השימושון

מעברים

שבוע שהילד היה חולה און & אוף.
האנתרופוסופים אומרים שילדים, לפני יום ההולדת שלהם, חוטפים מחלות חום ושזה תהליך בריא: החום עוזר להם לדמדם מעלה מעלה ולחזור משם עם מתנות הגיל.
בריא בבקרים, שובב בצהריים, הערב מגיע – פוף. מסתגרר בשבלול של רגישות מתבוננת, החום עולה, הסבלנות יורדת, הופ למיטה ואחר כך מקיץ חצי נמרץ חצי מעוך (יש דבר כזה), אנחנו קוראים סיפור בהמשכים (כרגע את הקוסם מארץ עוץ) ונרדם וחולם, ומספר, וחוזר חלילה.

זה כיף כל כך סיפור בהמשכים! פשוט להיט. אולי זה גיל 5 אולי זה השפעה אנתרופוסופית, אבל הילד עבר שלב לסיפור בלי תמונות, או עם קצת ממש. לרוב מבטו מעורפל בנקודה דמיונית אבל לפעמים העיניים היפות שלו משוטטות על האותיות. היה רגע אחד השבוע שבו הוא הפסיק את הקריאה כולו נרגש, הצביע על א' שבמילה אֶת ואמר: היי! נכון שיש את האות הזאת בשם שלי?

***

באחד הימים השבוע היינו בנחל, הפעם רק בשביל להסתכל. אי אפשר היה להיכנס עם אוטו, אז הלכנו ברגל בבוץ המבוצבץ וזה כמו ללכת על פלסטלינה, ואחר כך על בצק, ואחר כך על בצק רטוב ממים ואחר כך נוספת חלקלקות של ביצה, וההליכה זהירה ואיטית ומעניינת – זה כמו לרקוד עם האומץ. כי פתאום אני מבינה שכל הזהירות יושבת לי על הגוף כמו שכבת קרח ואני מעיזה לגלוש ביותר חופשיות, וזה מרומם אבל אז עולה בי קול "אל תשוויצי" ואני חוזרת להחליק בזהירות על מצע הבוץ המשתנה תחת רגלי.

רק לפני – שבועיים? – היינו שם ואפשר היה לשכב על האבנים בואכה המפל, ולתפוס שמש. עכשיו זורם ושוצף ומרגש ואין מה לדבר על להיכנס. הילדים עומדים על הגדה ומשליכים למים עלים ענקיים שנראים כמו חוביזה, ששטים במהירות הלאה.. אז מה נעשה? פיקניק. אבל לא הבאנו מחצלת והאדמה כבדה וחומה. ממשיכים ללכת לכיוון פיסת עשב, איפה שיש עוד ירידה אחת לנחל ושם זה בכ-לל מהמם: פשוט זרם יציב. עולה בי מחשבה לחצות אותו (הנחל הזה עושה לי מצברוח לטקסים) ואני מורידה נעליים ומקפלת מכנסיים ויורדת למטה בזהירות עם מקל מאולתר, שנראה כמו טפר ציפור, מכניסה אותו למים לבדוק עומק – עמוק! המים יגיעו לי לפחות עד המותניים. זה יהיה לשחות. פתאום לא בא לי עכשיו. מצד שני אולי כשיבוא אז לא יהיו כל כך הרבה מים. זה כמו עם צילום: אם לא מצלמים ברגע שהפריים המדוייק נגלה אז הוא פשוט עובר.

וככה זה גם עם כתיבה בבלוג, אני שמה לב. כל כך הרבה דברים קרו השבוע, זרמו תחת הרגע הבא ונבלעו.
עוד לא כתבתי על הערב האינדיאני עם רויטל אריאלי,
ולא על דוקטור דוליטל,
ולא על אוריה,
והכל בשלבי עשייה שונים. השבוע אני אעבוד עם רשימות מסודרות!

הראה עוד

3 thoughts on “מעברים”

  1. תהיו בריאים.
    גם אנחנו לפני יומולדת (היום זה התאריך הלועזי, עוד אין תאריך לחגיגה עצמה ואור בכלל נערכת לעניין כבר חצי שנה. לפחות הצטיידתי בכחצי קילו נצנצנים כך שאני ערוכה לחגיגת הפייות, כשתבחר להגיע). בריאים טפו טפו.

    חושו בטוב
    ומזל טוב 🙂

כתיבת תגובה

Close