2012 זה עכשיואמנות ועיצובאקולוגיהטורים אישייםיוזמות חופשיותכתיבה פרטיתמקום שמורסביבה וקהילהשיטוטים

מקרה ראשל"צ: חיים בעיר מתגעגעים למושבה

[מאת אילנה פלדה, פרויקט מקום שמור]

החודש מתקיימים אצלנו בפרדס חנה כרכור מפגשי תושבים ב- 8-22-30/5, על תוכנית המתאר שנמצאת בשלביה הסופיים. זאת בהמשך לתהליך שיתוף הציבור שהתקיים לפני כשנה. התוכניות יוצגו ע"י צוות התכנון לתושבים למשוב ולדיון לפני הגשתה למוסדות התכנון לאישור סופי. זה יהיה מסמך מחייב שינחה את התפתחות היישוב לשנים הבאות! הזדמנות אחרונה להשפיע.
מפגשי תושבים על תוכנית המתאר מתקיימים החודש. כל הפרטים כאן.

לפני כשבועיים ביקרתי בראשון לציון – העיר שמסמלת לי יותר מכל את הרס הישן והבניה המוגזמת. במרכזה מושבה קטנה 'מושבה בתוך עיר' כמו שקוראים לה, פנינים של אדריכלות והיסטוריה עוד משנת 1882. עכשיו ראשון התעשתה ומשקיעה במרכז הישן שלה. 'מושבה' מכנה אותה, נדמה לי בגעגועים, ראש העיר דב צור בכנס שימור שנערך במוזיאון ראשון לציון, תחת הכותרת 'שימור כמנוף להתחדשות'.

2012, בית העם הראשון לציון
2012, בית העם הראשון לציון
.

עליתי מהחנייה (ריח שתן) במעלית לככר שֵיִש עם מגדלי ענק ורוחות, בסיבוב נתקלתי במבנה מפואר 'בית העם'. מסתבר הראשון בארץ, מבנה משומר ומקסים, כלוא כמו 'נשמה יתרה' בין מבנים ברוטלים עם חיבור מלאכותי. הכנס התארח במוזיאון שבמרכז ההיסטורי. אירוח מכל הלב, סיור, ודיון בנושאים הבוערים שעל הפרק.

מנכלי"ת משרד התרבות אורלי פרומן, ילידת ראשון דיברה על הצורך לייחד את המקום שלך, איך לחבר ילדים לעיר שלהם וכך למדינה […] ועל החיבור המלאכותי בין המושבה לעיר ראשון, על השימור המבורך שבא מאוחר מדי "רק כאשר החדש עלה וכבש את הישן… ".

עמרי שלמון מנכ"ל המועצה לשימור אתרים קרא להצניע לכת, לשמור על הצופן הגנטי, ואני מסכימה עם זה. LESS IS MORE. אני רוצה שימור שמטפל, נוגע, מציין, מזכיר, ארוג ביום יום . שימור מונומנטלי מפספס לפעמים את המהות הזו, לא פעם מפחלץ את היופי הטבעי המעט מוזנח של המקום מכיוון שהוא בא בחבילה אחת עם פיתוח מוגבר. הצנע לכת.

אדריכל העיר אבנר אקרמן, חדש בתפקידו, דיבר על היבט השימור העירוני ותיאר את המגמה התכנונית לחשוף את המושבה מבעד לרעש הויזואלי שהצטבר עם השנים. על פרויקט 'שפת רחוב' שיוצא לדרך. בהקשר שימור בתים פרטיים, דיבר על הצורך לתת תמריצים ודרכים לאחזקתם כך שהאזרח הפשוט יכול לעמוד בהם. על האנשים המבקשים לצאת מרשימת השימור עם הדרישות הדרקוניות מבעלי הבתים. וזה מזכיר לי את המקרה של בית קאופמן בתל אלון שנהרס עד היסוד ביום שנכנס לרשימה כזו. כאשר בעל הבית הבין שיצטרך  לעמוד בדרישות ומגבלות השימור החליט שעדיף לפוצץ

'שפת רחוב' הן הנחיות עיצוב למרחב הציבורי – ריצוף, פנסים, ספסלים, ברזיות (כדאי שיהיו כבר), אבני שפה, שילוט, גינון, ככרות. מושגים שכבר שנים אנחנו מנסים לקדם כאן, ללא הצלחה, הפכו לשפה רשמית בגופי התכנון וזה משמח, כן ירבו. מתי אצלנו?

"יש לנו גם באהואוס וגם אתר ארכיאולוגי (מוזנח)…" מתאר אדר' אמנון בר אור אדריכל תכנית המתאר של ראשון. אין שימור בכפיה הוא מסביר, יש צורך בתמריץ שיהפוך את העניין לכדאי כך שבעלי בתים ירצו להכנס לרשימות השימור ויקבלו זכויות בניה כמו שנעשה בתל אביב, (מקווה שיותר חברתי ואקולוגי). עוד הוא דיבר על הצורך להסב את האתרים המשופצים לטובת הציבור.

