אמנות ועיצובמקום שמורסביבה וקהילה

מושצינסקי – מלון, קפה, אדם

[מאת: אילנה פלדה, פרויקט מקום שמור]

מה שהופך את השם מושצינסקי למיתולוגיה מקומית, היא העובדה שכל הילדים של אז עוד זוכרים את הפינה של מלון מושצינסקי- רמון
עם דלפק הגזוז והגלידה, זוכרים איך אהבו להציק לאיש שכינה את עצמו "ראשון הראשונים".
גם היום, 65 שנים אחרי, הם מספרים איך זרקו אבנים ופיצצו לו את הבלונים של הגזוז אחרי מסיבות כיתה, איך זרקו קפצונים לעבר המלון, צעקו ואהבו לראות את מושצינסקי מתרגז. אחד מאותם שובבים, כפי שגם העיד על עצמו, היה רמי בר עוז (ברוזה), אשר סעד את מושצינסקי בערוב ימיו במלבן (שהם) פרדס חנה, בשבוע שעבר רמי הלך לעולמו. מקדישה לך רמי את הפוסט הזה.

סוג המבנה: בית מלון וקפה
כתובת:
 הדקלים פינת החרובים
שנת הקמה: 1931
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי: בנייה מקומית
משמש היום:מגורים

יוסף מושצ'ינסקי הגיע מאוקראינה והתיישב באדמות רביה בשנת 1928. הקים את הצריף הראשון ברחוב הפועלים (רחוב הראשונים)
עוד לפני שש המשפחות הראשונות של פועלי פיק"א שהתיישבו בשכונה. בצריף פתח את המכולת הראשונה שם גם "אכלו אצלי 45 פועלים של רוטנברג שהקימו את הקו החשמל הראשון"  סיפר בראיון לבית הראשונים.
בשנת-1931 ירד עם מניה אשתו לרחוב 500 פינת החרובים, לבנות את בית המלון הראשון של פרדס חנה, מלון מושצינסקי שהחליף בשנות ה- 40' את שמו למלון רמון. באלכסון לקופת חולים (בית טיפת חלב) הוא בנה שני בתים צמודים, בסגנון כפרי פשוט עם גג רעפים. בית בן קומה אחת ומאחוריו בניין של שתי קומות שכלל רק 3 חדרי אירוח לשלושה אורחים בכל חדר, סלון משותף ומטבח לאורחים. (על הקונסטרוקציה מ 1929 חתום ע. רר מחדרה) הבית הקדמי הפונה לרחוב הדקלים שימש כ'לובי' לבית המלון שבחלק האחורי. בהמשך, המרפסת הפכה לקיוסק (1949 בתכנונו של ד. נודל) ובו הציבו דלפק עם גלידה וגזוז.

1939, מלון מושצינסקי, צילום: פוטו זיס-תל שלום *ארכיון בית הראשונים

בחצר, קפה גן עם שמשיות אופנתיות ועצי פרי. במודעה בעיתון פרסם – "מקום מרגוע…האורחים יושבים ומגישים להם אוכל
בצל העצים העתיקים, בגינה המלאה פרחים. סביב לפנסיון גן עצי פרי: תפוחים, שזיפים, ענבים. ברשותו של כל אורח לקבל הביתה
20-15 ק"ג תפוחי עץ מזנים שונים במחיר כפרי. בואו והוכחו. שני רגעים מתחנת "אגד"…". דודי שליט, אחד מאותם שובבים, זוכר
שהיה שם גם עץ אגוז מלך שהאמינו ביכולתו לגרש יתושים, ושימש כחלק ממסע הפרסום של הגן. עד היום מטמר שם עץ אראוקריה
גדול שנראה כי היה אופנתי בימים ההם.
בצמוד למלון הוא השכיר חנות קטנה לאדון אנגל– חנות ספרים, עיתונים ומכשירי כתיבה ראשונה במושבה. הבית של קופת חולים שם
מימי פיק"א, בשנת 1936-8 נבנו בית פרידמן ובית וכטל והפינה של רחוב הייקים הפכה למרכז, כל הילדים נהרו לשם לאכול גלידה
לשתות גזוז ולהציק למושצינסקי.

