוד לא שואה. הרי זאת שנותנת הכי הרבה חלב, נותנים לה פרס "הפרה המצטיינת" – היא בטח נורא משוויצה בזה, מעניין אם יש לה יום חופש לחגוג?!
את הפרים מסרסים – ללא אילחוש, כי הם לא כמונו, הם פרים, לא בטוח שהם מרגישים משהו. לתרנגולות חותכים את המקור, ואת הקרניים לפרות, זה ברור, הם לא צריכים את כל זה. את המטילות מגדלים בכלובים קטנטנים שלא תוכלנה לפרוס כנפיים, לאן יש להן לעוף? הן מבינות בעצמן שיש להן תפקיד, להטיל ביצים, וכמה שיותר, לא כך?!
ויש עוד מלא דברים טובים וחכמים שהמציאה תעשיית הבשר לתפארת עם ישראל הרעב.
בקיצור לא עדיף כבר לחיות "חיי כלב" אצלי בבית…??

סיבה שלישית – ידידותי לסביבה
בתעשייה הזאת של גידול חיות למאכל, משתמשים בכמות מים פי 50 מזו לגידול ירקות ופרות. ועוד לא דיברנו על ההפרשות בשטחי הגידול שמזהמות את מי התהום וגורמות גשם חומצי. ראיתי פעם תמונה מחוות גידול בקר להמבורגרים באמריקה, שם הפרות עומדות בתוך חרה עד הבירכיים. האמת אני לא מבינה איך הן סובלות את זה! זה מזה מגעיל!
אומרים שבשביל הבקר מורידים יערות וגם מאכילים אותם בתירס (מהונדס) שהוא זול. תירס לא מתאים לקיבות של פרות, אז הם לא מפסיקות להפליץ, וזה מזיק לשכבת האוזון או משהו כזה.
הכלב שלי הוא ידידותי לכדור הארץ, לא מפליץ, לא מדשדש בחרה ושותה מעט מים. וכשאנחנו יוצאים לטייל הוא משתין על כל עץ, באמת ידידותי.

הסיבה הרביעית – הוגן לאכול את הכלב שלי
בתעשייה הזאת אנשים עובדים נורא קשה, בשכר מינימום. הרבה מהם עובדים לא חוקיים, (ביננו, שיגידו תודה שיש להם עבודה וגם שלא נקטעה להם איזה יד במכונה, כי זה באמת מסוכן). מזל שלא רואים אותם, אף אחד לא היה רוצה לעבוד במקומם. אני לא חושבת שזה כיף לגרור יום יום פרות היסטריות לשחיטה, או לפשוט את עורן כשהן עוד מדממות ומפרפרות….
את כלבי הנאמן אני מגדלת לבד ומרצוני החופשי… והוא כל כך ממושמע – ודי לחכימא….

והסיבה החמישית – ככה נראית חית משק
תמיד גידל האדם את המזון שלו, בכמות ובאיכות שהוא היה צריך, כשהייתי קטנה היו לנו תרנגולות משוטטות בחצר, לשכן שלי – עז או שתיים בדיר.
לכן זה אך טבעי שאגדל את האוכל שלי אצלי בבית.
ומה רע בזה שזה כלב, אם מיליארד אנשים באסיה אוכלים כלבים וחתולים – הם בטח לא טועים?!!

אז בפעם הבאה כשאתם וגם אני, פותחים את המקרר ולפני שאנחנו 'חוטפים שוק'….
(טוב אין לי פואנטה טובה לסיום…) אולי כדאי שנחשוב על זה. או נצמצם את הכמות…

תגיות
הראה עוד

1 thought on “מאשה נותנת סיבות”

  1. אק מבלוג אחר.‏ לערוך את הסיפור הזה.
    14 תגובות לסיפור ”מאשה נותנת סיבות“

    1. מאת עמלמול:
    יום שני, 08 במרץ 2010 בשעה 20:58 לערוך

    ראיתי לא מזמן את הסרט [מועמד לאוסקר על סרט דוקומנטארי אבל לא זכה] food inc.
    עושה לך חשק לוותר על הרבה דברים. תעשיית המזון המעובד [אפשר להגיד שזה בארה"ב לא אצלנו בתור תרוץ טוב שמשקיט את המצפון] נראית מחרידה.. במיוחד הקטע של החיות.
    [חשבתי לאכול את הכלבה שלי אבל היא שוקלת כולה 4 ק"ג כולל העור העצמות השיניים והאוזניים.. ]
    2. מאת רוני:
    יום שני, 08 במרץ 2010 בשעה 22:00 לערוך

