טורים אישייםכתיבה פרטית

מחשבה שנייה על ברית מילה

[רני כשר]

אנא, החזירו לי את החתיכה החסרה!
(זהירות! גבר גלוי-לב המביע רגשות; גבר המחפש אמפתיה ומבקש שלא ילגלגו עליו; גבר שכותב ללא טיפת ציניות, לשם שינוי…)

אני עסוק כבר הרבה שנים, ובעיקר בזמן האחרון, בניסיון להגן על תינוקות מפני חיתוך מיותר, מזיק וכואב באיבר המין שלהם, ופתאום הבנתי שזה לא הם, התינוקות.

זה אני!

זה אני שחסרים לי כעשרה ס"מ רבועים של רקמה בריאה, עשירה בעצבים ובבלוטות, שהיתה אמורה להביא לי עונג, שמחה ואושר בארבעים השנים האחרונות.

זה אני הנכה, שעבר התעללות מינית בגיל 8 ימים בעקבות ההחלטה האומללה ההיא של הוריי, לפני כ-54 שנים. זה אני שסובל לעתים מכאבים לאחר קיום יחסי-מין או לאחר אוננות (בעקבות שפשוף של עור מתוח מידי וחומרי סיכה מעטים מידי), ולעתים אפילו לא מצליח לגמור בשל כך. וכל זה מלווה במבוכה ותסכול שלי ושל בת הזוג שלי. (ולי יש בת זוג! אילו היה לי בן-זוג, כל הנ"ל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע!).

כן, אני מפנטז לעתים – אולי אנסה לשחזר את העורלה שהסירו לי, ואחזיר לי את מה שמגיע לי? הרי בארה"ב יש תנועה גדולה של גברים כאלו, וגם בעם היהודי היו לא מעטים שעשו כך בתקופות שונות בהיסטוריה (פרק שלם בספר החדש "מחשבה שניה על ברית מילה" יוקדש לנושא "שיחזור עורלה – אז והיום).

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=16270

אבל אז אני חושב: בטח אתקל בלגלוג וגיחוך מכל הכיוונים – מבת זוגי, ממשפחתי, מחבריי, ואפילו מהרופאים.

והרי, אילו הייתי אישה, אשר עברה חס וחלילה כריתת שד – שיחזור השד שלה לא היה נחשב לעולם כגחמה אסטטית מיותרת או שיגעון נשי בלתי מוסבר. ברור לכולם שזהו צורך אמיתי והכרחי להחזרת נשיותה והכבוד העצמי שלה.

אבל אני גבר (!), ואני חי בחברה גברית בה כולם מוותרים על החלק הכי מענג בגופם – רק כדי להיות שייכים לחברה, שזה מה שהכי חשוב לה כדי שיהיו שייכים.

וכולנו שותקים!

כן, אתם שם ביציע הכבוד, הגברים, שאולי גם לכם קורה לעתים מעט ממה שהזכרתי למעלה; ואולי יותר. אבל חשוב לכם להמשיך את המסורת, ובעיקר לדאוג שגם לבן שלכם יהיה פין כמו שלכם…

ואתן שם ביציע המרוחק (ככה זה בחברה פטריארכלית) – הנשים; גם אתן שותקות!

זאת למרות שמכריחים אתכן למסור את בנכן שמונה ימים אחרי הלידה, כדי שיחתכו באיבר מינו (לרוב בלי הרדמה אבל כולל מציצה). ובנוסף, אתן מתעלמות (ביודעין? מחוסר מודעות?) מכך שגם חיי המין שלכן היו יכולים להיות הרבה יותר קלים ומהנים, אילו-רק בן הזוג שלכם לא היה נכה…

והרי כבר הרמב"ם אמר: "והיות המילה מחלשת כוח הקושי [המילה מחלישה את הזיקפה] ופעמים שתחסר ההנאה [ומקטינה את ההנאה מיחסי המין], הוא דבר שאין ספק בו כי האבר כשישפך דמו ויוסר מכסהו [הערלה] מתחילת בריאתו יחלש בלי ספק, ובבאור אמרו החכמים ז"ל הנבעלת לערל קשה לפרוש ממנו, זהו החזק בטעמי המילה אצלי".

לא. אני לא כועס על הוריי שעוללו לי את זה. שוחחתי עמם על כך. הם דווקא חשבו לוותר על זה, אבל זו לא היתה אופציה, אז.

