2012 זה עכשיוהתפתחות האתרטורים אישייםכלליכתיבה פרטיתסביבה וקהילה

מחשבות על יאיר לפיד

אתמול, בדיוק שהייתי בדרך ממשו אחד למשו אחר, תפסה אותי הידיעה על מעברו של יאיר לפיד לפוליטיקה. וכמו מזג האויר המשתנה שבחוץ, רצו לי מחשבות ותחושות מעורבבות בראש.

הנה כמה מהן:

"וואו, הוא יכול להיות ראש הממשלה הבא!"
"רגע, בעצם הוא נורא מזכיר את ביבי"
"הגיע הזמן, היה ברור שזה עומד לקרות"
"מסכן, לאן הוא נכנס ואיך יתמודד עם הצל של אבא טומי שיש לו על הראש"
"שיוסיף למפלגה שלו את דפני ליף וסתיו שפיר ואני בטוח מצביע בשבילו"
"ואולי הוא בכלל יצטרף למפלגה קיימת? יש מצב שיסכים להיות מס' שניים של מישהו?"
"מה שבטוח הולך להיות מעניין!"

– ואז, אחרי שסיימתי את המשו השני נכנסתי קצת לקרוא על המהלך. היה לי ברור שלכולם ירעדו הרגליים כי אם יפעל נכון יאיר יכול לנגוס מהעוגות של (כמעט) כולם. היה לי גם ברור שלפיד הוא "האבא" של נושא הון-שלטון, הוא מקורב לכל העולם ואחותו ושלא ממנו תצא לנו מדינה סוציאליסטית, עם כל הכבוד לאמנה החברתית שפרסם.  כמובן שליבי נתמלא תקווה שלפחות ייתן רוח גבית להפרדת הדת מהמדינה.

אני לא יודע עד כמה אתגעגע לטורים ולמהדורות החדשות שלו (שראיתי מעט מאוד מהן), אני רק מקווה שישמור על נועם הליכות גם בביצה הסרוחה שאליה הוא נכנס.

אני לא יודע אם ימשיך ללבוש רק שחור ואם יקראו לו "יאיר" (במילעל) או ישאירו את "יאיר לפיד" מהטלוויזיה…

אני לא יודע עד כמה יצליח אבל אני בכל מקרה, מעדיף לחבק את רוח האופטימיות הזעירה, לבנתיים, אלא אם יתגלה אחרת.

(אופס, איך שאני בא להעלות את הפוסט גם נועם שליט מצטרף לקלחת. וואו. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר).

תגיות
הראה עוד

4 thoughts on “מחשבות על יאיר לפיד”

כתיבת תגובה

Close