1940, חזית בית מלון וגלידה מושצינסקי. * ארכיון בית הראשונים
1936, משפ' דונינג בצילום פרידה מדודים מאמריקה בחזית המלון *ארכיון בית הראשונים

מהסיפורים ומעשרות מכתבי התלונה שכתב לרשויות, שנפתחו ב "רבותי הנכבדים.." בגוף שלישי ובעברית מתגלגלת, עולה כי היה מלא חשיבות עצמית, רגזן וזועם, איש ריב ומדון המסוכסך עם השכנים הילדים והרשויות. מההתכתבות כנגד הדבורים בכוורות של השכן
ברנדשטטר שפוגעות בהכנסתו, מפריעות לאורחים הבאים לקנות גלידה, (הועד בתשובה הציע לו להחליף את הברזים של הסירופ המתוק!).
מהסוחרים השכנים דרש "…לא להביא ולמכור לילדים אקדחים עם כדורים לפורים.. ילדי בית הספר מתווספים ברחובות בפורים, דורשים שיכבדו אותם בממתקים עושים צעקות. זורקים אבנים, שוברים שמשות ועושים סקנדלים..". הפרנסה במושבה הקטנה והמרוחקת תמיד
היתה קשה ומושצינסקי האשים את כל העולם ותבע זכויות ראשונים. "המצב רע ואין שום הכנסה מהמלון…..אם אין זכות אז אין גם התחייבות" כתב לועד המושבה ואיים כי לא ישלם מיסים.

1950. שלג בפרדס חנה על רקע מלון רמון *ארכיון בית הראשונים

בשנות ה-40' כאשר הבריטים מלאו את בתי הקפה שנפתחו מסביב הוא כותב לועד כי אצלו אין ריקודים "קלקול נפשות"  ולכן גם הכנסותיו קטנות משל קפה גינתי, עדן וניר שאליהם באים הקצינים והסרג'נטים. גם אצל שטרן "רותח כל היום". לוועד המושבה כתב כי "פנסיון שטרן
לקח את כל הרווחים ולא נותנת לאורחים להגיע עד מושינסקי. ..אנשים הולכים לאכול ולישון בתל צבי. בפנסיון אצל ד"ר ויס וגם אצל ד"ר מנשה. אלינו לא נותנים לגשת" בהסתדרות התלונן שהזמינה אצלו חדר בשביל המרצה מלכין, "הורידו אותו מהאוטובוס והכניסו אותו ישר לפנסיון שטרן" שהיה מול תחנת אגד הראשונה (בצריף של בירנבוים), שם גם נהג לעמוד עם שלט כדי להביא אורחים למלון שלו במורד הרחוב. במכתב אחר ביקש מהרשויות " ..להתחשב ביהודי הראשון, שסבל די מאז שהגיע. לא לשלם מיסים והגלגל מסתובב ומאין לקחת הסכומים האלה? …האנשים שקמו עלינו ולקחו את הכנסותינו.." כותב על המתחרים שלו.  גם המתחרים התלוננו עליו כי הזמין חיילים אנגלים, "למסבאה שלו" השקה אותם כדבעי ובשכרותם צעקו וזרקו אבנים על הסביבה. כנראה שהעולם כמנהגו נוהג.
מדיווח למועצה בשנת 1952, כתב כי בפגישה במלון רמון התאספו חברי "ארגון בעלי מלון, בתי קפה ומסעדות" ואחרי דיונים סוערים נבחרו חברים חדשים "ובתור יושב ראש נבחרו מר מושצינסקי וסגנו מר סימון". למרות היותו נרגן ומרבה להתלונן נמצא גם מכתב התנצלות שלו "מכיר בזה את השגיאה ששגיתי בעקרי דקל שהיה נטוע ברחוב לפני ביתי. עוד ביום העקירה שתלתי שתיל דקל אחר…אני חוזר ומודיע כי אני מצטער ומתחרט בכל לבי על מעשה זה.." היום אין זכר לדקלים שהיו גם בחלק זה של רחוב הדקלים.

