מרק, עצומות,

החושך המוקדם הזה עושה לי חשק למרק.
מרק צח עם גזר מתקתק והרבה פטרוזילה ושמיר, ואיטריות דקיקות, או קניידלך.

העצומה שרצה ברשת נגד שעון החורף מוצאת חן בעיני. מעבר לפן הפוליטי יש כאן רמז לסדקים בתפיסת הזמן הקולקטיבית. אני אומרת שעדיף בכלל זמן מותאם אישית. ומדמיינת, שבעוד עשור יהיו יועצי זמן. שזה יהיה מקצוע מבוקש.
ואיך נקבע פגישות?
דרך הכלי החדש של גוגל קלנדר לתיאום פגישות. פשוט להכניס את האילוצים של כל המשתתפים, ללחוץ על כפתור ולקבל אפשרויות. בטח זה יהיה כל כך אולדסקול בעוד עשור, שאז תיאום פגישה אולי יקרה בהקרנה ישירה למוח, במקביל לעוד כמה פגישות. אפשר יהיה לפתוח מניפת תיקיות בראש בזמן אמת ולתייק לתוכן תכנים שהוקלטו מראש, מגובים באינטיליגנציה רגשית שלא ישעמם.

חתמתי על העצומה, בלי להט מהפכני אמנם, אבל חתמתי.
אם כבר מאבק – יותר מעצבן אותי הקטע של התלבושת האחידה ששר החינוך המגונדר הזה הפיל עלינו.
מפישפוש עונתי בסלי הבגדים הנשכחים בבית הספר אני מזהה אחידות סיגנונית ואף תקציבית: סווטשירטים של בי-גוד, חולצות של מישמיש, מכנסיים מגולף, גופיות מסריגמיש. בפרדס חנה כרכור נהוגים מאוד מפגשי החלפת בגדים ומכירות יד שניה של בגדי ילדים, כחלק מחשיבה קהילתית אקולוגית. הנהגת תלבושת אחידה פוגעת באקולוגיה הזו. ויש לי עוד טיעונים..
התלוננתי בפני השכן והוא אמר: תבחרי את המלחמות שלך.
אז איפסנתי את האגרוף המנופף ואת הדעות הנחרצות ואני מתמקדת בסעיף: "בגדר המלצה בלבד".
ומכאן נחיה ונראה.

כולה רציתי מרק והנה חיממתי את עצמי.
הולכת להזמין מצרכים,
ביום שלישי יהיה כאן מרק.