יוזמות חופשיות

מלכים ומלכות (נפגשים לשח-מט) בכרכור

[מאת: ארנון חלמיש]

יולי 2003. ערב קייץ הביל בתל אביב. כבכל ערב, תל אביבים רבים יוצאים לשדרות רוטשילד עם טפם וכלביהם, לראות אנשים, להיראות, ליהנות. בתי הקפה בשדרה הומים שותי ברד פסיפלורה וקפה קר. שחקני הפטנק זורקים כדוריהם הכבדים, רוכבי הרולר בליידס של שלישי בערב חולפים בסך.השדרה שמחה וצוהלת.

שחמט רחוב וכאילו ללא קשר למתרחש, מגיע עזי עם שלושה חברים, ופורס שטיחים, מחצלות וכריות על שטח פנוי בין מזא"ה לבלפור. הם שולפים מתיקיהם כמה לוחות שחמט וכלים, ומסדרים אותם על המחצלות. מתחילים לשחק.
תחילה, העוברים ושבים לא ידעו איך לאכול את המחזה שעיניהם ראו זה עתה. שיחות בנוסח "ת'שמעי, את לא יודעת איזה קטעים פה. כל מיני חנונים משחקים שחמט באמצע השדרה" הפכו לטקסט ששמענו לא מעט.

עם הזמן, הצטרפו עוד ועוד חברים. עוד שטיחים ומחצלות, עוד מערכות שחמט. קהל השחקנים צמח והתגוון. בני עשר לצד בני חמישים. ומהמפגש צמחו חברויות, צמחה קהילה. מאות אנשים זכו לקבל מעזי, כל יום שלישי, אימייל לקראת המפגש, ובו שיר אקטואלי והודעות שונות.
בתשע בערב היינו פורסים את הציוד ובשלוש לפנות בוקר היינו עולים בסולם ומאפסנים אותו על הגג בנוה צדק. ואחר כך בדירה נטושה שמצאנו בקרבת מקום. בחורפים היינו עוזבים את השדרה, ומעבירים את הפעילות לבתי קפה שונים ברחבי העיר. היו גם רגעים קשים, עת גילינו שארגון המפגש תובע מאיתנו זמן וכח שלא היו בנמצא, אך לא ויתרנו, גייסנו אנשים שיעזרו בארגון, והעסק המשיך לפרוח.
כך, כל יום שלישי, כבר תשע שנים.

"בוריס המומר משחק שח. הביא עימו מערכת שח. יוצא לחצר. שולחן. שני כסאות. לוח פרוס. צלמים. מסודרים.
אין מי שישחק עימו.
פונה אליו.
אישית.
משחק מתחיל.
צלילות מחשבה, שלא ניתן לפלל כי קיימת. לא ניתן להעלותה על הדעת. לא ניתן לדמיין.
צלילות מחשבה של מחנה. אויר קל. אוכל דל. מחשבה שאינה מסתאבת. מחשבה – טוהר. מוחלט." (מתוך "אטאר". שלמה קאלו מתאר תחרות שחמט במחנה ריכוז).

כבר חמש שנים שאני גר כאן בכרכור. והמחשבות על ארגון פעילות דומה גם כאן אצלנו, שהיו רדומות בתקופה הזו, החלו לאחרונה לנסות להיתרגם לפסים מעשיים. החיסרון הגדול של המושבה החופשית שלנו, כמו גם של עוד הרבה מושבות וערים בארץ, הוא שאין בה שדרות רוטשילד. אין בה מין מסלול כזה, בו עוברים לעת ערב המוני בני אדם. היתרון שלה, הוא שיש בה קהילה, שיש בה אנשים הצמאים לפעילות. או כך לפחות אני מקוה.
עכשיו מצאנו אכסניה חמה ונעימה לפעילות. קפה כרכור. אין כאן שטיחים ומחצלות. אבל יש קפה טוב, או בירה צוננת. שניהם הולכים טוב עם שחמט. ויש שירות נעים, ומזג אויר שכרגע מסביר פנים. ויש גרעין קטן של שלושה ארבעה חברים שכבר התחילו לפקוד את בית הקפה עם לוחות שחמט. ואנחנו מזמינים אתכם לעזור לגרעין הזה להתפתח ולגדול. נפתור חידות שחמט, נשחק, ונהנה מכל העומק והיופי שיש למשחק הזה להציע.

"כל המחנה כולו, כאן. שני שוטרים מציצים מפקידה לפקידה. שוקלים אם ההצצה במשחק עולה בקנה אחד עם חוקי השוטרים הממונים על המחנה, השומרים עליו, הפוקחים עין על האסירים. עז רצונם לצפות. מפנים להם מקום. ללא אומר ודברים. השוטרים נענים. מחמירים פנים. על כל צרה שלא תבוא. מגיעים אל המשחקים. החומרה נשברת. מבוכה מתנדפת. ייתכן ואין להם מושג משחמט. ייתכן. רווים את האווירה. קולטים את רוח התחרות. מתח מדגדג בעצמות, מכווץ כיווץ נעים את הקיבה, מוסיף ברק לעינים. ממריץ מחשבה. מגוון רגש.
לא נותר אסיר בצריף. כולם כאן. גבר, אישה, זקן, נער. ניתן לערוך מפקד. לא לכולם מקום ליד שולחן התחרות. לא כולם צופים במשחק, לא כולם מכירים את המשחק. אף על פי כן, יורדים אצטבותיהם, ממשיכים להצטופף.
עליו לשחק. להוסיף ולשחק. חובתו."

אנחנו לא במחנה ריכוז, תודה לאל. אבל גם אנחנו מציעים ברק בעינים. ומקוים לראות גבר, אישה, זקן ונער. ימי רביעי בערב, משמונה וחצי ועד שהאנשים הטובים מהקפה רוצים ללכת לישון.

ותודה ללירון שאיפשרה את קיום הפעילות אצלה בקפה.

לפרטים נוספים: ארנון 054-4883554

הראה עוד

4 thoughts on “מלכים ומלכות (נפגשים לשח-מט) בכרכור”

כתיבת תגובה

Close