מנסים לעזור במידת האפשר

מאת: ענת לב ארי

אהרלה' ואני הכרנו אצלי בבית. במפגש עמיתים למטפלים. כבר למעלה משנתיים שאני מארחת בבית היפה שלי מטפלים. מטפלים בכל הצבעים והגדלים. מטפלים באמנות, מטפלים בתקשור, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים, הילרים, מטפלים במוסיקה, מטפלים בארומתרפיה ופרחי בך, מטפלים בשיטת ביירון קייטי, מטפלים. פגישות מרתקות מתרחשות אצלי בבית. בגבעת עדה. עולמות נפגשים מעל שולחן האוכל החגיגי. אנשים מסורים, אנשים אוהבים, אנשים מרוגשים כבר שנים מהיכולת שלהם לעשות טוב. אנשים מחפשים איך אפשר לעשות טוב יותר. אנשי האור אני קוראת להם. מטפלים.

חשוב החיבורים. לקראת כל מפגש אני מכינה רשימת מוזמנים מוקפדת, מחפשת את נוסחת העניין. נוסחת העניין שמפגישה נציג אחד מכל שיטה, אלטרנטיבית לצד מסורתית. אני בולשת וחוקרת אחרי כל אורח, ומסמנת "בינגו!" לעיתים לא מזומנות. כך שכשאהרלה' הגיע בלי להודיע, הייתי מופתעת. כזה עוד לא קרה לי. הוא החנה את הלנד-רובר שלו ויצא עם כובע בוקרים מסוגנן, התיישב במרכז השולחן והרגיש לגמרי בבית. הוא סיפר על מה שעשה ולא עשה בארבעים השנים האחרונות, ואיך ידע מאז ומעולם שזה בדיוק מה שהוא הולך לעשות. להיות פסיכולוג. הוא היה פסיכולוג מדן ועד אילת, הוא היה פסיכולוג במכון הזה ובמכון ההוא, הוא ניהל כפסיכולוג את הפרויקט ששם ואת הפרויקט שכאן, וואו. כמה.

וכמה שנגיד שאנחנו מטפלים נפלאים, וכמה שיעידו עלינו, תמיד נביט בשמץ קנאה או יראה, על הפסיכולוגים הקליניים האלה. הפסיכולוגים הקליניים האלה, שהצליחו לצלוח את מסלול ההכשרה העצבני, ויצאו אל העולם מוצלחים יותר או פחות, עם התעודה הזאת שאיפשרה לפתוח את דלתות הממסד בקלות רבה לאין ערוך מזו שנפתחת לאחרים. למעשה, הם הממסד. ולא שבינם לבין עצמם שוררת הרמוניה מופלאה. דסיפלינות מתנגחות בלי בושה. ובכל זאת.

אז אהרלה' הוא הממסד. הוא עבד עם הממסד הצבאי ולא צבאי, המוניציפלי ולא מוניציפלי, הרפואי והלא. ומה לא. אבל הוא לא. הוא לא כי בשנים האחרונות הוא פגש אישה שהראתה לו דרך אחרת. ברור שהוא התחתן איתה בסוף. ברור. "הרשות להיות" – זה השם שנתן לשיטה שפיתח, וזו התורה על רגל אחת. ומעבר לשיטה, האינטואיציה לגמרי דלוקה. "אני פשוט יודע" הוא אומר, "אני פשוט יודע, ואל תשאלי אותי למה זה עובד ואיך אני יודע." והוא יודע. בדקתי אותו על רטוב עם אחד הקליינטים שלי, ורבותי, הוא הביא את הסחורה ברגע.

אז ברור שהסכמתי להרים איתו סדנת הדרכה למטפלים. ברור. וברור שהסדנא הזאת הולכת להיות סוף הדרך. ואיך לא? אנחנו קודם כל בסט-אפ מושלם. בבית שלי, היפיפה, בסטודיו שמשקיף לאינסוף כרמים. יפה לנו. נעים. אהרלה' יביא את אהרלה' ואני את השפגט שלי, בסיס רוחני איתן שעשיתי לי עם מורי ורבי, מארג, מארג המוכר במחוזותינו בעיקר מהספר "מנסה לעזור במידת האפשר" שערכתי והוצאתי לאור, ואני אביא איתי גם 5 שנות אימון עשירות, על רקע תרפיה בגינון וגישור בהסמכת לשכת עורכי הדין. כן, הייתי פעם עורכת דין.

"עם מה הם יוצאים מפה?" שאלנו, נברנו, ונדמה שמצאנו. נדמה את אותו שביל, המאפשר, בכל מפגש, הנחיה אישית וקבוצתית, הן באופן ישיר, שיטתי ועקבי, והן באמצעות הקשבה החוצה ופנימה, נוכח סוגיות שבטיפולם של אחרים. נדמה שמצאנו את אותו ערוץ המכיל את זרם הפסיכולוגיה המסורתית של אהרלה', את ההתכווננות המעשית של ענת, ואת הרוח המשותפת, השורה במילא בכל. "אז עם מה הם יוצאים מפה?" עם אפשרות לחידוד, חיזוק ועידוד הזהות העצמית כמטפל – כל משתתף בהתאם לשיטתו הוא, עם פרספקטיבה מרעננת למצבים ברורים וברורים פחות בעבודה הטיפולית השוטפת, ועם הרחבה ומימוש הידע, הכישורים והאינטואיציה להדרכה עצמית. יהיה מעניין להפליא.

מטפלים יקרים, בכל השיטות והגוונים, הסדנא שלנו תפתח ביום רביעי, 6 במאי, בין השעות 9:30 עד 11:30 בגבעת עדה, למשך 8 מפגשים, בעלות של 960 ₪. הקדימו להירשם, הסדנא פתוחה להשתתפותם של 8 מטפלים בלבד.
שי לנרשמים: חוברת "הרשות להיות בדרך העצמית" מאת הפסיכולוג אהרון ליבוביץ', וכן 50% הנחה (60 ₪) לרוכשים את הספר "מנסה לעזור במידת האפשר" מאת רונית ביטון וענת לב-ארי.

פרטים נוספים אצל אהרלה' בטל' 050-5342212 או אצל ענת 052-5272047 ובאימייל.
לאתר coaching של ענת >>
לאתר הספר "מנסה לעזור במידת האפשר" >>