אינטרנטהתפתחות האתרזוגיות ומשפחהיוזמות חופשיותכתיבה פרטיתסביבה וקהילהשיטוטים

מסעות בספה ומעבר

היה יום מעניין אתמול.
אני יכולה לקחת את זה למקום של גידופים על הוט אבל זה לא מקדם אותי לשום מקום. יותר פרודוקטיבי לחשוב חיובי. כלומר, לא ליפות את המציאות ולהגיד איזה מגניבים הוט שהם שלחו אותי אתמול פעמיים לבית קפה לעבוד, אלא לראות מה נולד בהכרה שלי בעקבות השינוי הפתאומי בתכנית.

שמתי לב ש:
אני יותר יעילה כשיש לי זמן ממוקד לעבודה.
כשהמחשב לא קורא לי 24/7 אני יותר פנויה להקשיב לקולות שעולים בתוכי, להקדיש רגע כדי לצוף על הספה, לא מתוך בריחה ממטלות היומיום אלא כדי לחלום בהקיץ. חלימה שהיא חלק מהטבע שלי ואפילו מופיעה במפת הטוטם שלי בקלף שמייצג את הרוח (באדמה אני נמלה עמלנית..). חלימה שאת חלקה אני זוכרת ואת חלקה לא, שלפעמים אני מתעוררת ממנה יודעת ולפעמים סתומה.

לפני שנירדמתי, מסתגלת לתסריט שגם מחר, כלומר היום, לא יהיה אינטרנט עד שהטכנאי יגיע, עלה בי רעיון: לצאת לכתוב בכלמיני מקומות – לא רק בתי קפה – גם משתלות, קניוניות, חנות, משרד, איפה שאפשר למצוא כסא וחיבור לאינטרנט. הכתיבה יכולה להיות רישום אונליין של המקום וההתרחשות שקורית בו באותו רגע (ואז יש לה ערך שיווקי) או כתיבה אחרת שקשורה במרחב הקהילתי, וממומנת ע"י בעל העסק שיארח אותי. משהו כמו "פוסט בחסות".
למשל: פוסט על ביקור בבניין ברחוב הצפירה, פוסט בעקבות הבניה החדשה, בוקר בבית הראשונים, פגישה עם חברי קהילה נגישה. הרבה דברים אני רוצה לעשות ואת חלקם גם עושה, ולמרות הרלוונטיות שלהם הם לא נכתבים. נשטפים בשוטף.
מעוניינים להשתתף? כתבו לי.

הבוקר, כשהתעוררנו כולנו בזמן, כולל המודם, נשאבתי מייד לגלישה. ינאי ביקש לשמוע את מכופף הבננות ואני איכשהו הגעתי למשפחה* עולם* טיול, אתר מעניין של משפחה שמטיילת בעולם, ומדברת על ההיבטים השונים של הגשמת החלום האוניברסלי. כולל מימון. נזכרתי בזה כי אתמול על הספה, באחת הגיחות פנימה, גיליתי שאני מפנטזת על כמה חודשים בסנטה פה. משהו שאני רוצה ומדחיקה בגלל הרבה סיבות. בעיקר בגלל כסף ובגלל שלילד שלי יש שני בתים.
[אחד העצבונות שמתגלים עם פרידה, מלבד התנפצות החלום על משפחה במובן הקלאסי (שנראית כל כך טוב בפרסומות למרכך כביסה), הוא כניסה לשיגרה במקום אחד. היתרונות קטנים וגם הם, פורחים על ערמת אשמה].

ובקשר לכסף, הללי, האמא באתר "משפחה עולם טיול", כותבת:

כשחולמים על מסעות, טיולים, חוויות מעולמות רחוקים, אין ברירה אלא להשתחרר מצורת המחשבה הזאת. להגמל. בלוגים על גבי בלוגים של טיילים מנוסים מרחבי העולם מדברים על הבנה עקרונית של הכסף כאמצעי לרכישת חוויות, לא יותר מכך. [מתוך הפוסט: כמה כסף באמת צריך בשביל טיול בעולם?]