מודעה בעיתונות * ארכיון בית הראשונים
מבט לסלון והמטבח במלון *ארכיון בית הראשונים, עיבוד צבע: דר' ווין מנקוס
חדר אורחים במלון *ארכיון בית הראשונים, עיבוד צבע: דר' ווין מנקוס
מטבח המלון *ארכיון בית הראשונים, עיבוד צבע: דר' ווין מנקוס

האורחים במלון היו רופאים ופקידים ממשלתיים, מרצים של ההסתדרות, אורחי ועדת התרבות, תלמידות סמינר וחיילים בריטיים,
כולם הגיעו למושבה המרוחקת ונשארו ללון כאן ללילה.  שחקני האוהל או הבימה לנו כאן אחרי ההצגה באמפיתיאטרון הסמוך.
החשבון עבור חדר לינה וארוחת ערב לגב' גברת מרכוס (רחל?) היה 285 לא"י. ה"אולם" הושכר להתכנסות וועד המושבה,
להם הגיש חשבון על 24 כוסות תה ועוגות, סיגריות וגפרורים  בסך 5 לירות ו 700 פרוטת. מועצת פועלי פרדס חנה שלחה הזמנה
למסיבה הנערכת לחברי "הבמה" במוצאי שבת אחרי ההצגה בגנת קפה מושצינסקי.
עם השנים המרכז התפתח דרומה, למרכז החדש סביב ככר הנשיא. האורחים התמעטו ובית המלון נסגר בסוף שנות ה-60'.
מניה נפטרה ב 1972, יוסף מושצינסקי נפטר בשנת 1975. הבית נמכר והיום הוא בית מגורים למשפחתם של מיטל וד"ר ווין מנכוס.
בשנים האחרונות הפינה התעוררה לחיים, בית טיפת חלב הושאל ע"י משפחת תבורי לארגון מעגלים והיום למרכז לנוער אתיופי, בבית
וכטל התמקם חומוס יוסף ולאחרונה נוספה פינת חמד לפינה, בבית פרידמן נפתח בית הקפה וחנות הבגדים של גבריאלה ורות.

יוסף מושצינסקי במרפסת. מלון רמון סוף שנות ה-50'   *ארכיון בית הראשונים, עיבוד צבע: דר' ווין מנקוס
מלון רמון סוף שנות ה-50'  *ארכיון בית הראשונים, עיבוד צבע: דר' ווין מנקוס
2008, נלון מושצינסקי, הדקלים פינת החרובים. צילום: זכריה בן דוד *ארכיון בית הראשונים
2011, בית המלון ובית וכטל מימין
2008, מבט על הפינה מרחוב החרובים על בית פרידמן ואחריו מושצינסקי. צילום: זכריה בן דוד *ארכיון בית הראשונים
2011, מבט מרחוב הבוטנים מערבה לפינת רחוב הדקלים
2008, לשעבר, מלון מושצינסקי. צילום: זכריה בן דוד *ארכיון בית הראשונים
2011, פנים הבית, התקרה המתעגלת מקורית
2011, פנים הבית. גרם המדרגות מקומה שניה

* מקורות: ארכיון בית הראשונים | ילדי פרדס חנה הוותיקים: דודי ונעמי שליט, חנניה דן, אמלה' בן יעקב, יעל פניני, רמי בר עוז ז"ל,
ותודה גם למשפ' מנקוס

תגיות
הראה עוד

10 thoughts on “מושצינסקי – מלון, קפה, אדם”

  1. תודה לכולכן, מה זה רק בנות כאן?. נכון האירוע לא יקרה בלי כסף. תמיד אשמח לרעיונות איך להגיע אליו. עוד לא מיואשת. אוהבת ומאמינה בפרוייקט

  2. אפילו שאנחנו קצת משוחדות..
    הכתבה מקסימה וממלאת הערכה לחלוצי העסקים של פרדס חנה. תמשיכי לכתוב עוד ועוד.

  3. מעניין מאד, תודה.
    האם ישנה איזושהיא תוכנית על להצמיד לוחיות לבתים? ברקודים לאייפונים? מידע בשטח?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close