נס גלוי

בכניסה לבית תנור ישן, מקצר, חלוד בקרקעית, יושב שם כבר חודשיים וחצי.
בפינה הצפונית של החצר שני כלובים ענקיים מברזל חלוד, ושתי חביות, וצינורות ברזל, וביניהם קוצים. כבר מי יודע כמה שנים.
לכבוד השנה החדשה אני מתפללת:
אנא, עשה שהשנה הזאת תתחיל בלי העומסים האלה, שמכבידים עלי אנרגטית וסימבולית.
כשאני חושבת על 'איך' – אני רואה את עצמי סוחבת את התנור יום אחד ביחד עם אי-מי מזדמנ/ת (אבל לאן?) ובקשר לכלובים – פגשתי מישהו שגילה עניין, בשביל חבר שלו נדמה לי, ועכשיו צריך להפיק את זה.

***

היום יש לי פגישה באחת בצהריים.
לפני זה מטח טלפונים. באחד מהם אני מדברת עם אישה זרה, נותנת הצעה, נתקלת בסירוב, ומשחררת לטובת פיטפוטון (בעלה ואני היינו ביחד בתיכון). ואז דפיקה בדלת.
אני נבהלת.
מרימה ראש וזה גבר זר, עם כיפה,
– מי אתה?
– אורח.

אני ממהרת לנתק את השיחה ויוצאת לברר את פשר האורח. רואה משאית שכתוב עליה 'פירות וירקות טריים',
– את צריכה את התנור הזה? אנחנו מפנים זבל מחצרות..
– קח אותו!
– יש לך עוד דברים שאת לא צריכה? אנחנו בעיקר מתעסקים בברזל – –
– קח! קח את הכלובים! ואת החביות! ואת המוטות ואת המסגרות החלודות! שלך הכל! מי, מי שלח אותך? הוא מצביע למעלה –
– משמיים.
– בחיי משמיים! תודה!

אני מתקשרת להגיד שאאחר לפגישה והחברה אומרת לי מה את כל כך שמחה? הוא משלם לך?
לא, אבל הוא עושה לי טובה ענקית, כי אם הייתי צריכה לפנות את זה בעצמי זה היה עולה לי, וככה זה win win.

[חיפשתי מה זה נס גלוי, ומצאתי שהמקרה הזה יותר מתאים לקטגוריה של נס נסתר. שיהיה!]

***

אחה"צ הגיע שכן עם ג'ריקן. הוא עובד בחוות צמחים נסיונית, וחלק מהעבודה שלו זה מיצוי שמנים.
– מה זה?
– שמן מנטה לצנרת של הבית, זה מרחיק ג'וקים, רוצה?
– ברור!
עשה mouthwash לצנרת ועכשיו כל הבית מריח מנטה מהמם.

האם זהו יום המזל של הבית או מה?

(טפו טפו חמסה חמסה)