אסף ויטמן מנכ“ל הרשות לפיתוח ירושלים דיבר על שילוב בין התחדשות לשימור כי השימור מניע כלכלה. והזכיר לנו שהכי חשוב זה הזהות והגאווה של התושבים והצורך על שמירת הזהות הזו ולא לרצות להיות משהו אחר. הוא סיפר על התהליכים במרכז ירושלים, שהביאו לנקיון המבנים וטיפול בחזיתות החנויות בשיתוף עם ועד הסוחרים. וכמובן שאין מרכז בלי עוגני תרבות. (והרבה כסף!)

אדר‘ ליאורה בארי אלדן, ראש תחום המורשת המוחשית באגף מורשת במשרד ראש הממשלה, דיברה על הנכס (לשימור) כמשאב ציבורי מתכלה, שחובת הציבור להגן עליו ויש זמן קריטי להביא לפיתוח ושימור בר קיימא. בתפקידה היא אדר' שיקום והעצמת תשתיות לאתרי מורשת לאומית (תומכים גם באתרים ערביים? היא נשאלה, כן יש גם אתרים דרוזים, צרקסים ובדואים ברשימת הקריטריונים). היא הסבירה שיש תחום של מורשת מוחשית (אתרים) ויש בלתי מוחשית-כמו דיגיטציה של ארכיונים, מלאכות מסורתיות ותרבויות בינדוריות שהולכות לאיבוד. בסקר שערכו מסתבר שלציבור יש בורות לגבי העבר וההקשר העירוני תרבותי כלכלי. ומתפקידם לעורר גופים ורשויות לנושא. מקווה שיגיע לאזנם.

שני אמנים צעירים, ניסן אלמוג ואלון שוובה מ- Dreamfields Urban Innovators , נעמדו על רקע שקופית עם הכיתוב 'שימשוב'.  (הי, זה הומצא בפרדס חנה צעקתי) דיברו על מעורבות ולא שותפות של התושבים בתהליכי העיצוב וההתחדשות העירונית. על הצורך בפעולות חברתיות ואמנותיות כדי לייצר ממשק בין מרחב פיזי משומר לקהילה (הוזמנו ע"י עיריית ראשון לייצר אירועים מסוג זה). הם גם סיפרו על מלחמתם לשימור חזית בית קולנוע בטיילת בת ים בה הצליחו רגע לפני החלטה סופית. "….יוצאים למלחמה על העבר, שהיא גם מלחמה על עתיד העיר, לא פחות….". אהבתי.

ניסן אלמוג ואלון שוובה  Dreamfields

היו עוד דוברים. את היום סיכמה ורד סולומון ממן, מנהלת אגף בניה ציבורית בעיריית ראשון-לציון על מה קורה בעולם בשימור מבנים.
איזה ערכים אסתטים ותרבותיים משמרים ותפקידו של הציבור בשימור כי הציבור הוא זה שרוצה לשמר. חשוב לשמר מונומנט אך גם
לראות את כל מרקם החיים שסביבו. שימור התחיל לעניין ממשלות אך צריך לשתף ולדרבן את הסקטור הפרטי והביאה דוגמא של גוף
קהילתי באירופה שקונה מבנה לשימור, משמר ואז מוכר אותו עם כל מגבלות השימור. בכסף קונים עוד מבנה. (קואופרטיב שימור?)

הרגשה הכי חזקה שלי בכנסים כאלו היא העובדה שאנחנו כיחידים עושים כאן בפרדס חנה כרכור את כל הפעולות האלה שעליהם מדברים בכנס באופן מושכל וממוחז. לשמחתי, אנחנו עוד רחוקים מראשל"צ, עדיין יש לנו ברחובות הרבה פנינים ארכיטקטוניות בֵּלֵדִי, כשמסביב צצות הוילות הקניונים והבניה לגובה. אנחנו בנקודה קריטית.

רגע לפני שהוואדי יהפוך לפרוייקט (בתוכניות למרכז המושבה), רגע אחרי שבית הקרח שהיה מוקף פרדסים, נבלע בתפר שבין כרכור החדשה למשמרות החדשה, צריך לחשוב. איזה אופי יהיה לנו? האם נהיה מובילי הדרך או נהיה הוד השרון ממנה ברחנו, האם נבנה בנינים גבוהים עם גגות בסגנון ים תיכוני או מצחיות מטופשות של גגות אדומים מנומרים. האם הציפוי יהיה באבן, קרמיקה או גימור טיח ישראלי. (שמתי לב שהבניין הראשון של חלומות כרכור מצופה לבנים , הבאים אחריו מצופי אבן!). ריצוף בלטות או ריצוף קרמי, מסלעות או קירות מאבני לקט, תאורת יום בלילה או תאורה ממותנת, רחובות ודרכים מקומיות או צירי תנועה מסומנים אדום/כחול/לבן.

