השימושון

העץ הנדיב

נורית שגב ויעלה אורן זלאיט הבינו היום בדיעבד, כי גזירת העצים חיה ונושמת, לעומת העצים עצמם. הנה מכתב שהן הפיצו הערב:

פעם גדלה פה שקדיה
צילום: נועם לסטר

למר חיים געש שלום רב.
לאחר מוראות ט"ו בשבט והסערה בעקבותיהם, הנחנו כי הרגישות לעצים הובנה, וכי העובדים הנמרצים ברחבי המושבה יקפידו שלא לכרות או לגרום למותם של עצים.
בעיקר לא אלה המוגנים ב"פקודת היערות".
לצערי הסתבר כי השקדיה הגדולה בפינת רחובות הדקלים והצפירה נעקרה והושמדה. (שקד מצוי).
אנשי קק"ל לא נתנו כל היתר לכך.

גם אם היה הכרח להזיזה- הרי זו העונה להעתיקה בבטחה! העתקה כזו הינה פשוטה יחסית, ואחוזי ההצלחה גבוהים.
באותה עת עצרנו שני טרקטורים אחרי שחשפו שרשי אלון תבור ענק ושתי גרווילאות חסונות. כולם מוגנים, כולם ללא היתר.
אנחנו מבקשים להשמיע קולנו. הינך מוזמן.
ולכל שאר המכותבים:
ניפגש מחר (יום ששי) בשעה 16:00 ברחבת המועצה.
אתם מוזמנים להצטייד בענפים מעצים שנכרתו במסגרת עבודות הפיתוח, בשלטים (מוכנים או כאלה שנכין יחד במקום, לצורך כך כדאי להביא גם בריסטולים, טושים וכולי) שייתלו אח"כ ברחבי המושבה. אפשר גם להביא מחצלות, סירי תה, כלי נגינה וכן – ילדים. זהו שיעור חשוב בטבע, וגם בדמוקרטיה. אנא הפיצו גם בס.מ.ס.

הראה עוד

3 thoughts on “העץ הנדיב”

  1. שלום לכם
    אני לא ידעתי על כך ואני מזועזעת. אין לי מילים.
    תמיד כשעברנו שם בזמן פריחתה, דיברנו על כך שזו השקדיה היחידה שרואים בפרדס-חנה, משום מה. ועכשיו הורידו אותה. קשה להאמין.
    הדברים האלה לא מתאימים לגעש, הספריה, השקדיה, מה קורה פה?
    מי צריך פיתוח, אם מורידים שקדיה, פוגעים באלון?

    עצוב,
    שולי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close