    ואללה איזה פיתרון מדהים- יש לנו כלב אחד מיותר שמפריע לשכנים ולא מוצאים לו בית כבר מלא זמן.
    יאללה חפלה בשבת- עושים על האש..
    3. מאת נעה:
    יום שני, 08 במרץ 2010 בשעה 22:33 לערוך

    ממש דבר לקרא בדיוק אחרי שחזרתי משיפודי אולגה..
    4. מאת יעלה:
    יום שני, 08 במרץ 2010 בשעה 22:40 לערוך

    כמה צחקתי…וזה בכלל לא מצחיק.. מאשה את כותבת נפלא.
    ובאותו עניין – הספר- "שנת הבשרים שלי"..
    ובהקשר לזלילה הגדולה- יש עכשיו מלא גורים אם זה בתוקף גם לגבי חתולים?
    5. מאת אילנה:
    יום שני, 08 במרץ 2010 בשעה 23:49 לערוך

    הנס סיפר שלא ראה בתאילנד לא כלבים לא חתולים ובקושי ציפורים הם כבר מיישמים
    6. מאת ענת:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 1:29 לערוך

    דווקא כשמגדלים אותם עלול להיות עוד פחות כיף לאכול אותם כי הם משפחה.
    אפילו שהם תרנגולות ופרות.
    חברה שגדלה בחווה באנגליה הפכה צימחונית כי לא היתה מסוגלת לאכול את ג'ק התרנגול ואת ג'ולי הפרה.
    7. מאת רוני:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 8:13 לערוך

    בתאילנד ,אפילו את הג'וקים רואים רק בתוך חביות ענק בשווקים, עומדים למחירה לפי משקל..
    נוצצים כאלה בצבעים מטאליים- יאק למות…
    8. מאת רוני:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 8:13 לערוך

    למכירה- סליחה
    9. מאת יוסי דניאלי:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 8:28 לערוך

    ממליץ לראות את הפרק על העוף בתוכנית של אייל שני בערוץ 8, יש שם כמה פרטים מאוד מעניינים על התהליך בדרך לצלחת.
    http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8273,00.html
    10. מאת אחינועם לב:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 9:25 לערוך

    יעלה,
    זה לא המקום הנכון בטח לשאול (אולי קצת חסר טאקט)
    אבל…. יש לכם גורת חתול למסירה במקרה?
    לא לאכילה כמובן 🙂
    11. מאת מיכל:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 9:46 לערוך

    מאשה את באמת כותבת נפלא! ומדהים שהצלחת כל כך לשעשע עם נושא כל כך כאוב.. אנחנו דרך אגב שקלנו המון פעמים לאכול את שתי הכלבות היפיפיות שלנו. הן ניזונות מאוכל כל כך יקר ואכותי, הן ישנות במיטות ועל הספות, הן רכות ומריחות נפלא ובקייץ הן רוחצות יום יום בים וזה רק מעט מחיי הכלב שלהן. מה שמציל אותן מהמנגל, זו העובדה שאני מאחלת לעצמי להיות אחת משתיהן בגלגול הבא וממש מבעיט לחשוב שאגמור את חיי על שיפוד…
    12. מאת גאיה:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 10:26 לערוך

    זה מגעיל לקרוא ועוד בעמוד הראשי.
    13. מאת עמלמול:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 11:35 לערוך

    יותר מגעיל לקרא שמשפחה שלמה נשרפה על הכביש בתאונה טיפשית. וזה בכל העיתונים. בכל המדינה. בכל מקום. כל הזמן.
    14. מאת קולו:
    יום שלישי, 09 במרץ 2010 בשעה 11:57 לערוך

    מה, משפחה שלמה נשרפה ואף אחד אפילו לא אכל אותם? איזה בזבוז משווע!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close