בשבילי החיים הם מסע, וכבר כתבתי בעבר – הרפתקאות גדולות מתרחשות גם מתחת לאף. אפילו קהילה זה לא בהכרח עניין של מקום, אלא של גישה. הבלוג של נעמה, שהולך וחוזר מיפן ליזרעאל ליבניאל ועכשיו לקנדה, מוכיח את זה יופי. זה לא אומר שאני הולכת מחר לגור במקום אחר, אבל בהחלט בא לי להאריך את הרצועה.

לכן השנה, אולי לכבוד גיל 40 שתפס אותי מנמנמת על הספה, אני מעיזה למצוא ולהמציא דרכים נוספות להתפרנס ממושבה חופשית וממה שאני יודעת ואוהבת לעשות. קורס וורדפרס משלך נמצא כרגע בשלב הטעימות (המעוניינים בפרטים נוספים מוזמנים לשלוח מייל), ועוד כמה רעיונות מבעבעים על האש.

מה שמזכיר לי.. סיר לצהריים.

**

בתמונה – אם כבר רכוש אז שיבוא כמו הרפתקה: ספה פרחונית וכרית של לליפוף, ספה ירוקה מפייסבוק, שולחן קפה ושידה (לא בתמונה) מהאוסף, מנדלה של לימור קורומה, שמיכות צמר מדודה תירצה ז"ל. כל הסלון כולו: 1200 ש"ח.

הראה עוד

10 thoughts on “מסעות בספה ומעבר”

  1. פינגבאק: אנרגיה חדשה
  2. אולי יוון בחורף, לפני סנטה פה. האם בוגרי הכתיבה השיווקית ימציאו את עצמם מחדש? לפיסבוק פתרונים.

    אין ספק, שהלוקאל בלוג שלך הוא פורץ דרך ייחודי, שהעלה לדרגת אמנות את הג'אגלינג שבין השיח הציבורי והפרטי, השיווקי והסביבתי, העסקי והקהילתי. הרעיונות שלך על הכתיבה המתנהלת מהדרך מזכירים לי את החזון של יעקב הכט לגבי בתי ספר נודדים. גדולים וטובים שילבו תמונות ורעיונות וקהילה ואנשים. אני יכול לחשוב על סטיינבק ומסעותיו, קארבר, קרואק, המינגווי ועוד ועוד. אילנות גבוהים עד למאוד ואהובים. ממקומינו הקט, הקרוב לאדמה אני מצדיע ליושבי הבית. שאפו ליושבת הספה.

  3. ללמוד מרונית על החופש בכתיבה, על האישי שכל כך נוגע בנו, ומכאן שהאישי הוא מאוד רחב, על האופן שבו אדם שם את עצמו בעולם – גם הוירטואלי , וורדפרס או ב"עברית" בלוג משלך, הוא אחת הדרכים הנחמדות להמשיך ולרקום את רשת החוטים הדקיקים שמחברים אותנו למסעות של אחרים, למסעות של עצמינו ולעתים כשהנסיבות הם כאלה או אחרות , לעשות את זה בנמנום מהספה , רונית יקירתי את מקור להשראה והתפתחות גם בכתיבה וגם בנדיבות שלך ללמד את מה שאת יודעת אותנו לפתוח לנו חלון פרטי אל העולם המופלא של הסיבר , להיות שופים בחגיגה.
    תודה שאת משתפת ונוגעת בכל מני דרכים , ממליצה לעצמי להמשיך וללמוד ממך ולכל מי שרוצה לבוא וללמוד מרונית, איך לעשות את זה בדיוק כמו שמתאים לך.
    הרעיון שלך לכתוב שר מהמקום הוא מקסים ויכול להוליד בהמשך גם את המסע לסנטה פה.
    אמן, מגיע לך.

כתיבת תגובה

Close