כל אחד מאלה משנה ומשפיע על הסביבה, וההתנהלות האנושית. לטעמי הבניה המודרניסטית יופיה לא פג ואף פורח אחרי כל כך הרבה עשורים.
יש לנו הזדמנות לשמור ולהתפתח עם ה DNA של המקום, לעבוד איתו לא נגדו. למה להפך לעיר, למה להרוס ואז להצטער, למה לשנות את סמל המועצה הוותיק על רבדיו ההיסטורים. מסכימה שהיה מקום לרענן אותו אך לא לזרוק בשביל לוגו אביבי של חברת טואלטיקה?
זה בדיוק כמו הבית בן ה -80 שנהרס עד היסוד כולל הבוסתנים שלו כדי לבנות פרוייקט חדש. יש מקום לשניהם זה עם זה.
בואו נהיה מובילים. גם בבניה אקולוגית. יש דוגמאות של הצלחות בואו נלמד מהן.

פרדס חנה כרכור מלאה אנשים מוכשרים מעורבים יוצרים משתתפים ומשתפים באירועי תרבות שייצרו בישוב. יש כאן קהילה שרוצה
להתפתח, ולהיות מעורבת. אך תוך שמירה על הקיים ההיסטורי והתרבותי. שימור ופיתוח מושכל. בשביל זה התכנסנו כאן במקום שמור.


2012, רחוב ללא מדרכה בכרכור

2012, רחוב עם מדרכה בכרכור

ככה הייתי רוצה לראות את השכונה החדשה מול חלוני, 'פרדס חנה על הפארק', אם כבר:

מפגשי תושבים על תוכנית המתאר מתקיימים החודש. כל הפרטים כאן.

תגיות
הראה עוד

3 thoughts on “מקרה ראשל"צ: חיים בעיר מתגעגעים למושבה”

  1. הודעה מנורית השמשוני יו"ר ועדת איכות הסביבה במועצה

    שלום לכולם

    ראשית, תזכורת-כ מפגשי שיתוף הציבור בתוכנית המתאר של פרדס חנה כרכור. סבב המפגשים האחרון מתחיל השבוע.. המפגש הראשון ( המפגשים זהים) מתקיים יום שלישי, 8/5/12 בשעה 18:30 במתנ"ס, אורך המפגש כשלוש שעות.

    לקראת ל"ג בעומר,
    פרסמנו שורת הנחיות סביבתיות להבערת המדורות, ובמקביל, הוכנו על ידי המועצה המקומית אזורים שנוקו מעשבייה על מנת לאפשר מדורות בטוחות. פרטים מצויים גם באתר המועצה, ומצורפים למטה וגם הם בקובץ מצורף. ההורים מבינכם, מוזמנים להעביר לידיעת ועדי הורים ואחרים..

    רשימת אתרים שכוסחו מעשבייה לקראת מדורות לג בעומר:

    רח' ניצנים

    רח' הצבי (בקצהו)

    רח' החיל (בקצהו)

    רח' רביד

    רח' הקנאים

    דרך הבנים (סמוך לסופר)

    רח' נחלה (בקצהו)

    רח' החץ

    רח' הגליל/קציר

    רח' החליל/הגליל

    רח' המעיין (בקצהו)

    רח' מכבים/מצדה

    רח' מכבים/מודיעין

    שכ' גאולה

    רח' העסיס

    רח' הלימון

    אזור מועדון "בני ברית"

    רח' הנח"ל (מאחורי גן "לילך")

    רח' דן/גולן

    רח' לשם/דן

    שכ' האחוזה הירוקה (צפונית למגרש הכדורסל)

    ואחרון חביב… ( בינתיים) לקראת שבועות אני מצרפת הזמנה לטקס שבועות בגינה הקהילתית של בני העדה האתיופית, הציבור מוזמן:
    הזמנה לטקס הבאת ביכורים

    בגינה הקהילתית של זקני העדה האתיופית

    לעונג לנו להזמינך לטקס הבאת הביכורים

    נוסח יהודי אתיופיה בגינה הקהילתית בפרדס חנה

    ביום ד' – 23.5.12 – בשעה: 10.30

    בתוכנית:

    ברכות

    תהלוכת הבאת הביכורים לבית הקייס – בגינה

    טקס ברכת הקייס ואירוח מביאי הביכורים

    נשמח לראותכם עמנו,

    צוות ועובדי הגינה הקהילתית

    בברכה

    נורית

    ד"ר נורית השמשוני-יפה

    יו"ר ועדת איכות הסביבה

    מועצה מקומית פרדס חנה כרכור

כתיבת תגובה

Close