אני כועס על החברה שאלו מנהגיה וזהו המוסר הכפול שלה (לחתוך זנבות של כלבים וחתולים – לא חוקי. לחתוך פין של תינוק – חוקי!). חברה שמפמפמת לנו כל הזמן, שגם אם לא נשמור שבת, או כשרות, או אפילו את יום הכיפורים – כולנו עַם אחד. אבל אם אחליט לשמור על הפין של בני הקט שלם ומתפקד – הוא עלול להיחשב (כשיגיע למצוות) כ"ערל החייב בעונש כרת", "עוכר ישראל", "נוטש מסורת אבות", או "בוגד בערכים שאבותיו מסרו את נפשם עבורם".

קשה לי להיות שייך לחברה, שחבריה המועדפים הם: גבר מוקטן-יכולות-מיניוֹת; אישה שמגבילים את יכולותיה המיניוֹת ע"י כך שכופים עליה בן-זוג נכה; אֵם שכופים עליה פגיעה חמורה בתינוקה למרות האינסטינקטים האימהיים שלה; ותינוק המובל כקורבן-מעט לקהילתו כאות ברית בינו ובין האלוהים…

אני השתחררתי מהלולאה החונקת הזאת. אני השארתי 3 מבניי תמימים.

ויש עוד אלפי הורים ישראלים שעשו כמוני!

מי מצטרף?

על רני כשר:

רני כשרשלום. שמי רני כשר. אני נשוי ואב ל-6 ילדים. כבר יותר מעשרים שנה, מאז הקמת "באופן טבעי", אני עוסק בטבע האדם, וזאת לאחר ששנים קודם לכן עסקתי (גם היום) בטבע הארץ וידיעת הארץ. על-פי השקפתי, בריאותו הפיזית והנפשית של האדם, וכך גם של העולם כולו, איבדו לא מעט כאשר התרבות התגברה על הטבע. אחת הדרכים לתקן זאת היא לאמץ כמה שיותר עקרונות טבעיים בתוך חיינו התרבותיים. כך בנושאי חינוך, כך בנושאי בריאות, צרכנות ותזונה, וכך גם בנושאים אחרים שקשורים לאורח החיים שלנו. כדי לחיות בעולם מאוזן ובריא, חשוב שנמנע ככל האפשר מגילויי אלימות כלשהי – נגד הטבע ומרכיביו, וכמובן נגד בני האדם. הסרת חלקים מאיברי מין של תינוקות בריאים ושלמים – נכללת להשקפתי באלימות כזאת. בעשרים השנה האחרונות אני חלק מצוות מסור שמושך אחריו את קהילת "באופן טבעי", וזאת ביחד עם עיסוקים נוספים שלי בתחום הטבע, כמו הדרכת טיולי טבע וליקוט צמחים, הרצאות בנושאי טבע וסביבה, וכן הפעלת עסק עצמאי שהוא בית מלאכה בו אני מפעיל בית דפוס קטן, וכן מתקן וכורך ספרים בשיטות קלאסיות ומודרניות. אני מרגיש שעשרים השנה האחרונות הכינו אותי היטב לפרויקט החדש והמרגש אליו אני מציע לכם להצטרף – העלאת נושא "ברית המילה" לסדר היום הציבורי, וזאת מתוך כוח קהילתי שימנה מספר גדול ככל היותר אנשים, המוכנים לבחון את הנושא ולשקול את ברית המילה במחשבה שניה"… אשמח אם תצטרפו אליי לפרויקט כתיבת הספר "מחשבה שניה על ברית מילה". תודה.

תגיות
הראה עוד

2 thoughts on “מחשבה שנייה על ברית מילה”

  1. ובעברית צחה , אנא עזרו לי , אני לא רוצה להיות יהודי. ותשובתי : אתה בכיוון , דור או שניים ואתה מסודר בתור גוי כשר . אפשר גם לחגוג כריסמס .

    נ.ב החפירה הזו מזכירה מסיון נגד ברית מילה . תנוח, אה כן וברוך בואך למועדון האנטישמיות הפוסט מודרנית .

    1. שלום נירה, את רצינית?! אם הוא לא היה רוצה להיות יהודי הוא היה טס לאירופה או לארצות הברית, וחי את חייו בשקט ונותן לנו לחתוך את הזין בשקט. אבל לא, רני החליט לחיות בישראל, להתעסק בצורה רציונלית בנושא, והחליט לא לימול את בניו. למה את חושבת שיש לך את הזכות לשלול ממנו את היותו יהודי בגלל זה? ואת עוד טוענת שהוא אנטישמי? למה היהדות שלך יותר טובה משלו?

      נ.ב: ברוכה הבאה למועדון הפיכת היהדות לפנאטית וקיצונית

כתיבת תגובה

Close