זוגיות ומשפחהכתיבה פרטית

מונדיאל למוח

חשבתי מצאתי בחור עדין, מוזיקנט, מניו יורק.
עכשיו מסתבר שגם לו יש מונדיאל בארון.
זה לא היה מפריע לי לולא הזמבורות. איזה רעש יא ווראדי.
לקח לי כמה ימים להבין שזה לא רק חימום שלפני משחק אלא פעמיים-שלוש ביום 90 דקות כל פעם, של גלי סאונד גבוהים נון סטופ.

מחדרו, שבימים כתיקונם עולה ממנו סולו גיטרה מהפנט, נשמע שאון הבובוזלה או וובוזלה או איך שקוראים לצפצפה האימתנית. הוא מגיח כדי לעדכן אותי במה שחשוב: "הנבחרת הניוזלנדית מצחיקה ; מבחינת דציבלים, להיות במגרש במונדיאל זה כמו להיות ליד מנוע של מטוס ממריא ; יש כאן אישיו, מדברים על זה בחדשות, רשתות הטלויזיה לא מצליחות להתגבר על הרעש; מומחי קול מהעולם עובדים על המצאה שתצליח לנקות קצת את הסאונד. יש בחור ישראלי שאפילו אולי יצליח.. ; התחילו לייבא את זה לישראל.. ; נשיא פיפ"א אמר שהוא לא אוסר את השימוש בצפצפות מתוך כבוד לתרבות האפריקנית..; זה ממש באסה לראות משחק בלי לשמוע את הפרשנים אבל את לא מבינה מה זה אפריקה" [ופה בא סיפור אישי (מצחיק!) על אפריקה].

מעניין מה ההשפעה האנרגטית של כל כך הרבה אנשים ביחד תוקעים בחצוצרות.
זה יכול למוטט עיר. מה גם שהצליל המונוטוני והרם עובר לשאר העולם דרך כל מסך אפשרי.
אם יש לעולם הזה שכבת כמו-אוזון שמורכבת מצליל, הבובוזלות עושות בה חור.
או שאולי החור הוא רק בראש שלי.

הנה הוא שורק מהחדר ומוחא כפיים.

הערב אילנה ואני נצא ביחד לבלות 🙂

תגיות
הראה עוד

8 thoughts on “מונדיאל למוח”

  1. סיגל, אני איתך…
    במיוחד חביב עלי אופן המשחק הברזילאי. הם ממש רקדנים.
    הנבחרת הספרדית מלאה בחתיכים – כל אחד שאף הורס.
    כשאני מציינת את זה אהובי מעיר: "חתיכים חתיכים אבל לא יודעים עבודת צוות.." נקמן.
    בקיצור, לא בטוח שהכדורגל עצמו הוא מה שעושה לי את זה במונדיאל כמו האפשרות להתקרב אל הישות הגברית, שבבית ועל המסך 🙂

  2. עד כמה שזה מפתיע ומאוד לא צפוי,
    אני מוצאת את עצמי מרותקת למסך ולכדור ולריצות ולכל ההתנהלות הזאת על המגרש הירוק, עם פרשן צמוד לצידי, וזה אשכרה נהיה לי מעניין!
    עד גבול מסויים כמובן ויש הבדל בין המדינות והמשחקים
    אבל אפשר לומר שנגמלתי מהטראומה והתיאוב שליוו אותי רב חיי.

כתיבת תגובה

Close